צפייה בטלוויזיה פוגעת בהתפתחות הילד

צפייה בטלוויזיה מעניינת ילדים יותר משיעורי בית מאחר שהטלוויזיה מספקת מקסימום גירויים חושיים: צבעים, צלילים, תנועה ועוד. עודף צפייה בטלוויזיה תופס את המקום של פעילויות המועילות לילדים ובכך פוגע בהתפתחותם.
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 17/09/2010 |
צפיות: 10,586
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת מישיגן ומונטריאול והוצג לאחרונה בחדשות רשת BBC מציג נתונים לפיהם ילדים בגיל שנתיים רואים טלוויזיה בממוצע של כ-9 שעות בשבוע וילדים בגיל 4 כ-15 שעות בשבוע. לפי נתוני המחקר, 11% מבני השנתיים ו-23% מבני ארבע רואים יותר מהמקסימום המומלץ של שעתיים ביום. הגיל הרך הוא תקופה קריטית להתפתחות המוח והיווצרות של דפוסי התנהגות. צפייה בטלוויזיה ברמה מוגזמת תופסת את מקום הפעילויות אשר מפתחות את היכולות של ילדים ומכאן שקצב התפתחות הילד נפגע.

"מדי יום הורים שואלים אותי על הקשר בין היכולת של הילד לראות טלוויזיה בריכוז גבוה לבין הקושי שלו לשבת מרוכז בהכנת שעורי בית או בכיתה", מסבירה מיכל שפר מיכאלי, מנהלת מרכז "עיגולים של שמחה" המתמחה בטיפול בהפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים ומבוגרים. "זה לא נגמר בהעדפת צפייה בטלוויזיה על פני לימודים, אלא חמור מכך, לעיתים, ילדים מעדיפים צפייה בטלוויזיה על פני בילוי עם חברים או בילוי בגן שעשועים. 'איך זה יכול להיות?' שואלים ההורים ומיד מסיקים שככול הנראה זה מעיד על עצלנות או חוסר רצינות ויש כאלה שמפליגים במחשבותיהם וחושבים שהילדים עושים להם זאת בכוונה.

לפרטים נוספים בנושא צפייה בטלוויזיה, התפתחות הילד ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
פורום פסיכולוגיית ילדים, ייעוץ להורים
פורום התפתחות תינוקות
פורום רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות
פורום פסיכולוגיה - הגיל הרך, הורים לתינוקות

צפייה טלוויזיה מספקת גירויים "מעניינים"


בטלוויזיה כמו במשחקי מחשב הכול קורה במהירות, במקסימום גירויים חושיים. פסיכולוגיה שלמה עומדת מאחורי כל תוכנית, פרסומת או משחק מחשב, בדרך בלתי אמצעית מצליחים להעיר לנו את המוח באמצעות שימוש בצבעים עזים, קולות, מהירות, תנועת אובייקטים ומגוון אפקטים וכך "דואגים" לעורר אצלנו תחושת רעב וצמא והמוח אף משחרר הורמונים בהתאם ונשאר ערני וממוקד. זוהי בעצם הסיבה לכך שלעיתים, ילדים מרוכזים טוב יותר מול הטלוויזיה מאשר מול שיעורי הבית.

הילדים של היום, יותר מבעבר, מרבים בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב. בשלב זה לא נתייחס לתכנים שגם להם השפעה לא מבוטלת, אלא נתמקד רק בעובדה שילדים כיום מורגלים לתפקוד מוטורי מהיר, לתגובות קוגניטיביות מהירות, וזקוקים לגירויים אין סופיים על מנת שהחוויה תהייה מעניינת.

"זה נכון שלצפייה בטלוויזיה יש השפעות רבות על התפקוד של הילדים מאחר וזה מעצים אצלם את הפער בין החוויות, בין מונוטוני ומשעמם למרגש ומעניין. הפתרון לדברי שפר מיכאלי הוא הצבת גבולות בכל הקשור למינון צפייה בטלוויזיה וכן יצירת עניין באופן אקטיבי תוך מעורבות מלאה של ההורה בפעילויות אחרות, החל ממשחקי קופסא לכל המשפחה ועד לבילוי משותף בגן השעשועים. זמן איכות עם הילדים, בו אנו לוקחים חלק פעיל הופך את הפעילות למעניינת יותר עבור הילד ואפקטיבית ברמת הלמידה.

באשר ליכולת הריכוז של ילדים במסגרת הכנת שיעורי בית, או במסגרת הלימודית, מדובר באותה בעיה הנעוצה בין היתר באופן העברת התכנים. הבעיה היא שבמקרים רבים, ילדים תוך זמן קצר משתעממים מחוויית הלימוד ופה טמון הפער שיוצר את הקושי שלהם לתפקד בכיתה מול תכנים מונוטוניים של מערכת החינוך. חשוב לזכור כי "למידה היא החוויה וכל השאר הוא רק מידע" (אלברט איינשטיין). ידוע שהדרך בה מלמדים היא החשובה ומשפיעה לטווח הארוך.

כתבות נוספות על התפתחות הילד, רפואת ילדים ועוד:
כניסה לגן ילדים: טיפים להורים
ישיבה אצל תינוקות: אל תעמדו על זה
המדריך להקניית הרגלי שינת תינוקות טובים
איך לתת תוספת ברזל לילדים?
11 שאלות ותשובות על תסמונת רט

היכולת של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז להתרכז מול הטלוויזיה


"לרוב האנשים סביבנו יכולת ריכוז ממוצעת וכן יכולת לשנות את רמת הקשב הנדרשת מרגע לרגע ללא קושי במעבר בין גירוי לגירוי. אצל ילדי קשב הדבר שונה. ילדי קשב וריכוז הם בעלי נטייה לקשב סלקטיבי, הם מתרכזים טוב במה שמעניין אותם ואז כמובן יש להם ריכוז מעולה, יותר טוב מאשר לילדים בגילם (זו הסיבה שבגללה קשה לנתק אותם מהטלוויזיה, משחקי מחשב וכד'), אך אם משהו לא מעניין אותם הם לא מצליחים להתרכז כלל". מסבירה מיכל שפר מיכאלי.

חוקרים גילו שאצל ילדי קשב רמת הפעילות בחלק הקדמי של המוח נמוכה מאשר במוחם של ילדים בגילם שאין להם הפרעת קשב. המוח של ילד קשב מתפזר ומתרכז שוב ושוב ולכן רמת הקשב אינה עקבית וקשה לשמור עליה לאורך זמן.

גירוי מונוטוני, שיעורי בית או התעסקות בנושא לא מעניין "עוזרים" למוח להירדם, (תת פעילות כפי שציינו) ולכן ילדים אלו זקוקים ל"זיקוקי דינור" להעיר את המוח בכדי לגרום לו לחזור לפעילות מיטבית ולאורך זמן. הפתרון לדברי מיכל שפר מיכאלי הוא לאו דווקא תרופות, אלא שילוב ויצירת עניין. "לדעת ליצור חוויה לימודית שמשלבת תרגילים/גירויים מעוררי חושים על מנת להשאיר את המוח ערני ולאורך זמן. מניסיון זה עובד".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר אליהו סמואל
    ד"ר אליהו סמואל
    פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן ל... קרא עוד
  • ד"ר אילן בוש
    ד"ר אילן בוש
    פסיכיאטר ילדים בכיר. מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך ... קרא עוד