דחיינות: איך נלחמים בה כאן ועכשיו?

אתם אומרים לעצמכם שאתם מתפקדים טוב יותר תחת לחץ, שאם אין לכם השראה או מצב רוח אתם לא עושים את העבודה מספיק טוב, או שאתם חושבים שאתם לא יכולים לעשות שום דבר אלא אם אתם במיטבכם?

אם כן, כנראה שאתם סובלים מדחיינות. אתם לא לבד, כ-20% מהאנשים מגדירים את עצמם כסובלים מדחיינות כרונית. אנשים שלא משלמים חשבונות בזמן, מפסידים הזדמנויות לקנות כרטיסים להופעה, עושים קניות לחג בערב החג, לומדים למבחנים יום לפני, יוצאים מהבית ברגע האחרון ועוד ועוד. בזמן הלימודים, כ-70% מהסטודנטים מגדירים את עצמם כדחיינים.

למידע נוסף בנושא דחיינות ועוד היכנסו לפורומים:
פורום NLP דמיון מודרך
פורום אימון אישי, קואצ'ינג
פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה ילדים

מעבר לפספוסים ולאיחורים דחיינות מביאה בסופו של דבר לסיטואציות לחוצות, שגורמות לשחרורם של הורמוני לחץ המסכנים את בריאותנו. דחיינות מחלישה את מערכת החיסון, היא גורמת לכם להישאר ערים בלילה והיא גם לא טובה למערכות היחסים שלכם, היא עשויה לגרום לטינה אצל בני הזוג ובקרב הסובבים אתכם. דחיינות היא תכונה נרכשת, לטוב ולרע, כי השינוי שלה הוא בידיכם.

אנשים רבים חושבים שהם סובלים מדחיינות משום שיש להם רשימות מטלות אינסופיות, אבל לפעמים הם פשוט מכניסים לרשימות הללו יותר מדי דברים, הם מצליחים לעמוד במטלות, אך לא בכל המטלות שרצו. קל לדעת אם אתם באמת סובלים מדחיינות. ד"ר ג'וזף פרארי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת דה פול בשיקגו אומר שדחיינים מספרים לעצמם חמישה שקרים מרכזיים.

דחיינות: חמשת השקרים של הדחיינים

1. הם מעריכים יתר על המידה את כמות הזמן שנשאר להם לבצע מטלות.

2. הם לא מעריכים נכון את הזמן שלוקח לבצע את המטלות.

3. הם חושבים שתהיה להם יותר מוטיבציה למחרת, בשבוע הבא או בחודש הבא, לא משנה מה התאריך אליו הם דוחים את המטלה.

4. הם טועים לחשוב שהצלחה במשימה תהיה רק כשיתחשק להם לעשות אותה.

5. הם טועים לחשוב שלעבוד על משהו כשאין מצב רוח או השראה זה מתכון לכישלון.

אנשים שסובלים מדחיינות מחפשים הסחות דעת באופן פעיל, בעיקר הסחות שלא דורשות מעורבות יתר מצידם כמו בדיקת מייל או קריאה ברשתות חברתיות. דחיינים נצמדים להסחות דעת כדרך לווסת תחושות כמו פחד או כישלון, אבל חלק מהמשימות לעולם לא יהיו כיפיות לא משנה כמה זמן הן ינוחו על השולחן שלכם. אתם צריכים לעשות אותן עכשיו.

ד"ר פרארי מאפיין שלושה טיפוסים של דחיינים:

מחפשי הריגושים, שמחכים לרגע האחרון כדי להגיע לרגע שבו הם חייבים למהר, באופן אופורי כמעט.

הנמנעים, אנשים שנמנעים מתחושת פחד או כישלון ואפילו מהצלחה, לעתים הם מעדיפים שאחרים יחשבו שהם חסרי תושיה יותר מאשר חסרי יכולת.

המתלבטים, אנשים שקשה להם לקבל החלטה, כיוון שלא לקבל החלטה פותר אותם מהצורך להיות אחראיים לתוצאות.

למאמרים נוספים בנושא דחיינות ועוד:
פסיכולוגיה: מה באמת משפיע על מצב הרוח?
סדר יום קבוע מפחית דיכאון
ביישנות: האם אפשר להתגבר עליה?
דוחים הכל למחר? אולי זו הפרעת קשב
דחיינות: 76% מהישראלים נוטים לדחות

דחיינות: איך נלחמים בה?

1) מצאו משמעות ב"מטלות" – חשבו מדוע אתם עושים אותן, השקיפו אל נקודת הסיום שלהן. למשל, אתם לומדים למבחן כחלק מהתואר שאמור לכוון אתכם למטרותיכם בחיים.

2) חלקו את הנושאים הגדולים למטלות קטנות – רשמו לעצמכם את השלבים שידרשו מכם לביצוע המשימה. ראיית המשימה כאוסף דברים קטנים ופשוטים במקום כענן גדול שמעיב עליכם תגרום לכם להתייחס אליה ביותר קלות.

3) אל תתנו לתחושות הטובות להטעות אתכם – התחושה הטובה היא לטווח הקצר, והיא בעצם תעתוע שיעלה לכם מאוחר יותר בלחצים ולפעמים גם טעויות. חשבו על הטווח הארוך. אם אתם לא מרגישים טוב, עצרו לרגע וחשבו מה יכול לעזור, אל תברחו למחשבה של "אעשה את זה מחר", ההקלה הזמנית רק תכביד עליכם יותר מאוחר יותר.

4) הפחיתו אי ודאויות והסחות דעת – סגרו את כל החלונות הפתוחים במחשב, החליטו שאתם לא בודקים דואר אלקטרוני, ודאו שהסביבה שלכם שקטה מספיק. החליטו כיצד אתם הולכים להגיע אל המטרה, שלב אחר שלב. אנחנו נוטים לדחות מטרות שהן חסרות מבנה. שמרו על סביבת עבודה נקיה, הרחיקו מהשולחן כל דבר שאינו רלוונטי.

5) היו כנים עם עצמכם – הציבו לעצמכם מטרות ריאליסטיות. העריכו את הזמן שייקח לכם לבצע את המשימה והכפילו אותו. הוציאו מהרשימה מטלות שאתם לא באמת מתכוונים לעשות.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר