פורום אספרגר - PDD, אוטיזם, חינוך מיוחד - יש לך שאלה?

אני בת 52 ודי בטוחה שיש לי תסמונת אספרגר. סובלת מנדודי שינה קשים מאוד כבר שנים. הרופאה והפסיכיאטר של הקופה לא כל כך עזרו לי.

השאלה איפה אפשר למצוא פסיכיאטר שגם יתן אבחון וגם יטפל בנדודי השינה. כיוון שלפי מה שאני מבינה, הטיפול בנדודי שינה בקרב אספרגרים שונה מטיפול בנדודי שינה אצל נורוטיפיקלים. כל הפסיכיאטרים שאני קוראת עליהם באינטרנט מאבחנים לילדים ונוער בלבד. האם אפשר לקבל המלצה על פסיכיאטר טוב?

ילדי עולה לכיתה ד ואינו מאובחן. אני חושבת שהוא בעל צרכים מיוחדים אך לא בטוחה האם הם רגשיים או קשורים לרצף. הוא מסתדר אך חווה קשיים רבים. בהשוואה לאחות צעירה ממנו בכמה שנים אני מבינה שהוא נמצא במאבק על דברים יומיומיים שעבור אחרים אינם בעייתיים.
אשמח להמלצות לגבי אבחון מקצועי ורגיש.

הבן שלי בתפקוד גבוה. בן 10. הולך לבד לבית ספר כי דרש את העצמאות שלו, אבל אני רואה אותו לפעמים חוצה בצורה מסוכנת. למישהו יש טיפים למה שיעורר אצלו יותר קשב כשהוא בדרכים או בכלל טיפים ייחודיים לאיך חוצים את הכביש לילדים כמוהו

מה קורה אם אבחר באחד הגנים של העמותה לילדים בסיכון ומכל סיבה שהיא ארצה לעבור לגן אחר שאינו שייך לעמותה, לדוגמא לעבור לגן של אלוט, האם אני מחוייבת להישאר בגן של העמותה או שניתן לעבור ?

תודה

בני בן שנתיים וחמישה חודשים. אני מתלבטת לאיזו מסגרת להכניס אותו. הומלץ לי לגן תקשורת או מעון יום שיקומי. יכול להיות גם של אלוטף
מנסיונכם מה עדיף ומדוע?
במידה ובחרתי באחת האפשרויות, האם ניתנת לי אפשרות הבחירה לאיזה גן או מעון ללכת ?
אני גרה בכפר סבא. האם אתם ממליצים על גן תקשורתי מסויים?

תודה

היי, כאלו שמאובחנים באיבחונים פסיכודיאגנוזיים יכולים להתברר שהם לוקים באחת מהתסמונות שמפורטות פה לעיל?

שלום רב,
אני מאוד מודאגת מקשר העין של בני בן הארבעה חודשים.זה ילד שני אחרי בת אז אני שמה לב להבדלים ביצירת קשר עין בן שניהם(ההבדל מאוד בולט).הוא יוצר קשר עין מחייך וצוחק ששמים אותו על מזרון הפעילות אך ההרגשה היא שקשה ליצור איתו קשר עין לאורך זמן(בדרך כלל אני מצליחה ליצור איתו קשר עין לדקה שתיים בערך).יוצר קשר עין עם אחרים(למרות שנראה שיותר קשה למשוך את תשומת ליבו כי עסוק בלהסתכל על דברים אחרים).שאני שמה אותו מול המראה נראה שדמותו אינה מעניינת אותו כל כך והוא מסתכל בעיקר מסביבו(הבת שלי זכור לי יכלה להסתכל על עצמה שעות במראה).בתנוחות מסוימות כמו אווירון ואם אני מרימה אותו מולי(פנים מול פנים) מאוד קשה למשוך את מבטו.מבחינה מוטורית אובחן אצלו טורטיקוליס קל(שמאל),נולד במועד.אנחנו כרגע בטיפול בעקבות הטורטיקוליס.הוא ילד מאוד סקרן מרים את הראש יפה(אגב,גם על הבטן שאני מניחה אותו קשה ליצור איתו קשר עין).לא מתהפך עדיין .תופס חפצים בשתי ידיים ומביא אותם לפה.עליי לציין ששאלתי בטיפת חלב פעמיים על קשר העין ולא מצאו שום בעיה.כמו כן הרופאה ההתפתחות בטיפת חלב והפיזיותרפיסטית במכון להתפתחות הילד לא חשבו שיש בעיה(הפיזיותרפיסטית חושבת שבמנחים מסוימים קשה לו ליצור קשר עין בגלל הטורטיקוליס).אני עדיין מודאגת כי אני מרגישה קצת שאני צריכה לעבוד קשה בשביל ליצור איתו קשר עין ועם הבת שלי זה לא היה ככה. אשמח למענה. תודה מראש

שלום אני בן 30. האם יש אבחון אספרגר דרך משרד הבריאות בגיל הזה?
או במקומות שמוכרים על ידי המשרד מה שיוזיל את המחיר?
תודה

שלום רב, בני נמצא על הספקטרום ובכדי לקבל זכויות מהרווחה, הייתי צריכה לגשת אתו למאבחנת פסיכולוגית בתחום האוטיזם. מדובר בנער מאוד נבון (כך גם מעידה הסביבה) אולם הוא סובל ממגוון בעיות בנוסף לאוטיזם - לקויות למידה קשות, חרדות, הפרעת קשב וריכוז. כשקיבלתי את התוצאות, הייתי בהלם מוחלט - מנת משכל גבולית. זה נשמע לי בדיוני. כיצד זה יכול להיות?

מנסיון אישי - אם יש אפשרות לשלב ילד בבית ספר רגיל - אז לשלב, לשלב ולשלב. כדאי לקחת את הסיכוי הזה לפחות כי אז תקבלו סיכוי ל״נורמליזציה״ של הילד. בני אספרגר, בן 11. לומד במוסקבה, בבית ספר גדול מאוד. זה דבר הכי טוב שקרה לנו. הוא הופך לבן אדם מיום ליום. אני גאה בו בלי סוף. אין לו בונוסים, כי אף אחד לא יודע שהוא אספרגר. אין הטבות. רק אמא אוהבת וצורך להתמודד עם החיים הראליים. עם ילדים אכזריים, עם מורים לא מתחשבים, עם לחצים זמניים. בחיים לא חלמתי שהוא יגיע להיות כמו שהוא היום. עצמאי לגמרי, לומד מצויין, מתנהג יפה, מסתדר עם ילדים, מסתדר עם מורים. זו היתה החלטה קשה ועבודה קשה. אבל זה היה שווה כל רגע. אפילו הבן שלי לא יודע שהוא ״שונה״. הוא יודע שיש לו תכונות מסויימות, אליהן חייב לעבוד. והוא עושה זאת. מומחים יקרים, ״פסיכיאטריה״ היא לא מדע מדוייק וכל אספרגר שונה מאחר. אבל, ההשתפרות שהילד שלי עבר - זה לא יאומן. מבלי לפגוע באף אחד, במקרה שלנו אני שמחה שלא למד בישראל, שלא הכניסו אותו לקטגוריה ״אספרגר״ מורים, ילדים וכל הסביבה. בלי תרופות ובלי טיפולים. עם המון אהבה, שיחות נפש, הדרכה משפחתית. ואחות קטנה שאוהבת בלי סוף.

אהלן, הורים רבים שואלים עצמם את השאלה: האם לשים את הילד במסגרות לחינוך מיוחד או בית ספר רגיל? לפי דעתי, במסגרת רגילה הילד יוכל להיות בסביבה נורמטיבית ולהפיק את המיטב הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית. אך, יש לקחת בחשבון שהשילוב יכול להיות מתסכל בשבילו והוא ימצא עצמו כזנב לאריות, דבר היכול לפגוע בו מבחינה ברגשית ואף להזיק מאשר להועיל. כמו כן, זוהי לא תגובת נגד שילוב ילדים במסגרות רגילות, אני חושבת שהורים לילדים מיוחדים צריכים לשקול את ההחלטה הזו בכובד ראש ולחשוב על ההיתרונות וגם על החסרונות לפני שחורצים את גורל ילדיהם.

שלום, אך להתנהג עם הצוות, שהיה בכיתה בזמן כשהילדה אחת צרחה (צרחה מאוד חזק, שקולה שמעתי עוד על יד הגדר, רק לא חשבתי שהיא צורחת על הילד שלי) במשך 5-7 דקות והצוות מילה לא אמר לילדה. הצוות היה בתוך הכיתה! יום לפני, היועצת ומורה של הכיתה, אמרו לי בפגישה, כשהילדים אחרים כועסים על ילדים אחרים, הצוות "מתווך" איך לבקש מי אחר להפסיק. אבל בפועל זה ממש לא ככה וחוץ מי זה, מתחילת השנה, כתבתי במחברת קשר לצוות של הכיתה (כי זה צוות חדש) מה הם יכולים להיות הסיבות שמעלה חרדות לילד שלי. ואחד מהסיבות, זה כעס בין הילדים או כעס עם זה קשור כלפי הילד שלי. רוצה לציין, כשהחרדות עולות לילד שלי, בורח לו פיפי, בעיות שינה, נפנופים ו... איך להתנהג עם צוות אדיש!? זה מאוד מפריעה לי וזה הפריעה לי גם במסגרת אחרת (כי זה יכול להיות בכל מקום)!!! תודה.

בני מאובחן pdd גר בהוסטל מקסים בקרית אתא
מחפשת עבורו מפגשים חברתיים באיזור

מה אפשר לעשות במצב מאוד קשה שבו אח אוטיסט/אספרגר בן 40, אינו מאובחן ואינו מטופל?
בנוסף, הוא כלוא בבית ההורים וחולה בכמה מחלות שאמא שלי לא מסוגלת לטפל בהן, גם אם היא תגיד שהכל בסדר.
בתכלס, זה לא שההורים כולאים אותו ממש בתוך החדר, אבל מצד שני הוא לא יכול לעשות דבר. הוא לא יכול ליזום לעצמו בילוי או מפגש...ואפילו אם ינסה, אז ימנעו מבעדו.
הוא נטול חברים או כל סוג של תקשורת עם אנשים.
ובנוסף יש לו כיב כרוני (במצב קשה, עם רימות) ועוד בעיות שאינן מטופלות נכון. לפעמים אמא שלי נורא תשושה או חולה ולא יכולה לחבוש לו את הפצע.


התיאור הינו ממש מקוצר,
והשאלה - האם יש לי אפשרות להוציא אותו מהבית בניגוד לרצונו ורצון הוריו?