פורום פרידות, גירושין, בגידות - יש לך שאלה?

ילדתי את ילדתי הרביעית לפני חודש. במהלל ההריון היחסים עם בעלי היו לא פשוטים,הרבה ריבים, הרבה הורמונים ומצבי רוח שלי ובלי סקס בכלל כי לא היה לי חשק ואחכ הוא כבר לא ניסה. שלושה שבועות אחרי שילדתי גיליתי שהוא מתכתב ומשוחח עם מישהי שלמדה אתו בביס היסודי, מחמיאים אחד לשני, מפנטזים יחד ואלוהים יודע מה עוד. כשמצאתי את הצט איתה ריק אצלו בפלאפון התעמתי אתו בעניין והוא הודה בזה, אמר שמצטער ושרוצה לתקן שלא רוצה לפרק. חסם אותה בפלאפון. אבל מאז אני שבורה, מנסה לעצום עיניים בלי לראות אותה ואותו מחמיאים אחד לשני, מפלרטטים... מנסה להתקרב אליו אבל לא מבינה מה הפוזיציה שלו. המצב קשה ממש בבית, הכל מתוח, כל דבר מתקבל בחשד או בפרשנות בעייתית בעקבות הבגידה והלב קרוע. מצד אחד אני לא רוצה לוותר מצד שני שואלת את עצמי אם ניתן לשקם את האמון והאינטימיות שחסרה אצלנו כרגע.

בעלי ואני רבים בלי סוף...בעעיקר מיוזמתי.
אני טעונה ולא מצליחה כבר להתאפק כך שמטיחה בו בלי סוף.
בגדול הוא עיזר מקלח תבנות לוקח אוסף מהגן..לוקח לטייל וכו.
אבל זו תקופה בחיי שאני צריכה יותר מזה בבית..כביסות כלים סידור הבית...וזה משהו שדיברנו עליו מראש.
וכגודלהציפיה גודל האכזבה.
הוא לא מצליח לעמוד בהבטחתו ואני נשרפת מבפנים..ויורה כל הזמן.
חשוב לציים שמדובר בתקופת בחינות קשות שעלי ךלמוד לקראתן.
בכל אופן הגעתי לו עד כאן והוא יתא עלי לפני הילדים לאחר שאני חיממתי אותו ..שהוא עוזב תבית וכך הסביר לקטנטנות שאבא לא אוהב את אמא ועוז תבית.
מיותר לציין מה זה עשה לאהבה בקושי שנשראה בליבי..וכמה כאב יש לי על הקטנות שלי שהגיבו קשה מאוד.
עיזרו לי איך לקום ?להמשיך הלאה?

לפני שבוע פתחתי את הפלאפון של בעלי וגיליתי שהוא מנהל שיחות עם מישהי דרך הפייס, כבר חצי שנה יש ביניהם שיחות, והייתה עוד מישהי שהוא התכתב איתה, אמנם לא בקטע מיני אבל היה כותב שירים או נותן עצות, התקשר פעם אחת לאותה אישה. נפגעתי, הרגשתי בגידה, חוסר אמון, כעסתי, שלחתי הודעה לאותה אישה וכעסתי עליו ואני לא יכולה לסלוח וכל יום חושבת על זה לא ישנה בלילות. לפני שנים זה גם קרה תפסתי אותו שוב מתכתב עם מישהי וממש ניהל שיחות והיה כותב יקרה ומשתף אותה בכל דבר, כעסתי בכיתי ואמרתי שאני רוצה להתגרש הוא נשבע שלא היה כלום ביניהם, וזה היה משעמום בגלל הילדים נשארתי, עם השנים ויתרתי, למרות שתמיד הייתה לי תחושה שזה יחזור, שזה אופי, והיום שוב אני רואה, אני גם מרגישה ביחסי המין שאני לא מסופקת, הוא מספק את הצורך שלו וזהו אין שום מגע, גירוי, אני מיואשת וזקוקה לעזרה, הוא מנסה להיות נחמד ואומר שהוא לא נפגש ושזה לא בגידה, וזה שוב כמו שפעם הוא אמר משעמום. אני לא מקבלת את זה, שעמום לא נותן לפתוח פייסבוק ולהתחיל להתכתב עם מישהי, אני מרגישה שאני לא מספיק טובה, ואני נתתי את כולי הייתי מכינה לו ארוחות לשתות כשרצה, מנהלת את הבית, אוכל, ילדים, ניקיון הכל. אמרתי לו שאולי בגלל שאני יותר מידי טובה זה מה שמגיע לי תמיד הוא היה הולך להורים שלו והוא היה אומר כפרה על אשתי, ולא הייתי מאמינה למילים שלו תמיד אומרים איזה בעל טוב וחמוד יש לך, זכית, אף פעם לא הרגשתי כך. הוא טוב לילדים, אישית אליי לא הרגשתי משהו איתו אף פעם לא קנה מיוזמתו מתנה, לא יצא איתי לאכל, לא עשינו דברים ביחד אין לו את הפינוקים שהרגשתי שאני זקוקה וצריכה, ואמרתי לו את זה תמיד עכשיו אני לא יודעת איך להמשיך איתו. אמרתי לו שמבחינתי הוא מחוק אצלי ואנחנו רק נהיה בגלל הילדים, כרגע לא להשפיע עליהם, וכשהם יגדלו אני לא מתכוונת להישאר הוא נלחץ ומתחיל לנסות כל דרך להראות שאני חשובה ואף אחת לא, והוא נשבע אבל אני לא מאמינה וכועסת על זה שהוא בכלל ניהל שיחות. לפני שנתיים הרגשתי אותו יותר נוגע מלטף מחבק. בשנה אחרונה אני לא מרגישה מגע, אין שום מגע אני מרגישה כמו חפץ. הראיתי בשפת הגוף שלא נוח לי. בעבר שכעסתי אמרתי לו שאני מרגישה כמו חפץ וזה שוב קורה, יש לי ארבעה ילדים, שניים גדולים ושניים קטנים אני נשואה עשרים שנה. אנא אני זקוקה לעזרה אני מרגישה נבגדת.

הכרתי מישהו לפני כמה חודשים וידעתי שיש לו בת זוג והתחלנו לקיים סקס באופן קבוע מדי שבוע.
באופן מקרי לגמרי התחלתי ללכת לחוג והסתבר לי בעקבות שיחה תמימה איתה, לתדהמתי שהיא (כלומר) אחת מהנשים בחוג, בת הזוג של אותו גבר ששכב איתי בחודשים האחרונים.
האם יש דרך לגרום לה לגלות על הבגידה מבלי שהוא וגם היא יידעו שאני זו שחשפתי את הבגידה?

שלום לכולם.
אשתי מתכתבת עם מישהו מהעבודה. לאחרונה שמתי לב שיש הודעות שהיא מוחקת וכאשר הערתי לה היא שיקרה כמובן שלא מחקה רציתי לדעת אם יש איזה אפליקציה שיכולה לשמור את ההודעות שהיא מוחקת וסתם ככה האם כדאי לי להיות יותר אגרסיבי לגבי הקשר הזה?
תודה לעונים

לא יכולה לסבול את הנוכחות שלו. יש לו התפרצויות זעם ואני לא יכולה להמשיך יותר. בינתיים אני שנים חיה חיים עצובים. מה עושים?

הי.
אני בן 54 ואשתי בת 51, יש לנו 2 ילדים גדולים מעל 20 ואנחנו נשואים מעל 26 שנה ומכירים לפחות עוד 3 שנים.
אשתי במשך זמן רב נוטה להתרחק ממני, לא אוהבת מגע, ליטוף, נשיקה, הסקס הוא קר מאוד אומנם זה קורה בתדירות 1 לשבוע אבל נראה יותר לסמן וי מצידה.
בתקופה האחרונה אני די מיואש, קשה לי חוסר היזמות שלה אני צריך להתחנן לסופ"שים או לטיולים, פשוט אני מרגיש ללא זוגיות.
צריך את עצתכם דיברתי איתה מספר פעמים אך ללא שינוי.
תודה

מבוגרת 65 פלוס לסקס. יש אתר כזה של מבוגרות שמחפשות צעיר?

היי
25 שנה נשואים הוא גדול ממני ב20 שנה יש לנו 2 בנות לכאורה חיים מצויין...
כשהחלטתי שאני מתחילה לבדוק את בעלי חשכו עיני הבן אדם חי חיים כפולים מתחיל עם בנות בעבודה יש 2 נשים ספציפיות שהן ממש המטרה שלו והן דיי משתפות פעולה.. (לא אכנס לפרטים אך אני יודעת)במשך 25 שנה הוא עשה אותי מלכה הערצתי אותו והוא בעל מושלם... תמיד מפרגן לי ליד אנשים אני תמיד אמרתי בעלי בחיים לא יבגוד בי... לפני כחצי שנה אמרתי לו שאני יודעת על הבנות הללו והוכחתי לו הוא התנצל והתחנן לקח 4 ימים שסלחתי לו אבל כמובן שהייתי עם היד על הדופק.. בזמן האחרון הוא חזר לעצמו איתן
אני עייפה עצבנית וממורמרת אני אוהבת אותו ושונאת אותו בו זמנית הבן אדם כנראה כל חייו בגד בי ואני הייתי עיוורת...
אני בודדה וכאובה לא יודעת מה לעשות אין לי את הכח מלפרק את התמונה המזוייפת הזו של נשואים באושר.. אף אחד לא יודע כלום כולם מקנאים בזוגיות שלנו לפעמים אני אומרת דיי אני מתגרשת ולפעמים אני אומרת לא רוצה להרוס הכל אשחק אותה לא יודעת אוף מצב ממש עגום

אני נשואה כבר 9 שנים, מגיל 18. הכרתי את בעלי בשידוך. יש לציין שהוא גדול ממני במס' שנים. האמת שמהר מאד הבנו שאנחנו לא הסגנון אחד של השני אבל הגיעו הילדים. אני אט אט התרחקתי מהציבור החרדי והיום אני אישה דתיה רגילה. בעלי כמוני אפשר להגיד הלך בעקבותיי. יש לציין שלא באנו מבתים חרדיים סתם תקופה של התחרדות והתמתנות. מעולם לא קיבלנו תמיכה ממשפחה ואמא שלו הייתה אישה ועודנה נוקשה ומרירה כלפיי. אני בחרתי בעוד היותי בת 18 שאבנה קריירה ואני כבר אחרי שני תארים ועבודה טובה. הוא כאמור. די נשאר מאחור ולא חלילה כזלזול אני אומרת אלא... פשוט לא בעל אמביציה ורצון להצליח. יש פועל שחור שיעשה הכל שיטפל בהכל שלא יתן לדברים לקרוס. הרי זו אני. ותת מודע של אדם הוא למה לא לעשות את המינימום אם אפשר? אני דחפתי כל הזמן שילמד ורק לאחרונה החל שינוי קל בעניין. במהלך השנים עברתי גיהינום ברמה הרגשית חוסר יחס קרירות שלא נדבר על חוסר יוזמה של יציאות ואפילו סקס.
תמיד אני זו שמתניעה. פעם הייתי מתרגשת ממנו, בוכה, מתעצבנת. ואז הגיע שלב שאמרתי נגמר! והכרתי מישהו. התחלנו לשוחח וראיתי שאני מתחילה להרגיש דברים. עצרתי את הקשר הזה בזמן ואם לומר את האמת לא בגלל בעלי. אלא יותר מצפון מול אלוהים. בעלי ידע על הקשר הזה כי אני סיפרתי לו! כי רציתי לעורר אותו, שום דבר לא התעורר. והוא המשיך באדישות שלו. אני המשכתי להתרחק ממנו כמובן שהעלינו מליון פעם את עניין הגירושים. אבל אתו אי אפשר להתגרש! אני בלי משפחה הוא מה שיש לי! ולכן אני מצפה ממנו כהורה להבין שהוא יהיה חייב לקחת אחריות על הילדים, שזה אומר מזונות ראויים או משמורת משותפת, לא פעם זרק לי שיספר לילדים על אודות האמא הבוגדנית שלהם. ולא פעם אמר שישב בכלא ולא ישלם לי שקל. כאילו שזה בשבילי.. ושבית משפט יראה שהוא מרוויח מעט ואני הרבה ולא יגיע לי כלום. בקיצור די עושה מניפולציה. כל מי שמכיר אומר לי שאני בחורה בת 26 יפה מוצלחת באמת. יכולה בכיף להתחיל פרק ב'. מה שהם לא מבינים שאני איבדתי טעם .. לא מעניין אותי פרק ב. מעניין אותי לסיים את הזוגיות המעיקה הזו שיושבת לי עם דמעות ומחנק יומיום בגרון. אבל אין לי אין לי את האומץ להתחיל בהליכים, מפחדת שיקיים את מה שאמר שכל מה שעבדתי עליו מבחינת חינוך ילדים, בריאות נפשם, קריירה שלי ירדו לטמיון. ולמה? כי אמא לא מאושרת? אין לך בעל מכה אין לך בעל מגדף. יש לך בעל דמוי שטיח עציץ.. שמעולה עם הילדים שלך. תסתמי בשביל האושר שלהם. אל תהי אנוכית. זה הקול שמנחה אותי. את עובדת יש לך בייביסיטר(בעלי). אז מה רע? רע שאין לי אהבה. רע שאין לי פרגון, עידוד, חיזוק, תמיכה רע שאין לי חבר טוב. והכי רע שאני חיה עם הרגשה שהאויב ישן לצידי בלילה. הרי הוא לא חבר שלי. יש פה עניין עסקי בלבד הנישואין האלה מה יש בנינו היום? כלום ושום דבר. היום אני לא מחפשת את הקרבה הפיזית אני נגעלת נרתעת נמנעת מכל מגע. ומנסה לקחת את כל הרצונות שלי לזוגיות לרצון להצלחה בעבודה ובילדים. ממקדת את הרצון בתחום אחר... אבל גם אני אישה מדי פעם. נזכרת שאני אישה שזקוקה לגבר שלה. ואז נשברת בשקט במיטה .. מרגישה שאני בת 90 ולא בת 26 שאמורה להיות מלאה חיים ושמחה. אני עייפה עייפה כל כך.

אבא של בעלי הוא נשוי אבל כל הזמן מסתובב עם אישה אחרת (לא יודעת מה הם עושים ולא אכפת לי)
אבל הקטע שהיא מסיתה אותו כנגד אשתו וכנגדי ונגד החברה של גיסי
והוא בעצמו מלכלך על אשתו ועלי ועל חברה של גיסי בטלפון ומסיט את חברה שלו עלינו ( והוא מלכלך עלינו בעיקר שקרים)
אני לא מדברת איתם בכלל
אבל הם כל הזמן מנסים לפגוע בי
הזמינו כל מיני זיכויים על שמי והלכו לממש אותם תוך כדי שהם מזייפים את החתימה שלי
בקשר שלהם הם עושים דברים ממש דפוקים
זה מוכר לכם?
אני יודעת שזה נשמע דפוק אבל זה מה שזה
גרתי שם תקופה עם בעלי
והאבא והחברה שלו יש להם את אותה האישיות שניהם שקרנים פתולוגים דומה מושך דומה
אפילו אבא של בעלי שאל אותי למה אני לא מדברת איתו אז השבתי שאני תפסתי אותו הרבה פעמים משקר ואני מרגישה שאני לא סומכת עליו ולכן אני מעדיפה לא לדבר איתו
והסרתי לו שאם הוא רואה למשל אדם ממקום עבודה שמשקר כל הזמן אז פשוט מתרחקים ולא מדברים עם אדם כזה)
והם צבועים עם אנשים ולא אמיתיים איתם (צבוע זה אדם שמראה לך שהוא חבר שלך והוא מרכל עלייך מאחורי הגב)
זה אישיות שמאפיינת אנשים בוגדים?

אני פרודה טריה. הכרתי גבר גרוש. הינו בקשר 3 חודשים. יום לאחר המפגש האחרון שלנו שהיה נהדר הוא כתב לי שהוא חושב עלי שקבענו להיפגש בשבת. ביום שישי הוא כתב לי שלא ניפגש ולא ענה כששאלתי למה וביום ראשון הוא כתב שהוא צריך מרחק. מאז עברו שבועיים. לא מבינה מה קרה. לא יודעת אם נכון לפנות אליו ופגיעה מאוד. אשמח לתוכנות ופעילות.

היי, רציתי לשאול מה ניתן לעשות כשהגרוש/ה לא מפסיקים לנבל את הפה עם קללות והשפלות בסמסים? וכל הבקשות להפסיק עם זה לא עוזרות? ולא ניתן לחסום אותם בגלל הילדים?

אני ואשתי נשואים 12 שנה, 3 ילדים בני 10 7 ו 3,
אני בן 44 ואשתי בת 45,
כבר תקופה ארוכה (כמה שנים) הרצון להיפרד ביעבע (כנראה) אצל אשתי.

לפני כמה חודשים אשתי התכתבה עם חברה ו ״מתקשרת״ (אשתי מאמינה בהם),שם נאמר שהיא רוצה להתגרש ומפחדת לעשות את הצעד.

אני כבר תקופה שהרגשתי משהו לא טוב, ולחצתי שנלך לטיפול זוגי, והיא מאידך תמיד התנגדה.עד הפעם האחרונה שהצעתי, ובה היא להפתעתי הסכימה.
הטיפול היה נכון ובו היא הודתה בפרטים, אבל טענה שהיא בטיפול כדי לשנות.
אחרי 6 מפגשים היא עזבה, ואני כרגע ממשיך לבד את הטיפול.
היא ממשיכה את ההתייעצויות שלה עם החברות.

לא נראה שיש לה מישהו אחר בתמונה.
לתחושתי היא סגורה על עצמה ועל הרצון לפרק את החבילה,אבל מנסה להבין איך יראה היום שאחרי.

אני אוהב אותה ורוצה לשנות ולקחת את היחסים למסלול חדש.
השאלה שאני שואל היא האם אישה שסגורה על ההחלטה לפרק יכולה לשנות כיוון ולנסות לתקן מתוך רצון אמיתי?

אני די סובל מחוסר וודאות ומרגיש חסר אונים לגבי מה הצעד הנכון לקחת…

תודה רבה על התמיכה

אני בת 24 ואני יוצאת 3 חודשים עם בחור זהב.הוא מתחשב אכפתי דואג ואוהב אותי מאוד. ההורים שלי פרימיטיבים ועושים לי בלאגן כל פעם שאני רוצה לצאת איתו. שלא נדבר על להישאר לישון אצלו או להיות איתו בבית. הם תמיד מפחדים שמשו יקרה.אבל זה לא העיניין כאן. אני כותבת כאן כי אני חוששת שאני לא מספיק נמשכת לחבר, אני מתקשה לדמיין שזה יהיה הפנים שאקום לצידם כל בוקר כל החיים.. ואני חוששת שאני לא יודעת איל ממשיכים. לעצור את זה או להמשיך כי נוח לי מאוד בזוגיות הזו.