פורום פסיכותרפיה - יש לך שאלה?

אפשר תיאור על ויסות חושי
הגורמים לו
והטיפול בויסות חושי

אפשר תיאור על ויסות חושי
הגורמים לו
והטיפול בויסות חושי

שלום, אני סובל מויסות חושי כך שאני לא אוהב לבוא במגע בכלל עם אנשים...
סבלתי לאחרונה מכאבי גב נכנסתי לאינטרנט רשמתי מעסה לכאבי גב זה נתן מספרי טלפון התקשרתי קבעתי (כמובן מבחינת מה שביררתי יש קליניקה והיא נמצאת במרכז העיר במקום בולט) כמובן שמבחינתי לקחתי סיכון מחושב מבחינת לבוא במגע עם אנשים (ויסות חושי) כשאני מגיע לשם אני מתקשר מסתבר שזה נמצא בבניין מגורים בכתובת אחרת קרובה לכתובת הראשונה שקיבלתי ובטלפון הגברת אומרת לי תשאיר 100 שח מתחת לדלת ואת ה200 הנוספים תעביר לי כשתיכנס ואני אהיה בעירום חלקי (ללא חזייה..) מיצר ואופי גרוע נכנסתי ונגעתי במקומות האינטימיים שלה וכו' ונשארתי שם למלא הזמן כבר תוך כדי הייתי מלא חרטה ובכל זאת *בחרתי* להישאר לבסוף שיצאתי ביקשתי כמה פעמים סליחה ומבחינתה "הכל בסדר.." אני מרגיש הבן אדם הכי גרוע בעולם אני בן 20 מגיע מהעולם החרדי לשעבר כך שלא הייתי בקשר או במגע עם בנות וזה מחרפ ןאותי זה משהו שלא ניתן לתקן והוא נשאר כתם לכל החיים ואני בן אדם כל כך גרוע ואין לי מה לעשות אני בצער בצדק אני יודע שאני בן אדם חרא וקשה לי ללכת לישון עכשיו וכל יום קדימה אני שבור ממש ואני מתחרפן
כמובן שלא אחזור על זה בחיים השום צורה
אני מרגיש שניצלתי/שנפגע לי התמימות שלי בגללי ומרגיש רעע
אני רושם את זה באיזה תקווה שמישהו יגיד לי הכל בסדר תעשה x, y, z והכל ייעלם זה רק חלום רע
אבל זה לצערי זה המציאות ואני מתחרפןןןןן

היי ד"ר
אני בת 39 עם הפרעת אישיות הפרעת דכאון וחרדה אימא שלי יש אוסידי לאבא שלי התחלת דמנציה אני גרושה ללא ילדים גרה עם הוריי....טובנוסף לכל מתברר שהדודות מאשימות אותי בחוסר יכולת של אחי למצוא כלה.(רווק צעיר ממני ב5 שנים) שלא לדבר על כך שנמאז גרושיי בגיל 24 מאחלות לי להשאר לבד כי מי ירצה גרושה? סבחורה משומשת?
לצערי הרב אימי מאוד תלותיתל בי ולא מוכנה לבקר את האחיות המעפנות שלה בלעדיי...ורוב הזמן הן משפיעות מאוד לרעה על מצבי הנפשי הרעוע ממילא? כנ"ל לציין שאינה מאפשרת לי לקבל טיפול פסיכולוגי בטענה שאני אדבר על המשפחה בטיפול ואתמודד עם בעיותיי לבד? פניתי לרווחה נתקלתי באטימות מחרידה ומבחילה? מה יכולה לעשות? מרגישה במלכודת,. מצבי הנפשי רע ביותר....ואין לי עם מי לדבר גם תרופות נוגדות דכאון אחרי השפעתן הרעה והמסרסת של דודותייי לא עוזרת כבר

אני הולכת לפסיכולוג כבר 3 שנים, אני לא מרגישה שדפוסי התנהגות השתנו באופן משמעותי, אבל זה כן מחזק אותי ונותן לי כוח.
הבעיה שקשה לי להתמודד לבד עם רגשות שליליים, אני מרגישה שאני חייבת כל הזמן עזרה,
הוא מודע ואומר שרוצה שאקח את הכלים לעצמי ולא אהיה תלויה בו, אבל עדיין לא מרגישה מסוגלת.

הכרתי חולה סכיזופרניה. ככל שהמשכנו לדבר גיליתי אדם מקסים.

במשך כל הזמן תמכתי בו והקשבתי לו עם המון סבלנות. היה מתייעץ איתי כל הזמן.

במשך הזמן הוא התחיל לפגוע בי מדי פעם בצורה קשה מאוד ולא הגיונית. רציתי לשאול אם התפרצויות הזעם שלו נובעות מהמחלה והאם הוא מודע לכך?

הרי לא הגיוני שהוא יפגע במי שתומך בו ורוצה בטובתו.

מה עושים?

תודה רבה

אני נמצאת במועדון תמיכה, ובגלל השביתה של העובדים הסוציאלים המועדון סגור. אני מרגישה ריקנות בימים אם תסכימו אשמח אם תוכלו לייעץ לי במשהו אחד שאני יכולה למלא את עצמי בבוקר, עד שהשביתה תיגמר?
תודה,

בזמן האחרון ככל הנראה בגלל שאני עברתי תקופה מטורפת מלאה בלחץ נפשי ונחלה כרונית שהתגלתה אצלי התפתח אצלי הפרעה שאני לא בטוח אם זה ocd או תסמונת טורט. זה הגיע כבר למצב בלתי נסבל ואין לי למי לפנות מבחינת המשפחה שלי לספר להם את זה זה בלתי אפשרי (כשהייתי ילד והיום לי אחרים העיניים כמו למצמץ אבא שלי נהג להעניש אותי על זה ולזלזל בי באופן שהוא היה קורא לי חולה נפש) אני בן 20 אני אמור להתחיל תואר בקרוב ואני פשוט לא יודע איך להמשיך את החיים שלי זה כבר פשוט בלתי נסבל! בבקשה תעזרו לי!

בעקבות משבר חברתי ומשבר בעבודה ולחץ נפשי , ישנה הרבה ושינה עם נשימות מאוד איטיות 6 בדקה , ירידה בתפקוד כגון כתיבה מתקשה , sms לא מצליחה לכתוב ללא שגיאות וכו, לא מצליחה להחזיק ראש יותר מ 3 שעות וכו, לטענתה התפקוד הנןרמלי יחזור , האם יש סכנה להמשיך לתפקד ללא טיפול ? והאם יכול להגרם נזק ארוך טווח ללא טיפול ?

שלום רב
סובל המון שנים מחרדות חברתיות בעיקר
סטרס זה משהו שאוכל לי את הגוף
תופעות מהסטרס אירים בעיניים ועצבים בעיניים עד כדי כל שאני לוחץ על העין עם אצבע כדי להרגיש משוחרר
עוד תופעה מהסטרט היא פגיעה באצבעות במכוון עם הציפורניים אני מקלף את העור

חשוב לי להדגיש שכל הפניה שלי פה בעיקר לנסות לנטרל את הטבעיים האלו בעין ובידיים
אני אומנם חרדתי במצבי חברה אבל פחות או יותר למדתי לחיות עם זה בלי תרופות
מה שכן חשוב לי לטפל פה וזה כבר בלתי נסבל זה הטבעיים המציקים האלו
לכן מבקש חוות דעת
תודה והמון בריאות.

בגיל 5-6 הייתי מאושפזת בבית חולים. כנראה שהתייבשתי או שיותר קרוב לדלקת כי סבלתי מכאבים בגב וצריבה בזמן השתנה. ייתכן שבאמת הכליות שלי היו בסכנה וקיבלתי עירוי דרך הוריד (אם למקרה שיש ספק, לא עברתי ניתוח). אני זוכרת דברים מהאשפוז, אבל לא הכל. דווקא מבחינת שפה, אני חושבת שהתבטאתי טוב יחסית לגיל 5-6 (אם גם זה רלוונטי). זכור לי למשל, מי בא לבקר אותי מבני המשפחה, וגם דמות של רופא אחד שהמשפחה שלי מכירה המון שנים, ויכול להיות שאולי בדיקה מינורית ופשוטה יחסית כמו מדידת לחץ דם. עדיין, מפריע לי בעיקר שאני לא זוכרת בדיקות כמו ביקור רופאים במחלקה (כשמבקשים מהמלווה לצאת והמטופל נשאר לבד עם הרופאים) וכולי. אני חוששת שאולי פגעו בכבודי כחולה ובצנעת הפרט שלי. שאולי נניח, אמרו לי להתפשט למרות שלא היה צורך, או שהגיעה קבוצה גדולה של סטודנטים לרופאה ולא טרחו להסביר לי על כך או לבקש את הסכמתי וכולי. למרות שכל עניין האשפוז היה רחוק מלהיות נעים, ההורים סיפרו לי ששמרתי על קור רוח. כמובן ששאלתי את ההורים שלי האם פגעו בכבודי כמו שרשמתי קודם, והם אמרו שאלו שטויות ואני צריכה לשכוח מזה. האם אפשר לשחזר את מה שקרה אז באשפוז ויש סיכוי לגלות רגעים טראומתיים ולא נעימים?

יש לי חברה טובה מאוד שתמיד הייתה משקרת ולא התייחסנו לעומק העניין, לאחרונה הבנו שזו בעיה רצינית, היא משקרת על דברים קטנים ושטותיים ועל דברים גדולים מידי, אני יודעת שהיא עברה טראומה בילדותה וכנראה זה נובע משם, אני מאמינה גם שהפרטים שהיא סיפרה לגבי מה שעברה לא נכונים והיא מסתירה שם משהו שקשה לה להתמודד איתו, יש לי הוכחות לשקרים שלה, אני מפחדת לעמת אותה עם האמת, אני רוצה לדעת מה הדרך הנכונה לעשות במצב כזה

מזה שנה וחצי שאני הולכת באופן קבוע למפגשים של טיפול פסיכודינאמי, לאחרונה אני מתחילה לגלות תובנות רבות לגביי עצמי ואחת מהן היא שיש מחשבות שאיני מצליחה להוציא מהראש ולא יודעת אם הן מוגדרות טורדניות, האם לדבר על המחשבות זה משהו שיכול לעזור לי להוציא אותן? האם עליי להגיע לאבחון פסיכיאטרי כדי לבדוק אם זה משהו חמור יותר?

שלום רב. אני בחור חילוני שמאוד נמשך ליהדות אך לא לדת. לאחרונה יצא לי לצאת למסע שורשים יהודי בחקר תרבויות ומנהגי יהדות שונים. התחברתי מאוד למקום ליברלי בו התפילה הציונית ישראלית המבוססת על התפילה המסורתית וגם חבריי הקהילה הם מרקע חילוני / מסורתי ולא דתיים "חזקים".
"התאהבתי" בתפילות ובפיוטים והרגשתי מאושר מאוד עד אשר נחשפתי לדברים מסוימים אותם מבצעת התנועה הליברלית שבעיני מוגזמים וחריגים בנוף הישראלי ואני מתקשה להנות פתאום מהדברים שכל כך אהבתי בגלל אותם מוסכמות/עקרונות שהתנועה מיישמת.
אני חיי יום יום כמה שנים באמביוולנטיות ונאמר לי כי אני סובל מ-OCD. אין כל סיבה אחרת לכך. מצד שני, חבל לי לוותר על עולמי היהודי שגיליתי ולעזוב הכל. אני נמצא בטיפול CBT כבר 7 מפגשים ולא מרגיש שזה משפר את מצבי.כל הזמן אני חושב על האמביוולנטיות בין "הרצוי" למצוי ויש שם פער גדול מאוד.
אשמח מאוד לשמוע עצה טובה - הפסיכולוגית אומרת שעליי להתמקד במי שאני ושאני הוא לא "התנועה הליברלית" אלא יואב שחלק ממנו אוהב את נוסח התפילה של התנועה הליברלית ושאני מייצג רק את עצמי ולא שום ליברל אחר או קבוצה מסוימת. האם אתה מסכים עם דעתה? איך אפשר לסלק כבר את הטרדות היום-יומיות האלו בנושא? CBT הוא אכן הכיוון או דווקא טיפול פסיכולוגי-דינאמי?

רציתי לדעת מהו פסיכותרפיה הוליסטית? במה מטפלים בפסיכותרפיה הוליסטית?

בת 43 סובלת מתחושת בדידות חברתית במיוחד אחר הצהריים חוסר מצב רוח כיצד ניתן לטפל חוץ מטיפול פסיכיאטרי?