מידע רפואי
פורומים
- פיזיותרפיה
- הידרותרפיה
- תרפיה באומנות
- בדיקות רפואיות, בדיקות דם
- פרחי באך
- עגלות תינוקות, מוצרי תינוקות
- סרטן ורפואה משלימה
- הפרעות זיכרון, אלצהיימר ודמנציה
- שיקום פציעות ספורט, שיקום אורטופדי
- שתלים דנטליים, טיפול שורש
- רפואה משלימה ילדים
- מתיחת פנים וצוואר, הרמת פנים
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- סוכרת אנדוקרינולוגיה
- ניתוחי ראש צוואר, גידולי ראש
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
ד"ר אליעזר גירש
אמבריולוג קליני בכיר מנהל מעבדה להפריה חוץ גופית (IVF) בביה"ח ברזילי, אשקלון. מנהל מעבדה אנדרולוגית בבנק הזרע Cryobank ברמת השרון. בוגר אוניברסיטה העברית (Ph.D) ומכון ויצמן למדע (פוסט-דוקטורט).ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- חוסר שינה מבעיה גופנית שמוביל לקריסהעומר12/08/2017
אני בדיכאון וכל היום אני בבית כי אני לא יכולה לישון
בגלל גרד מתולעי מעיים שיש לי שעושות לי גרד
חזק וגורמות לחוסר שינה, לקחתי כבר כדורים נגד
תולעים וזה עזר לקצת אבל זה לא עבר לי ועדיין
יש לי תולעים ומה שלא ניסיתי לא הצלחתי להיפטר
מהן ... אני כל היום בבית כי אני עייפה מאודד אבל מאודד ואים לי כוח לצאת מרוב שאני ערה כל כך המון שעות בלי לישון וזה לא יעזור לי מה אני יעשה תמיד יגרד לי בפי הטבעת מהתולעים הארורות האלה.. אני כמה זמן ככה לא שנה שנתיים יותר ... כואב לי הלב שהזמן בורח לי וכל יום שעובר מתבזבז לי.. כואב לי הראש מרוב עייפות אני לא מתפקדת מרוב שאני עייפה ואל תציעו לי כדורי שינה כי זה לא פיתרון וזה לא עוזר לי לישון בגלל שהגירודים בפי הטבעת מפריעים לי להירדם ומעירים אותי משינה וזה כן תולעים כי ראיתי אותן.. אני אובדת עצות למה מגיע לי לחיות בסיוט ועינויים כאלה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תשובה לעומר
ד``ר עדי מרום הררי13/08/2017שלום עומר,
מדבריך נשמע שאת סובלת כבר זמן מה. את אומרת שיש לך תולעים במעיים, מכיוון שזו בעיה רפואית ואיננו מוסמכים לענות על בעיות רפואיות בפורום זה, אני ממליצה לך לפנות לרופאים ולבדוק מולם כיצד ניתן לטפל בצורה שמתאימה לך. גם אם פנית וקיבלת טיפול, ואת מרגישה שהטיפול לא הועיל לך, את יכולה לפנות שוב ולבדוק אם יש טיפולים נוספים. ברגע שתרגישי הקלה מבחינה רפואית, אני מאמינה שתהיה לך גם הקלה מבחינה נפשית.
לגבי הקשיים בשינה - נשמע שזה מצב מתסכל. אני ממליצה לך לנסות לקבל תמיכה רגשית, אם זה ממישהו קרוב אליך שאיתו את יכולה לדבר בפתיחות, או מאיש מקצוע. זאת על מנת שלא תרגישי לבד מול הקשיים שלך.
את מוזמנת להמשיך ולשתף כאן בפורום.
בברכה,* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בני בן 13 במצוקה נפשיתאירית04/07/2017
בני בן 13 במצוקה נפשית מעוניינת בעזרה למי לפנות.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מענה
שי ציון09/07/2017אמא שלום,
אם תוכלי להוסיף מעט פרטים על מנת שאוכל לסייע.
שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בעלה של אמא מתנהג לא יפהאנונימי24/06/2017
תודה על הייעוץ שי אני מאד מעריך את זה אני בקשר לעניין של הילד שבעלה מתנהג אליו לא יפה
הבעיה היא שאני כאילו מתבייש לא מהחברים שישמעו על זה כי איתם אין לי בעיה ובוא נגיד את זה ככה שבלעדיהם ממזמן הייתי שבור. אבל מול יועצת אף פעם לא ניסיתי ואני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל לדבר איתה ואיך לפנות ובמיוחד אני לא רוצה שהיא תגיד לאמא שלי על זה כי אז אמא שלי תגיד לה שאני סתם אומר דברים וזה הגיל... רק היום הוא עוד פעם צעק שאני לא עושה כלום בבית למרות שאני כן עושה מה שהוא מבקש או שלפעמים הם מבקשים לסדר שולחן ואני מסדר הכל ואז הם אומרים ממש מסודר רואים שלא סידרת עם חשק ושאני יסביר לך שהם מתכוונים לצורת יופי בסידור ואין לי את זה זה לא שעכשיו שאני מעצב פנים או משו אז צעקתי ואמא שלי אמרה שעוד פעם שאני אצעק אני יקבל סטירה אז במיוחד אני לא רוצה שהיועצת תגיד לה את זה אתה מבין? אני מאד מעריך את העזרה שלך...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מענה
שי ציון30/06/2017שלום,
מתנצל על המענה המאוחר. יועצת או פסיכולוגית בית הספר אינן מחויבות לספר על הדברים שתדבר איתן. להיפך, הן מחויבות (לפחות הפסיכולוגית) לשמור על סודיות מלאה אלא במקרים חריגים. ברור ואפילו מאוד נכון מצידך שלא להיחשף בפני אדם, אפילו מטפל, מבלי להכיר ושירכוש את אמונך. ולכן על מנת להיחשף יש צורך לעבור תהליך של היכרות וביסוס אמון באותו אדם. לפעמים מטרת המפגשים הראשונים היא רק לברר יחד מה הוא הרצון שלך מהמפגשים. יתכן ותגלה שאתה כלל לא מעוניין שהיא תשוחח עם אמך... אלו דברים שמתבררים תוך כדי תהליך. יחד עם זאת, נדמה שייעוץ יכול לסייע לך ואני ממליץ לשקול זאת. שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- אלימות מילולית מבעלה של אמא שליאנונימי03/06/2017
אמא שלי התגרשה מאבא שלי והתחתנה עם בן אדם מגעיל שרק מתנהג אליי מגעיל לא באלימות פיזית כי אם זה היה קורה הייתי פונה למשטרה אבל מכיוון שזה רק מילולי אין לי למי לפנות... המשפחה חושבת שאני סתם אומר בגלל שהוא כאילו תפס תמקום של אבא שלי וזה מעצבן אותי אבל זה לא נכון! הוא עוקץ אותי ולאט לאט אמא שלי כבר מתעלמת מי זה כי היא לא רוצה להתגרש ממנו במיוחד שהוא מכלכל את המשפחה שלנו... כל דבר שאני עושה למה את זה לא עשית אין תודה אין מילה חמה אין כלום נדה הוא כבר קרא לי שטן ועוד הרבה דברים ויום אחד הלכתי למרפסת ורגל אחת הייתה בחוץ עד שאמא נכנסה לבית וחזרתי בחזרה למיטה מבהלה... אני חייב עזרה אני גם לא יכול לספר לאבא שלי כי הוא יעשה בלאגן... אני חייב עזרה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אלימות מילולית
שי ציון06/06/2017שלום, אתה (אשתמש בלשון זכר) מביא מצב משפחתי מורכב של שינוי דרמטי בחיי המשפחה בשל קשר זוגי חדש של אמא. עם. כניסתו של בן הזוג של אמא עולה שאלה מה הם גבולות של המותר והאסור איתו ומה בעצם מאפייני הקשר שלו איתך? האם מותר לו להעיר? מה מותר לו לומר? ועוד ועוד. לא קל ליצור עמו מערכת יחסים מאוזנת ומכבדת וצריך לזכור שככל הנראה לא אתה בחרת בו אלא אמא. מעבר לכך התחושה שלך היא שהקול שלך אינו נשמע בבית אם בשל התלות הכלכלית ואם מסיבה אחרת. זו הרגשה נוראה כאשר מרגישים שמתעלמים ממך. חוץ מזה אפשר לגמרי להבין את הרצון שלך לקבל יחס מכבד ושאינו תוקפני כלפיך ויפה שאתה מסמן גבול למול תחושת התוקפנות. בשל מורכבות מערכת היחסים בתוך המשפחה' אני מציע לך לשוחח עם דמות בוגרת חיצונית שתאפשר לקול ולמצוקה שלך להישמע. נדמה לי שיועצת או פסיכולוגית בית הספר ויתכן אפילו מחנכת יכולים לסייע לך לדבר עם אמא. חשוב שאמך תדע על עוצמת המצוקה שלך ושיחה עם דמות בוגרת תאפשר לה להכיר בקשיים בבית, שכן יתכן וגם היא פחות פנויה להקשיב כיוון שגם היא לחוצה ומתוחה מהשינויים בחייה. חשוב שתספר לדמות הבוגרת גם על המחשבה לפגוע בעצמך כדי שתדע עד כמה כואב לך בנפש. אתה מוזמן להגיב, שי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- נערה שמתמודדת עם שמועות עליהאבא03/05/2017
שלום,
אני אבא לילדה בת 13 בכיתה ז. לאחר שנפרדה מחבר שלה הוא הפיץ עליה שמועות וזה מתחיל לאבד קצת שליטה. שלחתי מייל להנהלה ולמורה שייטפל בזה והם זימנו אותו ואת הוריו לשיחה אך כנראה שזה כבר מאוחר מידי. כיצד עליי לפעול כדי למזער נזקים? האם עליי לדרוש מבית הספר להפעיל איזשהו נוהל חירום? האם כדאי להתייעץ עם גוף חיצוני לפני שאני מערב עוד גורמים במשרד החינוך/רווחה/משטרה?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר נערה שמתמודדת עם שמועות
שי ציון08/05/2017אבא שלום,
תחילה התנצלות על המענה שהתעכב. המצב המורכב עמו בתך מתמודדת קיים ביסודו אולי מאז ומעולם, אך כניסתן של הרשתות החברתיות שינה את עוצמת הפגיעה מאמירות פוגעניות, שמרגע שהופצו ההתמודדות עמן היא קשה לאין ערוך מבעבר. כיום, מרגע שהופצה שמועה היא מתפשטת כאש בשדה קוצים ללא כל קשר לנכונותה או לפגיעה שחווה מושא השמועה. שבמקרה שלכם היא בתך. חשוב לזכור שבתוך כל סערת הרגשות שמתקיימת כעת והרצון לפעול למול גורמים שונים, יש להתייחס לפגיעות של בתך ולאופן שבו היא חווה את האירוע. שכן, לפעמים בשל החרדה שאירוע כזה מעורר אצלנו אנו מונעים מחששותינו אנו. להבנתי, חשוב שבתך תחוש שתמיד יש אוזן קשבת לצרכיה ולמצבה הנפשי. אין לחייב אותה לדבר אלא להיות זמינים עבורה כאשר תחוש צורך בכך. כמו כן חשוב לתקף את המציאות או "האמת" עבורה שעשויה להתערער במצבים אלו ולתקף את החוויה הנפשית שבה היא מצויה כעת. במידת הצורך באם רואים שחל שינוי משמעותי בהתנהגות וברווחה הנפשית שלה, רצוי להתייעץ עם איש מקצוע (יועצת או פסיכולוגית בית הספר או גורם מחוץ לבית הספר). בנוגע לפעולות למול גורמים שונים, להבנתי, חשוב שתלמד מהם הנהלים להם בית הספר מחויב במצב זה ולוודא שמתקיימים. לא תמיד זה פשוט בשל המצב רצוי שבית הספר יהיה שותף לצורך לטפל לעומק באירוע זה, בין היתר דרך התערבות במסגרות קבוצתיות של הכיתה והשכבה. אתה מוזמן להמשיך ולהגיב. שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- פגיעה עצמית-חתכים ילדה בת 13מאיה30/12/2016
בשבועות האחרונים נחשפנו לפגיעה עצמית של הבת שלנו (בת 13) חיתוך פירקי הידיים (למיטב ידעתנו רק בפרקי הידיים)
עברנו התייעצות עם יועצת ביה"ס הפנתה אותנו לפסיכולוגית שכרגע הספקנו פגישה אחת סוג של "איבחון" הערכה. כחלק מסיכום היא המליצה על הוצאה של סרגל מהחדר ולראות מה אפשר לעשות לגביי סכינים בבית !
נשארתי עם ההמלצה הזו כמו עצם בגרון , מכיוון שבכנות מי שבמצב הזה ימצא "כלי" לפגיעה עצמית , מה הערך בלהוציא את הסרגל הספציפי שאיתו היא פגעה בעצמה ? ואיך אפשר לנהל בית ללא סכינים ? ומצד שני ....איך אני הולכת לישון עם הפחד הזה שאני משאירה בבית "כלי" לפגיעה ?
אני כאמא בסערת רגשות /פחדים /כאב על הבת שנמצאת במקום כל כך חשוך . אומנם השגנו את העזרה מיד כשהתגלה המצב אבל אין לי עוד דרכים להקל ?לתמוך? לשמור ???
הלוואי והיתה רשימה של המלצות מה אני כאמא יכולה לעשות !!! :(
איפה טעיתי ? חשבתי שאני "עושה" את זה טוב- להיות אמא שלה :( ועכשיו הכל התפוצץ וכנראה שלא !!
תודה מראש
מאיה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה שי ציון
שי ציון31/12/2016מאיה שלום,
דאגתך ברורה לנוכח גילוי של צד נסתר ומעורר חששות בחייה של בתך. מטבע הדברים כאשר עולה מצוקה אצל ילדינו אנו שואלים האם יכולנו לעשות אחרת והאם תרמנו לקשיים אלו. אני חושב ששאלות אלו רצוי להעלות בפגישה עם הפסיכולוגית שמטפלת בבתך וכך גם את החששות בנוגע לתחושת המוגנות. שיחה מסוג זה היא דרך לפתח יחסי אמון עם הפסיכולוגית ולהניע תהליכים משמעותיים בתוך הטיפול. שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בעיה גדולה עם אחי כבר 3 שניםליה28/02/2018
שלום
אנחנו משפחה בנויה מ 6 נפשות אמא אבא שתי בנות שני בנים ,
קודם אחותי גדולה ממני בשנה אחרכך אני ואחריי אח שלי קטן ממני ב 5 שנים ועוד אח קטן ממני ב 10 שנים.
מאז שאני זוכרת את עצמי היה לאחי בעיות התנהגות הוא אובחן כהיפראקטיבי מהיותו קטן והיה לו בעיות קשב וריכוז , הוא תמיד עייף אותנו נפשית עם כל ההסתבכויות שלו אך כשגדל (כרגע בן 21 ) הוא נהיה יותר ויותר אגרסיבי אנו מתקשים להתמודד איתו כבר 3 שנים רצופות שהוא עושה בלגן בבית אין לנו מנוחה הוא מתפרץ בכעסים הוא לא רוצה לעבוד רוצה רק כסף או שהוא רוצה לעבוד כדייג וזו לא עבודה מפרנסת הוא הסתבך עם חברות הסלולר ושילמנו חובות וגלש למכור סמים קלים והיה בבית סוהר חצי שנה היום הוא כבר שבועיים בחוץ הוא חזר לעבוד בים כעוזר דייג אך כרגע הוא דורש שנעזור לו לקנות סירה גדולה יותר ממה שיש לו (יש לו סירה קטנה) הוא ממש נדלק על כל דבר ואחרכך נכבה אנו לא רוצים להשאיר אותו בים כי הסביבה שם לא בריאה והאוכלוסיה ממש קשה וזו עבודה לא מפרנסת משום בחינה זו לא עבודה מסודרת למרות זאת אציין שאנו מודעים בשל מצבו והאופי הבעייתי שלו הוא לא יוכל לעבוד בעבודה מסודרת תחת פיקוח או ביקורת !! אבי ואמי עייפו ממנו לחלוטין אני כבר 3 שנים מתמודדת איתו קונה לו דברים עוזרת לו כמה שאפשר תומכת בו כלכלית למרות שהוא לא מעריך אבל בשל החשש שלי שהוא יעשה משהו רע אני כמה שיותר נוהגת איתו ביד קלה מנסה להכיל ולתת למרות שבניתי לו תלות ואני מודעת לזה אני בת 26 אמא לשני ילדים והעומס הנפשי שאני מתמודדת איתו פשוט מכביד עליי אני לא יודעת מה לעשות
הצעתי לו להכיר בזה שיש לו בעיה בוא נלך לפסיכולוג בוא נמצא לך מסגרת בוא נתמוך בך כלכלית אבל בעסק משתלם ולא בים !
הוא נעול בתוך האמונות שלו , אין לו אחריות וממרר לכולנו את החיים טוען שכולנו נגדו שאבא שלי לא תומך בו שכולנו עושים ישיבות ומדברים עליו שאנחנו רעים.
מה לעשות ??? יש פתרון ?
מפחדת מהיום שאאלץ להתנתק ממנו לחלוטין כי אני בטוחה שמצבו ידרדר עוד יותר* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מענה
שי ציון06/04/2018שלום, העלת קושי מורכב שדורש חשיבה משותפת. את מוזמנת ליצור עמי קשר ונחשוב כיצד לסייע/להפנות אותך. בצד זאת, חשוב לי לומר שגם אם אחיך אינו מעוניין בליווי פסיכולוגי, להבנתי, ראוי שהמשפחה ובכלל זאת את תסתייעו באיש מתחום בריאות הנפש
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- כיצד אני אומרת להורים שלי שלא התיחסו אלייאנונימי ...02/03/2018
יש לי בעיה אני לא יודעת מה לעשות לא מזמן אבחנו אותי
שיש לי הפרעת קשב ואני חושבת שיש לי דבר כזה שנקרא
תת רגישות אני חושבת שאני רגישה מדי ואני מרגישה דברים יותר חזקים לאנשים יותר מרוב האנשים
שההיתי קטנה היתה לי בעיה עם הטפרים של הגרביים ואם פלסטלינה ויש לי גירוי ממש לאנשים ובעיה עם האחראים של הבגדים וקשיים והבנת המצב החברתית הסיטואציה גם עכשיו אני מפחדת להגיד
משהו להורים שאני לא היה נודניקית ושלא התיחסו אליי ברצינות ואני רוצה לפתור ארץ ם יש בעיה
כיצד אני אומרת להורים שלי שלא התיחסו אליי כילדה קטנה וכיצד לדעת זה נכון שבאמת יש לי דבר כזה שנקרא תת רגישות(ויסות חושי)?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
אוסנת14/03/2018הי אנונימית. רוב האנשים סובלים מהפרעות קשב,אני גם אני חשבתי ככה בעבר. לכן לדעתי עדיף לא לקטלג את עצמך כמישהי ש... כי מתבים כאלו יכולים להשתנות, ובכלל מי אמר שזו הפרעה? הרי אנחנו מודעים לכך שכיום עומס הלימודים והמבחנים מאוד גבוהים ומלאים... לכל אחד יכול להית קושי. בכל מקרה,לגבי ההורים- אני יודעת שמאוד קשה לקבל התייחסות של הורים שמתנהגים כאילו אני קטנה ולא מבינה. אבל הורים הם הורים,לא משנה איזה גיל תיהי,תמיד הם ידברו אלייך כקטנה. מאוד קשה לשנות הורים שלא רואים שום בעיה בצורת החשיבה או הדיבור. אז אני מציעה שאולי תנסי את להשתנות. תנסי את לדבר כגדולה,ולהיות יותר סלחנית כלפי ההורים שלך. תנסי לראות בזה מחמאה שהם עדיין דואגים לך. תחמיאי לעצמך שאולי את מבינה יותר מכפי שהם הבינו כשהיו בגילך. והכי חשוב, תנסי לשנות את הגישה שלך ואז כל מה שסביבך ישתנה,לא רק ההורים. ותניחי את הקיטלוגים של "ממה אני סובלת" בצד... כולנו לפעמים רגישים יתר על המידה ולכולנו לא תמיד מתייחסים ברצינות,לא רק בבית... פשוט תיהי,ותהני 3>
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמענה
שי ציון06/04/2018שלום, אפשר לדעת ממכתבך שאת חוששת מפני פער בין רצונותיך לבין האופן שהרצון מועבר ועשוי להיתפס על ידי הסביבה. דוקא למול הורייך את יכולה לבדוק כיצד דברים שאת אומרת מובנים על ידם. כך תוכלי לבדוק האם דברייך הובנו כהלכה. מלבד זאת, נדמה שההתמודדות שלך עשויה להיות יעד משמעותי לשינוי בתוך טיפול נפשי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- נלקחתי שבויה בכלא של מחשבותלין10/03/2018
אני אבודה אודליה, אבודה מלנסות למצוא פתרון לכל בעיה.
זה קשה לחייך ולהגיד "הכל בסדר" כשהכול מתפרק, קשה עוד יותר להודות שמשהו קרה, כי הפחד משתלט.
אני נופלת.
אני נופלת אל תוך גיהנום של רגשות.
אני נחטפתי.
נלקחתי שבויה בכלא של מחשבות.
מישהו שומע אותי? אני צועקת.
אני צורחת את נשמתי שנרקבת באיטיות.
אני טובעת.
אני טובעת בדמעות של צער ויגון.
קשה לי לנשום.
מועקה חוסמת את קנה הנשימה שלי, אני נחנקת.
שמעת? זה היה ליבי שהתנפץ לאלפי רסיסים.
אני מתחילה לאבד שיווי משקל, הפנים חיוורות-
האם מישהו יספיק לתפוס אותי לפני שאכנע לתחושות התובעניות?
זהו גבול כל כך דק, בין החיים למוות,
הצלקות הישנות והפצעים שלא הגלידו בידיים וברגליים מוכיחים זאת.
אני חושבת שהספיקה לי התקופה בעולם הזה,
הנשימה כבדה, העיניים עייפות,
אין לי יותר כוח להילחם-
אחצה את הגבול מבלי להסתכל לאחור..* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר המכתב האחרון
לין10/03/2018זה המכתב שביתי כתבה לפני שהתאגדה, כתבה את זה לחברת הטובה. היום זהו יום השנה שלה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמענה
שי ציון06/04/2018לין שלום, מעציב לקרוא את המכתב ולדעת את הסוף הטראגי של חיי בתך. אני גם מודה לך על כך ששתפת ואולי בכך עוררת יוצר מודעות לנושא הכאוב של אובדנות בני נוער
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- בן 15 התמכרות לפורנואנונימי123456731/03/2018
אהלן אני ילד בן 15 והנה הסיפור שלי לפני כמה חודשים (או שנה) ניכנסתי לאתר פורנו וכעבור מספר ימים רציתי עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם עד שאני הכרתי בעובדה שזה ממכר נשאסתי חזק לתוך זה והיום אני מחזיק את עצמי וחושב על זה לפחות שעה ביום ומחזיק את עצמי לא להיכנס אך לפעמים אני נשבר עוד מישהו מרגיש ככה? (נב אל תתקרבו לחארה הזה בחיים)
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מענה
שי ציון06/04/2018שלום, אומרים שזיהוי הבעיה הוא מחצית הדרך לפתרון. ולכן בצד הקושי שאתה מתאר אני חושב שאתה בכיוון הנכון. כעת עלייך לפנות לסיוע אצל דמות בוגרת שנוח לך לשוחח איתה. אפשר לפנות לפסיכולוגית בית ספר, יועצת ואולי אפילו לבקש מההורים לשוחח עם מטפל/ת עמו תוכל לשתף בהתמודדות ולאט לאט למצוא מוצא. יתכן ותוכל להיעזר במטפל עם נסיון בתחום ההתמכרויות שהוא תחום ספציפי עם התמחות ממוקדת
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- הילדה שלעולם לא תספר מה עובר עלייההדר23/12/2016
כי אתם לא יודעים. כי רוב הסיכויים שלעולם גם לא תדעו. רוב הסיכויים שהיא לא תספר. זה יוביל לכישלון מוחלט. זה דברים שבנו אותה. ואולי יום יבוא ומישהו יקרא את המכתב הזה. ואולי יום יבוא ויבינו שהיא שיקרה שאמרה שהיא המשיכה הלאה ועזבה את זה ולא נשאר בה חלק מזה. חלק מזה שאנשים עוזבים אותה על בסיס קבוע. כן קבוע. היא שונאת פרידות. היא לא יודעת להתמודד עם פרידות. חלק מזה שיש לה פחד נטישה. כי עזבו אותה כל כך הרבה. כולה בת 17 ואף אחד לא יודע עדיין כמה היא עברה. זה התחיל מזה שסבתא שלה נפטרה. הבן אדם שגידל אותה על בסיס יומי ואהב אותה יותר מכל בן אדם אחר. סבתא שלא רצתה אף אחד חוץ מאותה. שראתה רק בה את הסיבה לחיים והיא דאגה לה יותר מאשר דאגה לעצמה. היא ויתרה על הכל בשבילה. סבתא שלה היא המלאך שאלוהים שלך אלייה. זה ממשיך במוות של דודה שלה ובמוות של כל הסבים והסבתות שלה. זה לא נגמר. אנשים נכנסים לה ללב ועוזבים כאילו כלום. ומה עם הפגיעות המיניות שעברה, והטרדות המיניות שעוברת על בסיס קבוע. ההתמודדות עם עצמה. היא הילדה הזאת שפעם רצתה להתאבד ולא להיות פה. אבל נשארה כאן והיא הולכת חזקה. היא הילדה שלעולם לא תספר מה עובר עלייה. על חוסר האמון שלה בעולם. באנשים. בעצמה. אבל היא הילדה שאם היא תראה מישהו ללא חיוך היא תתן לו אחד משלה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה שי ציון
שי ציון25/12/2016שלום,
כתבת מכתב שמסופר בו על חיים למודי סבל וכוח גם יחד, שכל מי שמביט בך מבחוץ לא ישער על שמתרחש בתוכך.
תודה על ששיתפת בחלק הנסתר של חייך. את מוזמנת להמשיך ולכתוב, שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- אולי מישהו יכול לעזור לי פהתמר05/12/2016
אחרי מחשבה רבה הגעתי למסקנה שבית הספר בו אני לומדת מאוד לא טוב בישבילי ואני חוזרת כל יום הביתה דכאונית לא מסוגלת לעשות שום דבר עם עצמי חוץ מלהיות במחשב. אין לי חברות אני לא אוהבת את הלימודים...באמת לא טוב לי בבית ספר. אני לא רואה את עצמי שורדת בבית ספר הזה עד סוף י"ב. ההורים שלי משום מה מאוד מהססים להעביר אותי. כל פעם שאני מוצאת בית ספר שעלול להתאים לי הם מתחילים להביא לי ראיות למה לא יהיה לי טוב...והכל יחזור על עצמו וכו'.... ואין, אני לא מסוגלת יותר!! נפשית אני מרגישה שאני מתפוצצת! אני באמת חושבת שיהיה לי טוב לעבור אבל הדבר היחיד שמעניין אותם זה אילו השלכות יהיו בעתיד עקב המעבר ושמי אמר שיהיה לי גם בבית ספר החדש טוב... בקיצור אני ממש אובדת עצות ועל סף יאוש...
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה שי ציון
שי ציון07/12/2016שלום,
תחושת הסבל שאת מביעה במכתבך היא ברורה וכך גם הצורך בסיוע בשל אי ההסכמה בינך לבין הורייך. בעיני, אפשר לנסח את אי ההסכמה בינך לבין ההורים בכך שאת רואה את המקום (בית הספר) כמקור קשייך ואילו ההורים חושבים שלפחות חלק מהקשיים עמם את מתמודדת קשורים לדרך שבה את יוצרת קשרים עם העולם סביבך ולכן תחווי אותם גם במסגרת אחרת אליה תעברי.
להבנתי, כדאי שתשתפי דמות טיפולית בבית הספר ותשוחחו על קשייך (כמובן אם לא עשית זאת עד כה) . מלבד זה את יכולה לפנות עם הורייך למספר פגישות עם גורם טיפולי. שם תוכלו לחשוב יחדיו על עתידך בסביבה בטוחה וחיצונית להתרחשויות בבית. את מוזמנת להמשיך ולהגיב, שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- לאם לפנות בדיכאון ובעיות אחרותתלמידת תיכון אנ21/11/2016
בשלוש שנים האחרונות סבלתי ממש מדכאון ורוב חיי סבלתי מהפרעות אכילה ומדימוי גוף מזעזע. זה לא הגיע עדיין למצב קיצוני(איוז בבית חולים לדוגמה) ולכן ההורים שלי לא יודעים על כך. בחודשים האחרונים כן הצלחתי להפתח קצת ולדבר על זה עם שני החברות הכי טובות שלי(פעם ראשונה שדיברתי על אי פעם אם משהו) והן ראו שאני ממש מדרדרת ואמרו שאני צריכה למצוא עזרה/תמיכה מאדם מבוגר. הלכתי ליועצת בית ספר וכל מה שהיא אמרה לי זה להעסיק את עצמי ולא לחשוב על זה שזה לא עצות טובות במיוחד. אני ממש לא מוכנה לדבר על זה עם ההורים שלי כי אני לא נמצאת במצב שאני יכולה לדבר איתם על כל דבר וכן מפחדת שהם ישפטו אותי(יש לי הורים מאוד שמרנים וקשים). כי אין לי כלכך אל מי לפנות אז החלטתי לכתוב כאן ואשמח לעצות והמלצות בנוגע למה עליי לעשות.
בתודה, תלמידת תיכון אנונימית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה
שי ציון22/11/2016שלום,
עברת דרך ארוכה עם התמודדויות קשות שמלוות אותך מזה שנים. נראה שבשנים הללו בצד הסבל הצלחת לעבור תהליך שאפשר לך לשתף את חברותייך ולפנות לפורום על מנת לקבל סיוע. אולי המצוקה גברה אך בצד זאת למדת לבטוח יותר בסביבה ואולי בכוח המרפא של קשר עם האחר. להבנתי, הדרך להתמודד עם הקשיים היא בחדר הטיפול מקום בו יתאפשר לך להביא את עולמך הפנימי וליצור בו שינוי בעזרת מטפל/ת. בשל הניסיון שלא צלח עם יועצת בית הספר אני חושב שפסיכולוגית בית הספר (במידה ויש כזו) יכולה לתווך בינך לבין הורייך. היא לא תחשוף את שאת לא מעוניינת ויתכן שתאפשר להורייך להבין טוב יותר את הצורך שלך. לעתים גם רופא המשפחה עשוי לסייע באם יש אתו קשר טוב. מכיוון אחר, הפנייה שלך משמעותית להרבה נערות ונערים שמתמודדים בגיל ההתבגרות עם ההתמודדויות דומות לאלו שאת חווה, ובכך כבר מכך שסיפרת לאחרים על שמתרחש בתוכך סייעת לאחרים ובתקווה גם לך. את מוזמנת להמשיך ולהגיב, שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- אני אדישה, מרגישה כמו רובוטלהב01/11/2016
כולם סביבי שמים לב שאני מרוחקת ולא מגיבה לדברים, ואני מנגד, לא מתעניינת בהם ומרגישה שהדברים שהם מגיבים אליהם שטותיים. שמתי לב גם שכשאנשים מנסים ליצור איתי קשר אינטימי אני מגיבה, אבל בשטחיות. לא מצליחה לפתוח את עצמי מעבר לכך ומתייחסת לדברים כך שאני כלל לא חווה אותם בעצמי.
בדר"כ אני רגילה להסתגרות וזה לא הפריע לי מאוד אך לאחרונה מעירים לי יותר בתכיפות והתחלתי לשים לב לכך שאנשים מסביבי מתנהגים שונה ממני באופן די קיצוני, שאני בולטת באופן מוזר אף על העובדה שאני שקטה לרוב.
המצב מתחיל להציק לי וגורם לי להתלבטויות לגבי העתיד שאף פעם לא הגיתי ואני חוששת שההתנהגות שלי תמנע ממני להשיג דברים בעתיד ואני לא יודעת האם בכלל ואיך כדאי לטפל במצב.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה ללהב
ד``ר עדי מרום הררי02/11/2016שלום להב,
את מתארת בדברייך תחושה של סגירות וניתוק שמלווה אותך זמן רב. עקב הערות של הסביבה התחלת לשים לב לכך ולחשוב על עצמך בדרכים חדשות - על העתיד שלך, על המשמעות של התנהלותך. אני חושבת שזו התחלה של תהליך חשוב שבו את מתחילה להתבונן בעצמך ולנסות להבין דברים שמטרידים אותך. לשם כך, אני ממליצה לך לפנות לאיש\ת מקצוע שיסייעו לך בתהליך הזה, מכיוון שקשה לעבור אותו לבד ללא פידבק של מישהו\י מקצועי. לא ציינת בת כמה את, אך אם את בגיל בי"ס ניתן לפנות קודם ליועצת ביה"ס שתעזור לך בהכוונה. לחלופין, את יכולה לפנות לאדם אליו את מרגישה קרובה יותר שיהווה עבורך תמיכה ויעזור לך במציאת איש\ת מקצוע מתאימים.
את מוזמנת להמשיך ולחלוק את מחשבותייך כאן בפורום.
בברכה,
ד"ר עדי מרום הררי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה- הבת שלי במצוקה לא מבינה מה יש להנור17/10/2016
שלום לך
יש לי בת 20.5 היא לומדת באונברסיטה כבר סיימה שנה ראשונה,באה היום ואומרת לי אין לי כוח אני רוצה לעשות הפסקת לימודים,הבת שלי היתה מהתלמידים המצטיינים ,היא לא חברתית ולזה היא מטופלת אצל פסיכולוג כבר היא במפגש ה 8 ,והבעיה אני לא רואה שהיא מתקדמת ,להיפך מחליטה על דברים בצורה לא הגיונית,היא בן אדם שקט ,לא מביעה אם היא במצוקה,אומרת לי שהיא עייפה,אין לה כוח,ותמיד אני מנסה להבין אותה אבל היום כעסתי ומאוד,מה אפשר לעשות,אני נלחצת אני מרגישה נחנקת רק לראות אותה במצב הזה , אחרי י"ב לקחה חופש שנה לא עבדה בה אלא היא חזרה על הפסיכמטרי וקבלה 742 ,איך כאמא להתנהג* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה לשאלה של שי ציון
שי ציון20/10/2016שלום ותחילה התנצלות שכן בשל שדרוג האתר לא הצלחתי להיכנס לפורום ומתן התגובה התעכב. עכשיו, אפשר להבין את חוסר האונים שאת מרגישה כלפי רצונה של בתך להפסיק את לימודיה. מצד אחד, בתך אינטיליגנטית ובעלת יכולות ומנגד חווה חוסר כוחות שמקשים עליה להתמודד עם לימודיה. הלימודים האקדמיים כוללים מפגש עם קבוצה גדולה של אנשים, צורך לעמוד במשימות ובחינות. יתכן שלבתך בשלב זה יש קושי לעמוד בכל הכרוך בלימודים על אף כישרונותיה.
בצד זה אני שומע את חוסר האונים שלך ויתכן שהוא קשור גם לשלב בהורות שלבתך יש עמדה שאין בכוחך לשנותה. למעשה בתך היא אדם בוגר שאחראי למעשיו והחלטותיו.
לדעתי, את יכולה לבקש לשוחח עם המטפלת של בתך שאולי תסביר לך טוב יותר כיצד היא רואה את מצבה ואולי את יכולה ללכת להתייעצות בעצמך שתסייע לך בסיטואציה זו ובכלל בקשר עם בתך. שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
האם אתם מאמינים ברפואה משלימה?