עכשיו זה מדעי: הצבעה בבחירות הן אירוע מלחיץ, שגורם לשינויים במדדים ההורמונאליים שלנו. במחקר חדש משותף לחוקרים מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן-גוריון נמצא כי רמת הקורטיזול - הורמון שמופרש בעיתות לחץ במטרה לסייע לגוף להתמודד עם איומים - בגופם של אנשים רגע לפני הצבעתם היה גבוה באופן משמעותי בהשוואה לרמת הקורטיזול ביום מקביל.
למידע נוסף בנושא לחץ היכנסו לפורומים:פורום דיכאון חרדהפורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטוריןפורום חרדות, טראומות, פחדיםפורום פסיכולוגיהפורום פסיכולוגיה ילדים "במחקר הנוכחי מצאנו בפעם הראשונה שהצבעה בבחירות מלחיצה את המצביעים. אנחנו צריכים להבין שרגשות יכולים להשפיע גם על תהליכים ביולוגיים, שעשויים בתורם להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות שלנו", אמר ד"ר ישראל ויסמל-מנור מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.
ממחקרים קודמים ידוע כי כשאדם נמצא במצב של לחץ, איום או מצוקה רגשית, הגוף משחרר שורה של הורמונים המסייעים לו להתמודד עם האיום, כשהעיקרי בהם הוא הקורטיזול, שאף מכונה "הורמון הלחץ". המחקר, שנערך על ידי ד"ר ויסמל-מנור, ד"ר גל איפרגן מביה"ח האוניברסיטאי סורוקה ופרופ' חגית כהן מאוניברסיטת בן-גוריון, עתיד להתפרסם בכתב העת European Neuropsychopharmacology.
במחקר, שהתקיים ביום הבחירות הכלליות בישראל בשנת 2009, השתתפו 113 תושבים שהיו בדרכם לקלפי, בעמדה שמוקמה כ-10 מטרים ליד הקלפי. נחקרים אלה התבקשו לתת דגימת רוק לבדיקת רמת הקורטיזול, ולמלא שאלון שבדק את העוררות הרגשית שלהם.
קבוצות הביקורת כללה בין היתר אנשים מאותו אזור שהתבקשו לתת בדיקת רוק ביום שלאחר הבחירות ומצביעים שהשיבו על שאלון העוררות הרגשית באותו ערב. כמו כן, החוקרים חזרו אל קבוצת המחקר המקורית כעבור 21 חודשים כדי לבדוק את רמות הקורטיזול של אותם מצביעים, וכדי למנוע הטיות הדגימה נעשתה אף היא ביום שבתון ובדיוק באותה השעה בה נלקחה דגימת הרוק הראשונה.
מהממצאים עולה כי רמות הקורטיזול של האנשים רגע לפני הבחירה הייתה גבוהה כמעט פי שלוש מרמת הקורטיזול של קבוצת הביקורת ביום שלאחר הבחירות, וכמעט פי שתיים משלהם עצמם, 21 חודשים אחרי. עוד התברר כי האנשים שלפני הטלת הפתק לקלפי היו מעוררים יותר רגשית, הן במדדים של "רגש בעל השפעות חיוביות" כמו חדות והשראה והן במדדים של "רגש בעל השפעות שליליות" כמו עצבנות או בושה.
עוד התברר כי לבוחרים שאמרו כי יצביעו למפלגות "קדימה" ו"העבודה", שעל פי הסקרים האחרונים שלפני הבחירות איבדו מכוחם וסיכוייהם להקים את הקואליציה היו קטנים יותר, היו רמות גבוהות יותר של קורטיזול בהשוואה לבוחרי ה"ליכוד" ו"ישראל ביתנו", שהסקרים האחרונים העידו על התחזקותם וסיכוייהם היו גבוהים יותר להרכיב את הממשלה.
החוקרים הדגישו כי הממצאים שלהם הם רק שלב ראשון בהבנה של הקשר שבין לחץ ברמה הביולוגית והצבעה, והמחקר שלהם לא בדק - ולכן לא מצא - האם הרמה הגבוהה של קורטיזול השפיעה בסופו של דבר על הבחירה, אולם עדויות באשר לתהליכי קבלת החלטות ותהליכים ביולוגים בגוף צריכים לכוון את המחקר העתידי לכיוון זה.
לכתבות נוספות בנושא לחץ:האם לחץ באמת בריא לנו? 8 מיתוסים על לחץלהתמודד עם סטרס ולהישאר בחיים עומס סטרס, סימנים ודרכי טיפול סטרס: יורד אחרי גיל חמישיםסכנה: מצב סטרס קבוע פוגע בבריאות!"מחקרים שנעשו בקרב מקבלי החלטות כמו סוחרים בבורסה וגם בקרב הציבור הכללי מראים כי רמות גבוהות של קורטיזול משפיעות על תהליכי קבלת ההחלטות שלנו. כשהרמה של הורמון זה בגוף גבוהה אנו נוטים מחד לקחת יותר סיכונים תוך חיפוש אחר תגמולים עתידיים גבוהים יותר, ומאידך קיימת ירידה ביכולת שלנו לשלוף זיכרונות. הממצאים הללו, יחד עם ממצאי המחקר הנוכחי, מעלים תהיות באשר לאופן קבלת ההחלטות בעת הצבעה בבחירות. המחקר שלנו מצא שתהליך ההצבעה הוא מרגש ומלחיץ הן מהבחינה הפסיכולוגית והן מהבחינה הפיסיולוגית. כעת עלינו לבדוק האם לחץ זה יש בו כדי להשפיע בזירה האלקטורלית", סיכם ד"ר ויסמל-מנור.