הפרעת אישיות דיסוציאטיבית: כל המידע

הפרעת אישיות דיסוציאטיבית או הפרעת זהות דיסוציאטיבית, DID Dissociative identity disorder, (שכונתה בעבר הפרעת ריבוי אישויות) היא תופעה הנגרמת מטראומה קשה, בדרך כלל קיצונית כמו התעללויות פיזית, מינית ו/או רגשית חוזרות ונשנות, במהלך הילדות המוקדמת. לעיתים גם הפרעות נפשיות כמו חרדה ודיכאון עלולות להופיע בנוסף לתסמינים של הפרעת אישיות דיסוציאטיבית.

מהי הפרעת אישיות דיסוציאטיבית

?
רובנו חווים מדי פעם דיסוציאציה קלה, כאשר אנחנו חולמים בהקיץ או הולכים לאיבוד לרגע באמצע עבודה או משימה. עם זאת, הפרעת אישיות דיסוציאטיבית היא צורה חמורה של דיסוציאציה, תהליך מנטלי, אשר מייצר חוסר חיבור במחשבות, זכרונות, רגשות, פעולות או תחושה של זהות של אדם. כאמור, הפרעת אישיות דיסוציאטיבית נחשבת כתוצאה של ניסיון טראומטי של הלוקה בה. ההיבט הדיסוציאטיבי נחשב למנגנון התמודדות – האדם מנתק את עצמו מהחוויה הטראומטית האלימה על מנת להחביא אותה מעצמו המודע.

למידע נוסף בנושא הפרעות נפשיות ופסיכולוגיה היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום פסיכותרפיה גופנית
פורום פסיכיאטריה
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער

האם הפרעת אישיות דיסוציאטיבית אמיתית?

רבים תוהים האם הפרעת אישיות דיסוציאטיבית היא אמיתית. הבנת ההתפתחות של הדמויות השונות היא קשה אפילו למומחים בתחום. אך הפרעת אישיות דיסוציאטיבית קיימת, והיא צורת ההפרעה החמורה והכרונית מבין ההפרעות הדיסוציאטיביות הגורמות לריבוי אישיות.

סוגים אחרים של הפרעות דיסוציאטיביות מוכרות הן אמנזיה דיסוציאטיבית, פוגה דיסוציאטיבית והפרעת דה-פרסונליזציה.

תסמינים

הפרעת אישיות דיסוציאטיבית מאופיינת על ידי נוכחות של שתיים או יותר זהויות שונות או פיצול אישיות או מצבים אישיותיים המשפיעים ללא הרף על התנהגות האדם. עם הפרעת אישיות דיסוציאטיבית ישנם גם מצבי שכחה של פרטי מידע אישי משמעותיים שקשה להסביר אותם על ידי שכחה רגילה.

הזהויות האחרות שונות בגיל, במין או בגזע מהאישיות של האדם הלוקה בהפרעה. לכל אחד מהם יש תנועות גוף, מחוות ודרכי דיבור שונים. לעיתים הזהויות הם אנשים דמיוניים, ולעיתים גם בעלי חיים. המצב בו אישיות אחת מתגלה ושולטת על התנהגות האדם, נקרא התחלפות. התחלפות יכולה לקחת כמה שניות, דקות או ימים. נמצא כי תחת היפנוזה, הזהויות השונות יכולות להיות מאוד קשובות לבקשות המטפל.

תסמינים נוספים מלבד דיסוציאציה וזהויות מרובות:
דיכאון
שינויים במצבי הרוח
נטיות אובדניות
הפרעות שינה – נדודי שינה, סיוטים, סהרוריות
חרדה, התקפי פאניקה, פוביות, פלאשבקים, תגובה לגירויים או לטריגרים
התמכרות לסמים ולאלכוהול
הפרעות קומפולסיביות וטקסיות
תסמינים פסיכוטיים – הזיות, קולות שווא
הפרעות אכילה

תסמינים אחרים של הפרעת אישיות דיסוציאטיבית עשויים לכלול כאבי ראש, שכחה, אובדן זמן, חוויות טראנס וחוויות מחוץ לגוף. יש חולים המגלים נטייה לרדיפה עצמית, חבלה עצמית ואף אלימות כלפי עצמם או הסביבה. חולה עם הפרעת אישיות דיסוציאטיבית עלול למצוא את עצמו עושה דבר מה שהוא אינו רגיל לעשות כמו נהיגה במהירות מופרזת או מסוכנת, גניבת כסף מהמעביד או מהחברים שלו. החולה ירגיש שהוא אולץ לעשות דברים אלו ושלא הייתה לו ברירה.

סכיזופרניה והפרעת אישיות דיסוציאטיבית

הפרעת אישיות דיסוציאטיבית מבולבלת לעיתים עם סכיזופרניה, אך שתי ההפרעות שונות לחלוטין. סכיזופרניה היא מחלת נפש כרונית קשה בה מעורבות פסיכוזות המאופיינות בשמיעת או בראיית דברים שאינם קיימים או אמון בדברים חסרי בסיס התלושים מהמציאות. לאנשים הלוקים בסכיזופרניה אין פיצול אישיות. הזיות הן הסימפטום הנפוץ ביותר של סכיזופרניה, ובמיוחד שמיעת קולות.

אחד הסיכונים האפשריים גם במחלת סכיזופרניה וגם בהפרעת אישיות דיסוציאטיבית הוא התאבדות. אך, לחולים שיש להם ריבוי אישויות יש היסטוריה ארוכה יותר של ניסיונות התאבדות מאשר לחולים במחלות פסיכיאטריות אחרות.

איך דיסוציאציה משנה את החיים של הלוקה בה?

ישנם כמה תהליכים פסיכולוגים של הפרעת אישיות דיסוציאטיבית המשנים את הדרך בה האדם הלוקה בה חי והם:

דפרסונליזציה. זהו מצב של ניתוק מהגוף של האדם, תופעה הנקראת לעיתים חוויה חוץ-גופית.

ניתוק מהמציאות. זוהי תחושה שהעולם לא אמיתי והכל נראה מעורפל ורחוק.

אמנזיה. כישלון לאחזור מידע אישי משמעותי באופן נרחב. ייתכן גם מצב של מיקרו-אמנזיה, מצב בו השכחה מתרחשת באמצע שיחה או דיון, כאשר החולה שוכח את תוכן השיחה או הדיון ברגע אחד.

בלבול או שינוי זהויות. בשני המקרים האלו מתקבלת תחושה של בלבול לגבי מיהו האדם הנמצא מולנו. דוגמא של בלבול זהות יכולה להיות כאשר אדם מרגיש ריגוש בזמן ביצוע פעולה מסוימת, ובפעמים אחרות ירגיש בחילה מפעולה זו. בנוסף לשינויים אלה, אדם הלוקה בהפרעה זו עלול לחוות עיוותים בתפיסת הזמן, המרחב והמקום.

כיום ישנה הכרה בכך שמצבי הדיסוציאציה האלו הם לא זהויות מפותחות אלא מייצגים היבט אחד של האישיות. במצבי אמנזיה הקורים ללוקים בהפרעה זו, זהויות שונות זוכרות פרטים אוטוביוגרפים שונים. האישיות ה"מארחת" בדרך כלל אינה מודעת לנוכחותן של הזהויות האחרות.

אלו תפקידים מגלמות הזהויות האחרות?

זהויות שונות יכולות לגלם תפקידים מגוונים על מנת לסייע לאדם להתמודד עם הדילמות בחייו. כאשר האדם מאובחן לראשונה, קיימות בין שתיים לארבע זהויות. לאחר האבחון ובמהלך הטיפול, מספר הזהויות עלול לגדול לממוצע של 13-15 זהויות. לעיתים נדירות קורה שלאדם עם הפרעת אישיות דיסוציאטיבית יש יותר ממאה זהויות. טריגרים סביבתיים או אירועים מסוימים יכולים לגרום לשינוי של זהות אחת לזהות אחרת.

אוכלוסייה בסיכון

הגורמים להפרעת אישיות דיסוציאטיבית עדיין מעורפלים. אך המחקר בנושא מראה על שילוב של גורמים סביבתיים וביולוגיים הגורמים להתפרצות ההפרעה. בין 98%-99% מהלוקים בהפרעה דיווחו על אירוע טראומטי בהיסטוריה שלהם, בדרך כלל לפני גיל 9. דיסוציאציה יכולה לקרות גם כתוצאה מהזנחה או התעללות רגשית מתמשכת ולאו דווקא מקרה של התעללות מינית או פיזית. ממצאים מראים כי במשפחות בהן אחד מההורים היה קשוח, מפחיד ובלתי צפוי, התפתחה הפרעה דיסוציאטיבית אצל הילדים.

כתבות נוספות בנושא הפרעות נפשיות ופסיכולוגיה:
דיכאון: מלכודות אליהן אסור ליפול
חרדים? גם אנחנו. על הפרעת חרדה מפושטת
סכיזופרניה - יוגה וריקוד עשויים לסייע
הכל על הקשר בין אלכוהול ודיכאון
מה קורה לילדים שהוריהם מכורים לסמים?

הסטטיסטיקה מראה כי שיעור הלוקים בהפרעה זו נע בין 0.1% ל-1% מהאוכלוסייה. למרות זאת, שליש מהאנשים מדווחים כי לעיתים הם חושבים שהם רואים את עצמם כאילו בתוך סרט, ו-7% מהאוכלוסייה עדיין לא אובחנו כסובלים מהפרעה דיסוציאטיבית.

טיפולים

אמנם לא קיים מרפא להפרעה זו, אבל טיפול פסיכולוגי ארוך טווח התגלה כאפקטיבי מאוד. הטיפול כולל טיפול תרופתי, היפנוזה וטיפולים משלימים כמו אמנות או תרפיה בתנועה. הטיפול התרופתי יכול לכלול תרופות נוגדות דיכאון וחרדה שהתגלו כיעילות לטיפול בהפרעה.