על הורים שלא רוצים שילדיהם יהיו מחוננים

לצד ההורים ששואלים את השאלה: "האם הילד שלי מחונן" בתקווה שהתשובה תהיה חיובית, יש קבוצה אחרת – לא קטנה כלל ועיקר – של הורים שמעדיפים שילדיהם "לא יהיו מחוננים". כאשר מדובר על כל מאפיין אחר, פיזיולוגי ואף פסיכולוגי, לא יעלה על הדעת שהורים יאמרו: "אני מעדיף שהילד שלי לא יהיה בעל הפרעת קשב וריכוז", לאחר שהוא כבר אותר כבעל הפרעה זו או אפילו כאשר יש חשש לכך.

קשה לי להאמין שיש הורים שיעזו לומר בקול משפט מהסוג: "אני מעדיף שהילדה שלי היתה בלונדינית עם עיניים כחולות", כאשר הילדה היא שחומת עור ושיער ועיניה בצבע חום כהה. אולם, כאשר נולד ילד אינטליגנטי מאוד, וההורים יודעים זאת טוב מאוד, ובדרך כלל גם בגיל צעיר מאוד, אנו שומעים לעיתים קרובות את מורת רוחם, את אכזבתם, ובעיקר – את תקוותם שהילד "לא מחונן" או "לא 'יצליח' במבחן לאיתור מחוננים".

למידע נוסף על ילדים מחוננים היכנסו לפורומים:
פורום אספרגר - PDD, חינוך מיוחד
פורום גוף נפש, רפואת גוף נפש
פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום פסיכולוגיה ילדים

ישנם הורים שאינם מביעים את מורת רוחם ממחוננות ילדם בקול, אבל מחליטים לא לשלוח אותו למבדקי המחוננות. משרד החינוך אינו מחייב ילדים להשתתף במבחן ואף מדגיש כי מדובר בזכות ולא חובה . מאחורי ההחלטה לא לשלוח את הילד למבחנים לאיתור מחוננת חלק ב, לשלוח אותו ולא לומר לו שהוא עבר אותם בהצלחה, או לספר לילד – ולפעמים גם "לכל העולם ואשתו" שהילד עבר בהצלחה את המבחנים והתקבל לתכנית המחוננים הפועלת ברשות המקומית אבל "אנחנו לא חושבים שכדאי שהילד יהיה יוצא דופן / יחשוב את עצמו / לא יתפתח היטב מבחינה רגשית / לא יהיה בחברת הילדים שגדל אתם" ועוד כהנה וכהנה נימוקים – עומד אותו רציונל. ניתן לשמוע אותו במשפטים כמו: "הכי טוב שהילד יהיה כמו כולם", או "להיות טיפש מדי זה לא טוב אבל גם עדיף לא להיות חכם מדי".


כמובן, שכל הורה זכאי לדעות משל עצמו. אולם, השמעת דעות כאלה, או קבלת החלטות בהתאם להן, גם אם לא הושמעו בקול, עלולה לגרום לילד בעיה קשה. הרי הילד החכם יודע שהוא חכם – ילדים, בניגוד למבוגרים, ישירים הרבה יותר, בפרט כאשר הם עדיין צעירים, במתן תארים וב"הדבקת" שמות לחבריהם על פי תכונותיהם. לדוגמה: חוקר וחוקרת בתחום מדעי המוח שהפרש הגילאים ביניהם הוא 10 שנים, והם גדלו ביבשות שונות, שפות האם שלהם שונות, הם בני דתות שונות ומרקעים סוציו-אקונומיים שונים ככל שזה אפשרי, כונו שניהם על ידי חבריהם בבית הספר "איינשטיין". הילדים, שאינם חיים על פי כללי התקינות הפוליטית, לא שעו לדברי המבוגרים – בעיקר המורות, ש"הסבירו", ש"לכל ילדים יש יכולות מעולות בשטח מסוים", או ש"אם משקיעים – כולם יכולים להצליח במידה שווה".

יהיה זה מאוד לא אינטליגנטי להניח, שילד שמילדות נחשב לחכם בעיני כל חבריו יאמין לפתע שהאינטליגנציה שלו "התכווצה" או אולי אפילו "התאיידה". אם יקבל את העובדה שהוא אכן אינטליגנטי, אבל הוריו היו מעדיפים שלא יהיה כל כך חכם – זה מסר שלילי באותה מידה כמו המסר: "הייתי רוצה שתהיה לי בת גבוהה" הנאמר לילדה נמוכה, או "ממש כואב הלב שאתה לא ספורטאי טוב" הנאמר לילד בעל תנועות מסורבלות וקואורדינציה לוקה-בחסר.

אכן, עבור הורים רבים, בפרט כאלה שבמשפחותיהם לא אותרו ילדים אחרים כמחוננים, עצם השימוש במלה "מחונן" עלולה להפחיד ולהרתיע. אבל – ראוי שכל הורה יביט פנימה לתוך עצמו וינסה לראות אם הפחד שלו אכן נובע מהתנגדותו לילד מחונן, או אולי מהבנה שעצם תיוג ילדו כמחונן – כבר יש בו מעין-ציפייה לחינוך מיוחד, להשקעה רבה יותר, להתמודדות עם משהו חדש ומאתגר. הצעתי היא לא "להחליט", עוד בטרם נערכו המבחנים, ש"הילד שלי לא מחונן" – החלטה שתגרום לכך שאסרב לשלוח את הילד למבדקי המחוננות, או ש"הילד שלי לא יהיה מחונן" – החלטה שתגרום לי לסרב לשלוח אותו לתכנית למחוננים לאחר שנבחר להשתתף בה.

בקרב חלק מההורים, שחלקם נרתע מלכתחילה מעצם השימוש במלה "מחונן", חל שינוי משמעותי בגישה לאפשרות שילדם מחונן בין קבלת המכתב, שמבשר על כך שהילד נבחר לגשת למבחני "שלב ב" של האיתור, לבין המועד בו חל המבחן של שלב זה. עם קבלת מכתב ההזמנה עשויים ההורים לעבור טרנספורמציה, שבמהלכה הם "זזים" מקביעתם "הילד שלי לא מחונן" לכיוון פתוח יותר, שתמציתו: "אולי טעיתי, אולי הילד שלי הוא בכל זאת מחונן, למה לא לנסות ולבדוק את העניין"?

<@ --- IMG_2 --- @>

פרולוג

זה עתה יצא לאור הספר: "הרחק מהעץ" מאת אנדרו סולומון . בספר יש מסר חזק וחד משמעי להורים: קבלו את ילדכם כפי שהוא!, והוא נכתב משך שנים רבות על בסיס המאפיינים המשותפים שמצא המחבר בקרב הורים לילדים שנחשבו חריגים מסיבות שונות. אגב, השונות שעליה כתב סולומון לראשונה היתה חירשות, והוא שילב במאמר זה, במאמרם הבאים ובספריו הבאים את נסיונו-שלו כאדם שסבל מדיכאון קשה במשך שנים רבות בגלל ההומוסקסואליות שלו שהוריו לא יכלו לקבל.

לכתבות נוספות בנושא פסיכולוגיה:
האם הילדים שלכם מחוננים?
אמא'לה! איך לעזור לילד להתמודד עם פחד?
שלום כיתה א – אבל מתי?
הכנה למבחן לאיתור מחוננים: כדאי או לא?
חינוך: מתי אסור לגבות את ה"מערכת"?

בספר 12 פרקים, הראשון: "בן" והאחרון: "אב". 10 הפרקים שבתווך מוקדשים כל אחד לסיבה בשלה הורים לא מקבלים את ילדיהם. תשע מהסיבות הלו הן: חירשות, גמדות, תסמונת דאון, אוטיזם, סכיזופרניה, נכות, טרנסג'נדריות, היוולדות כתוצאה מאונס וילדים שנעשו פושעים. הפרק החמישי בספר מוקדש לקושי של הורים לקבל את ילדם כאשר הוא ילד פלא! בספר מופיעים סיפוריהם של הורים, שעל אף שילדם היה בעל תסמונת דאון או סכיזופרניה, או שנולד כתוצאה מאונס, הצליחו לא רק להתמודד עם הבעיה אלא מצאו משמעות עמוקה בעשותם כן. בהכללתם של ילדי פלא בין 9 הסוגים של ילדים בעלי הנכויות והמוגבלויות הקשות אומר לנו סולומון: "אכן גם לגדל ילד לא זה לא קל, אבל זה תהליך שיש שכר עצום בצידו".

ניתן ליצור קשר עם ד"ר חנה דויד בטלפון: 03-9674748

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר