עצלנות – האם זה טבע האדם?

בני האדם ניחנו בצורך עמוק ללמוד ולהתפתח במהלך חייהם. עבודה משמעותית, המציעה אוטונומיה לעובד ויחס ישיר בין מאמץ לתגמול, ממלאה את הצרכים הבסיסיים הללו. האם חלק מאיתנו עצלנים באופן גנטי, או שאנו פשוט לא פרודוקטיביים כשאנו עוסקים בעבודה שאינה עונה על הקריטריונים הללו? במידה ועצלנות אכן קיימת, מהם הקריטריונים להגדיר אותה? אם אדם שנמצא בעמדת מפתח בתחומו ומרוויח היטב, מגיע כל ערב הביתה וצונח לשעתיים מול הטלוויזיה, האם הוא נחשב לעצלן? או שהוא פשוט דואג לעצמו ולוקח את ההפסקה שהוא ראוי לה מחיי העבודה הכאוטיים שלו? מה לגבי אנשים ששוכבים כל היום על הספה מול הטלוויזיה? האם הם עושים זאת מעצלות, או שמא הם שרויים בדכדוך או דיכאון?

למידע נוסף בנושא עצלנות הכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום פסיכותרפיה גופנית
פורום פסיכיאטריה

לעיתים קרובות ניתן לטעות בין אדם הסובל ממחלה נפשית כמו דיכאון או חרדה לבין אדם עצל. אנשים חרדים או דיכאוניים נוטים שלא לבצע את עבודתם כהלכה ולהראות מינימום מעורבות בעולם ובסביבתם הקרובה. אדם שהוא אגרן כפייתי, למשל, אינו כזה מאחר והוא מתעצל לסדר את ביתו וחפציו, עבורו השלכת כוס נייר לפח עשויה להיות אירוע מלחיץ וקשה מנשוא. וזו בוודאי לא משימה שמישהו עצל יוכל לעמוד בה.

אנו מייחסים את תכונת העצלנות לאנשים שנכשלו בביצוע משימות שאנו מעריכים את ביצוען. אם אנשים אינם מרשימים אותנו יותר ביכולות שלהם וברמות המוטיבציה שלהם לעשייה, לא נייחס להם את תכונת העצלנות. אם יש לנו הערכה כלפי מישהו, סביר יותר להניח שנייחס את העדר הפרודקטיביות שלו להצליח במשימה נתונה לכך שהוא מעדיף להשקיע את זמנו ומרצו בפעולות אחרות כמו מנוחה או משימה פחות דחופה.

לעיתים קרובות האנשים שאנו מתייגים כעצלנים נמצאים בשולי החברה, כמו קבצנים, או עובדים במשכורות מינימום. התיוג של אדם כעצלן הוא דרך לחרוץ את גורלו כבלתי קביל מבחינה מוסרית וכאחד שמגיע לו שהוא נמצא בסטטוס הנמוך בו הוא נמצא.


על פי הפסיכולוגיה האבולוציונית, עצלנות היא דרכו של הגוף לשמור על עצמו מעבודת יתר ולשמר אנרגיה. גופנו הביולוגי זקוק לשימור והוא פועל עם המוח בסינכרון מופלא שיאפשר לו להשיג את מהנוחה הדרושה לו. בני האדם, מיסודם, עצלים. הדרך היחידה להתגבר על זה היא גיוס מוטיבציה או שימוש בשיטות תגמול וענישה. עלינו "לתכנת" את עצמנו והמציא סיבות מדוע לא להיות עצלנים.

אם כן, עצלנות אינה קיימת? רק מוטיבציה?

לא, עצלנות אכן קיימת, על פי הפסיכולויגה האבולוציונית, אך לא בפרספקטיבה אליה אנו מתכוונים במילה "עצלנות". המילה "עצל" שאנו משתמשים בה כדי לתאר אנשים מוגדרת על פי קודים חברתיים ותרבותיים ולא על פי קודים אבולוציוניים או על פי התפתחות העולם הטבעית. מהי עצלנות? כיצד ניתן להגדיר אותה? אנשים רבים יאמרו כי עצלנות היא חוסר הרצון לעשות עבודה פרודקטיבית כמו למידה, שיעורי בית, עזרה לאנשים ועבודה לצרכי מחייה. כשחושבים על זה, הגדרה זו של עצלנות מונחית למעשה על ידי קודים חברתיים. לא לכולם יש מוטיבציה ללמוד או לעבוד, אך המבנים החברתיים במסגרתם אנו מתקיימים דורשים מאיתנו ללמוד ולעבוד. אדם שאינו תורם לחברה, בבסיסו נחשב לעצלן.

איך אפשר לכנות אדם שמשחק משחק מחשב עצלן? הוא עסוק בלשחק. על פי ההגיון, אדם כזה אינו עצל מדי בשביל ללמוד, אלא חסר מוטיבציה לכך. אך החברה הגדירה כי אין זה ראוי לבזבז זמן על משחקי מחשב ואילו על למידה - כן. מפה מושג העצלנות מנוכס לאלו שעושים מה שאינו ראוי חברתית.

לכתבות נוספות בנושא עצלנות ודחיינות:
דחיינות: 76% מהישראלים נוטים לדחות
עצלנות מורידה ק"ג?
טיפול פסיכולוגי יכול לרפא דחיינות?
דחיינות: איך נלחמים בה כאן ועכשיו?
דוחים הכל למחר? אולי זו הפרעת קשב

האם עצלנות אינה מזיקה לנו? האין זה גרוע לאנושות שאנו עצלנים מדי בשביל ללמוד או לעבוד?

התשובה של הפסיכולוגיה האבולוציונית – עצלנות גרועה לציוויליזציה האנושית אך לא לאנושות. ויש הבדל. הטבע אינו מבחין בין טוב לרע, האנושות עושה את ההבחנות הללו. על מנת שלא נהיה עצלנים יש חשיבות עליונה למודעות עצמית ולסדרי עדיפויות – כל אחד צריך להגדיר לעצמו מה חשוב לו יותר ומה פחות, אילו הישגים, מטרות וחלומות הוא מעוניין להגשים לפני הכל. כשאנו חותרים לעשות משהו שאנחנו מלאים תשוקה אליו, לא נרגיש עייפים או משועממים כי מוחנו יעורר בנו פרץ של אנרגיה ומוטיבציה תמידית לאותה פעולה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר