הטרור משפיע גם באירופה

אם חשבנו תמיד שצרות הן רק מנת חלקנו, יושבי ציון שפיגוע עם שלושה הרוגים אינו אירוע מספיק מזעזע עבורנו, נראה כי השפעות גל הטרור העולמי מורגשות אפילו באירופה, היבשת שמהווה את סמל הנינוחות והשלווה.

אכן, מצבי מתח קיצוניים אינם שייכים רק לאזורנו וניתן לומר שהטראומה שאוחזת בציבור הפלסטיני זולגת גם למחוזות אחרים - התקפות הטרור שגברו בשנים האחרונות באירופה הצליחו להוציא את האירופאים משלוותם, ומומחים מעריכים כי החרדה מפיגועי הטרור משפיעה גם על אנשים שלא היו מעורבים או חשופים לאחת מההתקפות.

חוקרים מהקולג' האוניברסיטאי בלונדון (UCL), בריטניה, בחנו ממצאי מחקרים אודות השפעותיהם של פיגועי טרור. הם גילו כי אחרי פיגוע טרור באזור עירוני בין 11%-13% מהאוכלוסייה עלולים לסבול מלחץ פוסט-טראומתי במשך שישה שבועות מיום הפיגוע.

לטענת החוקרים, הממצאים מעלים צורך אמיתי בחקר השפעות פיגוע הטרור, שכן יש אנשים רבים הסובלים מכך ואינם מטפלים בחרדה מתוך הנחה שזה יעבור מעצמו.

"מניתוח ממצאי המחקרים עולה כי בין 30%-40% מהאנשים שהושפעו באופן ישיר מהפיגוע עלולים לפתח לחץ פוסט-טראומתי (PTSD) וכ-2% מהם ימשיכו לחוות סימפטומים של חרדה במשך שנתיים, הכוללים עצבנות, סיוטים והפרעות בשינה", אמר פרופ' כריס ברווין, עורך המחקר.

באוכלוסיה הרחבה השפעת הלחץ הפוסט-טראומתי הינה גבוהה במיוחד בימים הראשונים לאחר הפיגוע, כשמספר הסובלים מהתופעה פוחת לאחר שבועיים ולאחר חודשיים אף מצטמצם בשני שליש.

עוד על ההתמודדות עם טראומות:
כלבים יטפלו בטראומה שלך
איך למנוע מתח פוסט-טראומטי?
החיילים הפצועים רצו לדבר
בעקבות המלחמה: פגועי נפש חדשים
כיצד להתמודד עם חרדה?

חוקרים נוספים שבחנו את השפעתם של פיגועי ה-11 בספטמבר בניו יורק, גילו כי 5% מתושבי העיר המשיכו לסבול מסימפטומים המקשים עליהם את התפקוד היום-יומי, גם שישה חודשים לאחר האירוע, וכ-28% מהילדים סבלו מאגורפוביה, חרדת נטישה או לחץ פוסט-טראומתי.

ילדים חווים רמות גבוהות של תגובות טראומטיות לפיגועי טרור, מכיוון שאין להם יכולת מפותחת להעריך מתי הסכנה כבר חלפה. אמנם ניתן לטפל בכל תופעות הללו, אך לצצותים הרפואיים קשה מאוד לאתר את כל הנפגעים.

החוקרים ציינו כי אופן הפרסום של פיגוע הטרור בתקשורת מגבירים אף הם את החרדה. "מפלס החרדה של כלל הציבור עולה כשהם רואים את התמונות הקשות של האירוע חוזרות שוב ושוב בתקשורת", ציין פרופ' ברווין.

החוקרים מנסים כעת לאתר את האנשים שנפגעו מחרדה לאחר הפיגועים האחרונים בלונדון, בכדי להמשיך ולחקור את התופעה.

מה אנחנו יכולים להציע לאירופאים מניסיוננו העשיר? לא הרבה, רק להתחיל להתרגל אט-אט לשגרה מסויטת. ד"ר נעמי באום, מנהלת תוכניות חוסן במרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה, מסבירה כי "במחקרים רבים נמצא כי קיימים גורמים המסייעים להתמודדות יעילה יותר במצבים קשים מתמשכים. גורמים אלו משפרים את החוסן הנפשי של האדם בפני לחצים ומצוקות, ומאפשרים לו להשרות על עצמו ועל סביבתו אווירה טובה ותחושת ביטחון. למרבה הצער, פיתוח חוסן נפשי אינו מקנה ביטוח מפני הנזק הנגרם מהיחשפות ישירה לטראומה. עם זאת, פיתוח חוסן מספק הגנה בפני לחץ וחרדה שבשגרת החיים היומיומית".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר