אתיופים רוצים את זה קשוח

עליה לישראל ממדינה אחרת נתונה לקשיים רבים. החל מקשיי השפה והקשיים הראשוניים בקליטה וכלה בהיטמעות בחברה והתרבות בארץ.

לעיתים חשים העולים אזרחים סוג ב' ואינם מוצאים את דרכם במדינה ובחברה. לעיתים הם עשויים לסטות מהחיים הנורמטיביים ולהתקשות מאד להשתלב בחיי היום יום.

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ובדק את התחושות של בני נוער שעלו מאתיופיה מצא כי הם מחפשים מורים קשוחים ומסגרת עם חוקים ברורים.

המחקר העלה שבני נוער אלה רואים בבית הספר מקום פרוץ ללא גבולות, שגורם להם לתסכול והורס את הנורמות התרבותיות שלהם.

למידע נוסף בנושא היכנסו לפורומים:
פורום תמיכה נפשית
פורום דיכאון חרדה
פורום אלימות נוער
פורום התמכרויות
פורום אלימות במשפחה

"בתהליך הקליטה שלהם בישראל נשברות סמכויות רבות שהיו חלק מהתרבות שלהם באתיופיה ולכן הם מצפים שבית הספר יעניק להם את המסגרת שהם איבדו", הדגישו עורכות המחקר, ד"ר הדס גולדבלט וד"ר שרה רוזנבלום מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה.

המחקר בדק את הדרך בה תופסים את החיים ישראל, בני נוער בגילאים 14-17, שעלו מאתיופיה ונמצאים לפחות ארבע שנים במדינה. המחקר שהתבסס על ראיונות עומק עם בני הנוער מצא מספר נרטיבים עיקריים שבעזרתם מסדרים בני הנוער את החיים הלא פשוטים במדינתם החדשה.

המשתתפים במחקר ראו במערכת החינוך את המפתח שלהם להתערות טובה בחברה הישראלית וכמקור לחיים טובים יותר בעתיד. עם זאת, מכיוון שבמעבר בין התרבויות נשברה סמכותם של ההורים, בני הנוער שעלו מאתיופיה מחפשים בבית הספר מסגרת קשוחה וקבועה, שיודעת להציב גבולות ברורים.

בני הנוער מאוכזבים מבתי הספר ה"מתירנים" יתר על המידה. בני הנוער שעלו מאתיופיה חשים שאנשי המקצוע במוסדות החינוך לא די מבינים את בעיותיהם ואינם יכולים לסייע להם. ביטויים נוספים להשתלבות בחברה הישראלית ניתן למצוא בקבלה של נורמות מערביות, כפי שעלו מתיאור של בני הנוער את העתיד.

לכתבות נוספות בנושא:
צה"ל עדיין קוסם לעדה האתיופית
דם טבורי, למה זה חשוב לך?
הצעה: בדיקות סמים בכל בי"ס
"פסיכולוג - זה מהשורש פסיכי?"
שימו להם גבולות (ולכם)

במקרים רבים תיארו המשתתפים את העתיד הרצוי על פי נורמות של התרבות המערבית הישראלית כגון משפחה מבוססת כלכלית במקום משפחה גדולה ותיאורים נוספים מהם עולה כי האידיאל עבורם הוא להשתלב במעמד הבינוני והבינוני גבוה.

המחקר העלה שהדרך שלהם להתמודד עם ההווה הקשה הוא דרך אידיאליזציה של העבר באתיופיה. בניגוד לישראל ה"מתרינית" וחסרת המוסר, בני הנוער, גם כאלה שעלו לארץ בתור תינוקות, מתארים את אתיופיה כמקום אידיאלי, בו להורים יש סמכות וכבוד, בתי ספר מצוינים, מצב כלכלי טוב ומשפחה מאוחדת וחזקה.

"בניגוד לבני נוער אחרים, כולל בני נוער של קהילות מהגרים, הצעירים שעלו מאתיופיה מחפשים מסגרת שתציב להם גבולות ותחפה על אובדן הסמכות של הוריהם ועל מערכת החינוך להתמודד כראוי עם אתגר זה", סיכמו החוקרות שציינו שמכיוון שבני הנוער שהשתתפו במחקר רואים בלימודים כלי חשוב להשתלבות בחברה, יש צורך לשלב את הוריהם בהישגים הלימודיים של ילדיהם וכך להחזיר חלק מהסמכות שאבדה להם.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר