הסקר הראשון שנערך ברמה הלאומית ושבחן בעיות אכילה אצל יחידים בארה"ב מראה בבירור ש
אכילת יתר בולמוסית (התקפית) נפוצה יותר מאשר
אנורקסיה או בולימיה.
המחקר, שנערך ע"י חוקרים מבית החולים מקלין, המסונף לאוניברסיטת הרווארד, קובע שבולמוסים אלו הינם "מעמסה רצינית על בריאות הציבור" וזאת בגלל הקשר הישיר שלהם להשמנת יתר, השמנת יתר קיצונית (OBESITY) ולמגוון רחב של בעיות רפואיות נוספות.
"בפעם הראשונה יש בידינו מידע ונתונים ברמה הלאומית בנוגע להפרעות אכילה אלו. נתונים אלו מראים בבירור שאכילת יתר בולמוסית היא הפרעת האכילה הנפוצה ביותר", כך אומר העורך הראשי של המחקר, ד"ר ג'יימס אי. האדסון ScD , מנהל תוכנית המחקר האפידמיולוגית פסיכיאטרית בבית החולים מקלין ופרופ' לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה בהרווארד.
המחקר שפורסם ב-2007 בכתב העת "פסיכיאטריה ביולוגית" מבוסס על מידע שנאסף במשך שנתיים כחלק מסקר של יותר מ-9,000 איש מרחבי ארה"ב, בו נשאלו הנסקרים לגבי בריאות נפשם ותחלואות נלוות להפרעה העיקרית עליה דיווחו.
בין כותבי המחקר: רונלד סי קסלר, PHD, חוקר ראשי של הסקר, אווה היריפי מבית הספר לרפואה של הרווארד והאריסון פופ ג'וניור, M.D מנהל המעבדה הפסיכיאטרית ביולוגית של בית החולים מקלין.
למידע נוסף בנושא הפרעות אכילה ועוד, היכנסו לפורומים:פורום הפרעות אכילהפורום הפרעות אכילה - תמיכהפורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרותפורום טיפול משפחתי, קשר משפחתיפורום נוער במצוקהפורום השמנת יתר - התמודדותפורום תמיכה נפשית, פסיכולוגיהממצאי הסקר מראים כי 0.9% מהנשים ו-0.3% מהגברים, דיווחו כי סבלו מאנורקסיה בנקודה כלשהי בחייהם. 1.5%מהנשים ו-0.5% מהגברים דיווחו כי סבלו מבולימיה מתישהו במהלך חייהם.
לעומת זאת, 3.5% מהנשים ו-2% מהגברים שנסקרו דיווחו כי סבלו בשלב כלשהו בחייהם מבולמוסי אכילה בלתי רצוניים ללא הקאה או "הטהרות" המאפיינים
בולימיה.
האדסון אומר כי "כולם שמעו על אנורקסיה ובולימיה אבל בולמוסי אכילה משפיעים על יותר אנשים, נמשכים יותר זמן ולרוב מקושרים להשמנת יתר."
עוד הוסיף החוקר: "התוצאות של בולמוסים אלו יכולות להיות קשות במיוחד והן כוללות סוכרת,
השמנת יתר קיצונית, מחלות לב, לחץ דם גבוה ושבץ. חיוני ביותר שהמומחים יתייחסו לממצאים אלו".
"הממצאים", אומרים האדסון ופופ, "מהווים תמיכה מדעית נוספת להכללת האבחנה של שאכילת יתר התקפית כאבחנה פסיכיאטרית רשמית, במהדורה הבאה של ה-DSM, (המדריך לאבחון וסטטיסטיקות של הפרעות הנפש) של האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה".
ה-DSM של האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה, מציע מספר מדדים לאבחון הפרעת אכילה זו:1. אירועים נשנים של אכילה בולמוסית (התקפית) המאופיינת בשני המצבים הבאים: אכילה בפרק זמן מוגדר (במהלך שעתיים) של כמות מזון הגדולה באופן מובהק ממה שרוב בני האדם יאכלו בפרק זמן זהה ובנסיבות דומות.
2. תחושה של חוסר שליטה באכילה במהלך הארוע (לדוגמא, הרגשה של אי יכולת להפסיק לאכול או לשלוט על מה וכמה אוכלים).
אירועי האכילה ההתקפית קשורים לפחות מצבים לפחות מבין המצבים הבאים:
אכילה מהירה יותר מהתקין
אכילה עד לתחושת שבעות או מלאות לא נוחה
אכילת כמויות מזון גדולות ללא תחושה גופנית של רעב
אכילה לבד בגלל מבוכה ובושה מכמות האוכל שנאכל
הרגשת גועל עצמי, דיכאון או אשמה לאחר האכילה.
מצוקה ניכרת בשל התקפי האכילה
התקפי האכילה מתרחשים בממוצע פעמיים בשבוע לפחות, במשך שישה חודשים
התקף האכילה אינו מסתיים בהתנהגות מפצה (הקאה, צום, התעמלות מוגברת), וההפרעה אינה חלק מאנורקסיה נרבוזה או בולימיה נרבוזה.
לכתבות נוספות בנושא הפרעות אכילה:"רבע מהילדים סובלים מהפרעות אכילה"השמנת יתר אצל ילדים - ההורים אשמים!הפרעות אכילה וההתמודדות עימן"ל-40% מהדוגמניות יש הפרעות אכילה"אכילת לילה - זאת הפרעה חיה דורון, מנהלת מקצועית ב"שלבים" - מרכז שיקומי ל
הפרעות אכילה, מוסיפה: "אכילת יתר בולמוסית הינה הפרעה אשר גורמת סבל רב וסיכונים בריאותיים משמעותיים. במקרים רבים אנו מוצאים כי הפרעה זו מטופלת פחות מהפרעות אחרות - אנורקסיה לדוגמא, אולי בגלל העדר סכנת חיים מיידית.
עם זאת, הסבל הנגרם לסובלות מהפרעת אכילה זו, כמו גם המחלות הנלוות לה, מצריכות טיפול על ידי צוות מקצועי רב תחומי.
חשוב לפנות לאנשי מקצוע המומחים בתחום על מנת לאבחן - האם מדובר בהפרעת אכילה מסוג BED או בתופעה של השמנה, מה שישפיע על המשך הטיפול ויקבע האם הטיפול יכול להתקיים אצל כל דיאטנית מקצועית או שנדרשת התמחות בהפרעות אכילה.
לאתר של מרכז שלבים, מרכז שיקומי לטיפול בהפרעות אכילה