מה חושבות נשים מוכות על הטיפול בהן?

החל משנת 2000 מופעלת בבתי החולים השונים, בקהילה ובתחנות טיפת חלב תוכנית ארצית לאיתור, זיהוי וטיפול במקרי נשים מוכות ונפגעות אלימות במשפחה. מטרת תוכנית זו הינה הגדלת שיעור האיתור של נשים נפגעות אלימות על ידי צוות בית החולים ומתן טיפול ראשוני על ידי פגישה עם עובדת סוציאלית שהוכשרה לנושא.

במסגרת טיפול זה, העובדות הסוציאליות אמורה לשוחח עם אותן נשים מוכות על מצבן, להעריך רמת מסוכנות, לעודד מוטיבציה לשינוי, ליידע את הנשים על השירותים המטפלים וזכויותיהן ובמידת האפשר לבנות עמן תוכנית שחרור לטיפול המשך במסגרות השירות בקהילה.

יחד עם אותן נשים מוכות, בונה העובדת הסוציאלית תוכנית שחרור והפניה לטיפול המשך במסגרות שירות בקהילה, בהתאם לרצון האישה. כמו כן, כשבועיים לאחר שחרורה של האישה מבית החולים, העובדת הסוציאלית יוצרת עמה קשר כדי לברר האם היא מיישמת את התוכנית והאם היא זקוקה לעזרה כדי ליישמה.

לפרטים בנושא נשים מוכות, אלימות במשפחה ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום אלימות במשפחה
פורום אלימות נוער
פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
פורום יחסים, זוגיות ונישואין
פורום נוער במצוקה

משרד הבריאות ביקש ממכון ברוקדייל לבדוק באמצעות פנייה ישירה לנשים, כיצד הן תופסות את ההתערבות הטיפולית בבית החולים, בכלל, ואת תרומת שיחת המעקב עם העובדת הסוציאלית לאחר עזיבת בית החולים, בפרט.

במסגרת המחקר רואיינו בשנים 2005-2004 151 מתוך 208 נשים שנפגעו מאלימות בן זוגן, שאותרו וטופלו בבתי חולים כלליים בישראל, קיבלו שירותי עבודה סוציאלית במהלך שהותן בבית-החולים, הסכימו להשתתף במחקר. בתקופת המחקר טיפלו העובדות הסוציאליות ב-401 נשים מוכות ב-13 בתי החולים בהם התקיימה התוכנית, ומשיקולים אתיים נעשה גיוס הנשים למחקר אך ורק על ידי העובדות הסוציאליות שפנו לנשים וביקשו את הסכמתן.

ייחודו של המחקר הוא בכך שלראשונה מוצגת נקודת מבטן של הנשים הנפגעות על הטיפול שקיבלו בין כותלי בית-החולים.

ממצאי המחקר. 68% מהנשים שרואיינו הן בנות 18-39, 68% בעלות השכלה תיכונית ופחות, 68% לא עובדות או עקרות בית. כמחציתן (48%) יהודיות (27% עולות), ו-52% ערביות. כשני שלישים מהנשים נשואות, ובכ-75% לערך מהמקרים מדובר באמהות לילדים.

כמעט בכל המקרים (92%) סוג הפגיעה שדווחה לרשויות השונות הינה פיזית, כאשר ברוב המקרים הפגיעה דורגה כחומרת פגיעה קלה (77%). ב-60% דווח כי סוג הפגיעה הינה פגיעה נפשית, כאשר ניתן היה לסמן יותר מסוג פגיעה אחת.
מן הנתונים עולה כי כ-32% מהנשים דיווחו כי הן הסתירו את הבעיה עד שפנו לבית החולים, וכי שיעור נמוך של הנשים נמצאות בקשר עם השירותים המטפלים.

באופן כללי ניתן לקבוע כי נשים מוכות בישראל מרוצות מהטיפול הרפואי לו הן זכו. התשאול על אלימות, כך חושבות רוב הנשים, הינו חלק בלתי נפרד מתפקידו של הצוות הרפואי במקרים אלה, אך כמחציתן עדיין חושבות כי אין להכריח את המטפלים (רופא, אחות, עובדת סוציאלית וכו') לדווח למשטרה על מקרה האלימות בלי לשאול את המתלוננת האם לעשות כן.

שיעורים גבוהים מהנשים המוכות דיווחו על שביעות רצון מהטיפול של העובדת הסוציאלית, ורובן המוחלט הרגיש נוח לדבר איתה על אירוע האלימות וציינו כי העובדת הסוציאלית נתנה להן יחס טוב, דאגה להן, הקדישה מספיק זמן, ענתה על שאלותיהן והסיברה בצורה טובה וברורה את האפשרויות להמשך הטיפול.

למאמרים נוספים בנושא נשים מוכות, אלימות במשפחה ועוד:
נשים מכות - הגנה עצמית לנשים
"האלימות כלפי נשים כבעיית בריאות הציבור"
נשים שחוו הטרדה מינית בעבודה מתפטרות
"עשרות אלפי ש"ח לנפגעות אונס"
אלימות פוגעת ביצר המיני

מנקודת המבט שלנשים מוכות שרואיינו במחקר זה, ניכר שלתוכנית האיתור והטיפול בנשים מוכות הפונות לבתי החולים יש תרומות משמעותיות לרווחת הנשים. כמו כן, עולה כי שיחת מעקב עם העובדת הסוציאלית לאחר השחרור מבית החולים מהווה מרכיב חשוב המסייע למחצית מהנשים להמשיך את יישום תוכנית הטיפול שעיקרה שמירת הקשר עם השירותים בקהילה.

עם זאת, ממצאי המחקר הצביעו על כך שניתן לשפר את התוכנית על מנת לענות בצורה טובה יותר על צורכי נשים נפגעות אלימות, שכן בין שליש למחצית מהן לא דיווחו על שביעות רצון גבוהה ממספר היבטים של הטיפול. כמו כן, יש לבדוק באיזו מידה הטיפול הניתן בבית החולים עונה על הצרכים של נשים מרקע תרבותי שונה, זאת בשל העובדה שמהממצאים עולה כי נשים יהודיות עשו שימוש טוב יותר במידע שניתן להן על ידי צוות הטיפול מאשר נשים נפגעות אלימות ערביות.

עם זאת, נשים ערביות היו מרוצות יותר מהיבטים אחרים של הטיפול, כגון מתחושות הנוחות שבשיחה עם העובדת הסוציאלית. בעקבות כך ייתכן כי יעלה הצורך בליבון הנושא עם העובדות הסוציאליות, ובהכנת תכניות טיפול שונות המותאמות לנפגעות אלימות מקבוצות האוכלוסייה השונות. על כן, יש מקום לשקול התאמה של התוכנית לצרכים הייחודיים של נשים מקבוצות אוכלוסייה שונות.

* המידע באדיבות מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר