מחקר חדש, שתוצאותיו התפרסמו לאחרונה, מציע כי ילודים לאימהות שסבלו מרמה גבוהה של מתח וחרדה במהלך ההריון, יפתחו אף הם נטייה לחוש חרדה באופן משמעותי. רמה גבוהה של הורמון החרדה עלולה לחדור מבעד לשליה ולגרום להשפעה ארוכת טווח על התינוק שברחם.
קבוצת החוקרים, מאוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק ואוניברסיטת בריסטול ואימפריאל קולג' שבאנגליה, מייחסת לרמת חרדה גבוהה לקראת סוף תקופת ההריון קשר לרמה גבוהה של הורמון הקורטיזול (cortisol) בקרב ילדים/ות בני 10.
מחקרים קודמים, שהסתמכו על ניסויים שנערכו על בעלי חיים, הוכיחו כי מתח בעת ההריון משפיע על מערכת התגובות של הגוף - הציר שבו פועלות בלוטת הכליות ובלוטת יותרת המוח האחראית (HPA) לתפקוד מערכת העצבים. ציר זה שולט ברמת ההורמונים הגורמים למתח ובתוכם לקורטיזול.
אולם בעבר המדענים לא הצליחו להוכיח כי ישנן השפעות דומות גם בקרב בני אדם. במחקר הנוכחי, ד"ר תומאס או'קונור, פסיכולוג מאוניברסיטת רוצ'סטר, יחד עם צוות החוקרים משתי האוניברסיטאות האנגליות בחן את ההשפעות של המתח האימהי על ילדים בני 10.
הילדים נבדקו שלוש פעמים ביום במשך שלושה ימים עוקבים בשבוע (ימי לימודים), כדי לבחון את רמת הורמוני המתח. אימהות הילדים השלימו 10 שנים לפני כן, בעת שהיו הרות, שאלונים בדבר רמת המתח והחרדה שלהן.
התוצאות, כאמור, הצביעו על כך שילדים שסבלו מרמה גבוהה של קורטיזול, נטו להיות צאצאים לאימהות שדיווחו על רמת החרדה הגבוהה יותר בזמן הריונן.
"התוצאות הללו מספקות את ההוכחות החזקות ביותר עד היום, לכך שמתח הורי קשור להשפעה על ה-HPA. ממצאינו מצביעים על כך שיתכן וקיים מכאניזם שבו מתח הורי יכול להוות סמן לרמת מתח אצל הילדים בתחילת גיל ההתבגרות ואולי אף בגיל הבגרות", סיכם או'קונור.