האם רכילות מסייעת להבחין בין אויב לחבר?

רכילות יכולה להיות עסיסית, מצחיקה, מפתיעה, הרסנית - או כל אלו יחד. לא משנה איך תתארו אותה, לרכילות יש מטרה, כך קובע מחקר חדש. ''אנחנו חושבים שהמטרה של רכילות היא לגונן עלינו", אומרת ד"ר אלייזה בליס-מורו, שעושה פוסט דוקטורט בפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת קליפורניה. "רכילות עוזרת לנו לנבא מי הוא ידיד ומי אויב מבלי שהכרנו את אותם אנשים ממקור ראשון".

למידע נוסף בנושא רכילות היכנסו לפורומים:
פורום יחסים, זוגיות ונישואין
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום פרידות, גירושין, בגידות
פורום קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי

בליס-מורו ועמיתיה הגיעו למסקנה זו לאחר שלמדו את ההשפעה החזותית של הרכילות. החוקרים גילו כי אנשים שמים לב יותר לפנים של אנשים שהם שמעו דברים שליליים אודותיהם מאשר לפניהם של אנשים שהם שמעו דברים חיוביים או ניטרליים לגביהם.

"הרעיון היה, בהתבסס על מה שמצאנו, שאם אנחנו יכולים לראות את האנשים ששמענו עליהם דברים שליליים לאורך זמן, אנו יכולים לאסוף מידע נוסף עליהם," בליס-מורו אומרת. "יכול להיות שזה מנגנון שהתפתח כדי להגן עלינו מפני שקרנים, רמאים ואנשים בקבוצה החברתית המורחבת שלנו שיש להם את הפוטנציאל להזיק לנו".

התבוננות באותם עושי צרות פוטנציאלים לתקופה ארוכה עשויה לתת לנו רמזים אם הם באמת אִיום, עולה מהמחקרים. ממצאי המחקר פורסמו במהדורה המקוונת של כתב העת Science.

רכילות והמוח

החוקרים ביצעו את המחקר אודות תופעה מקובלת המכונה יריבות דּוּ-עֵינִית (binocular rivalry). המונח מתייחס למצב שבו מוצגים בפנינו שני דברים שאנו נדרשים להביט בהם בו זמנית, מה שיוצר יריבות על תשומת הלב של המוח.

"בדרך שבה המוח עובד, אנחנו יכולים לראות רק עצם אחד בכל פעם, כך שאנחנו נעים קדימה ואחורה במהירות", אומרת בליס-מורו. כמות הזמן שאנו מביטים בכל תמונה בדרך כלל לא נמצאת תחת שליטתנו או במודעות שלנו".

לצורך המחקר החוקרים הראו למשתתפים תמונות של פרצופים ואמרו להם מה כל אחד מהאנשים שראו בתמונות עשה, כאשר המעשים היה חיוביים, שליליים או נייטרליים. מעשים שליליים כללו מידע כגון "זרק כיסא על חברו לכיתה". מעשים חיוביות כללו "עזרה לקשישה לסחוב את הקניות שלה". דוגמה למעשה נייטרלי היתה "חלף על פני אדם ברחוב".

לאחר מכן הוצגו בפני משתתפים שתי תמונות - אחת של פרצוף והשנייה של בית. היה אפשר להביט רק בתמונה אחת בכל פעם. המשתתפים לחצו על מקש במקלדת כאשר התמונה שראו התחלפה לתמונה אחרת. נמצא כי המשתתפים הביטו זמן ארוך יותר בפרצופים שקושרו אצלם עם התנהגות שלילית. "הממצאים העיקרי הוא שאם פנים הוצמדו לרכילות שלילית, אנחנו רואים אותו למשך זמן ארוך יותר לעומת הזמן שאנו רואים את בית", בליס-מורו אומרת.

רכילות ויכולת ניבוי

התוצאות מראות כי האינפורמציה שמתקבלת אצלנו באמצעות רכילות משפיעה על הראייה, לפי בליס-מורו. "מה שאנחנו יודעים אודות מישהו משפיע לא רק על איך אנחנו מרגישים וחושבים עליו, אלא גם אם נראה או לא נראה אותו מלכתחילה".

"אם אדם שומע רכילות שלילית על אנשים ברגע נתון ונתקל בהם במועד מאוחר יותר, הוא נוטה יותר לשים לב להתנהגות שלהם", היא אומרת. "אם הוא מסתכל עליהם במשך זמן רב יותר ובוחן את התנהגותם, כך הוא יכול להבין אם הוא צריך להגן על עצמו מפניהם או לא".

דעה נוספת

יצירת קישור בין רכילות ובין היכולת שלנו לעבד גירויים חזותיים היא גישה מחקרית יצירתית, אומר ד"ר משה בר, מנהל המעבדה לנוירולוגיה קוגניטיבית בהרווארד. בר התייחס לממצאי המחקר אך לא היה מעורב בעשייתו.

"המחקר מוסיף למה שהמומחים כבר יודעים - שהמוח שלנו הוא 'מכונת אסוציאציות'. ראשית, המחקר מראה שחשיפה מהירה לפיסה מורכבת של מידע <רכילות> מספיקה כדי ליצור אצלנו אסוציאציה חזקה", אומר בר. "אנחנו פשוט שומעים משהו אודות מישהו, וזה מספיק כדי להטות משמעותית את הרושם שלנו אודותיו.

לכתבות נוספות בנושא רכילות ויחסים:
ביישנות: האם אפשר להתגבר עליה?
יחסי עבודה טובים יעזרו לכם לחיות יותר
למה חשוב לדעת לבקש סליחה?
ידעתם שתווי פנים מעידים על תכונות אופי?
הכאב כאמצעי להשגת תשומת לב

המחקר החדש מראה גם כי אסוציאציות שליליות הן חזקות מספיק בכדי להשפיע על המחשבות שלנו ועל הפעולות הפוטנציאליות שלנו. למרות שהידיעה שמישהו שראינו בתמונה זרק כיסא לעבר חברו לכיתה אינה מהווה איום מיידי עבורנו, המוח שלנו עדיין לא לוקח סיכונים, ונראה שהוא רואה זאת כמידע שמצריך רגישות מוגברת" הוא אומר.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר