.jpg)
.jpg)
.jpg)
חילתו של המחקר בשנת 1988, כאשר נעשתה למשתתפים בדיקה בריאותית שגרתית. בהמשך רואיין כל משתתף מספר פעמים לגבי התנאים במקום עבודתו, החל מההתנהגות הבוס שלו כלפיו ועד למידת הנחמדות של חבריו לעבודה. בעשורים שלאחר מכן נערך מעקב צמוד על בריאותם של המשתתפים, תוך בקרה של החוקרים על גורמים בריאותיים כמו לחץ דם גבוה, עישון ודיכאון.
למידע נוסף בנושא לחץ בעבודה היכנסו לפורומים:
פורום אימון אישי, קואצ'ינג
פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכותרפיה גופנית
פורום פסיכיאטריה
סביבת עבודה לא חברותית יכולה להוביל למוות בטרם עת
הדבר הראשון שגילו החוקרים היה שלתנאים במשרד יש השפעה משמעותית על בריאות הנבדקים. ובפרט, נראה שקיים קשר בין מוות מוקדם ומידת נחמדותם של החברים לעבודה. נמצא שמי שעובד לצד אנשים פחות חברותיים היה בסיכון גבוה יותר למות בטרם עת. קשר כזה אינו מפתיע במיוחד, שכן ידוע שקרבה לאנשים חברותיים מסייעת בהפחתת לחץ, ולחץ הוא גורם מוות משמעותי.
אף על פי כן, מטריד לחשוב על המידה בה הנחמדות של החברים לעבודה יכולה להשפיע: אנשים שדיווחו על תמיכה חברתית נמוכה במקום עבודה או על היעדר בתמיכה חברתית היו בעלי סיכוי גבוה פי 2.4 למות במשך תקופת המחקר, בייחוד אם החלו את השתתפותם בו בין הגילאים 38-43. לעומת זאת, נחמדותו של הבוס לא השפיעה באופן משמעותי על הסיכוי למות בטרם עת.
מהם הגורמים לתופעה? מדוע נוכחותם של אנשים לא נחמדים במקום עבודתנו משפיעה עלינו כל כך? ממצא מעניין שקשור לכך הוא שאחד הגורמים המשפיעים על הקשר שבין תמיכה חברתית במקום העבודה ובין הסיכוי למות בטרם עת הוא מידת השליטה שיש לנו על סביבתנו. ויש בכך מן ההיגיון: הדבר היחיד שגרוע יותר ממשרד מלא באידיוטים, הוא משרד שמלא באידיוטים שאומרים לנו מה לעשות.
כמו כן, המודל על פיו לחץ במקום העבודה נגרם כתוצאה מהיעדר שליטה נתמך במחקרים מדעיים רבים. הממצאים המרשימים ביותר מופיעים ב'מחקר ווייטהול' (The Whitehall Study), מחקר אורך מקיף שהחל ב-1967 ועקב אחר 28,000 גברים ונשים בריטיים ממרכז לונדון. מה שהופך אותו לכל כך משכנע היא אחידות המשתתפים במחקר. כולם עבדו בשירות המדינה - ברגים קטנים בביורוקרטיה ממשלתית חובקת-כל. כולם טופלו באותה מערכת בריאות, אף אחד מהם לא חשש מפיטורים פתאומיים ואת רוב זמנם בעבודה הם בילו בסידור ניירת.
ההשפעה המלחיצה של היררכיה במקום העבודה
בהקשר של מחקר ווייטהול, נקודה חשובה שיש לציין היא ששירות המדינה הבריטי מתאפיין בהיררכיה קשוחה. למעשה, אופיו ההיררכי הוא זה הפך אותו לאידיאלי עבור מחקר העוסק בהשפעותיו הבריאותיות של לחץ בעבודה. להיררכיה הזו יש השלכות בריאותיות נרחבות. המחקר העלה שבין הגילאים 40-64, הסיכוי למות בטרם עת בקרב עובדים בתחתית ההיררכיה היה גבוה פי ארבעה מזה של אנשים שהיו בעמדות גבוהות יותר. אפילו לאחר שהחוקרים נלקחו בחשבון השפעות גנטיות והתנהגויות מזיקות כמו עישון ושתייה מופרזת של אלכוהול, הסיכוי של עובדים בתחתית ההיררכיה למות מוקדם עדיין היה כמעט כפול מזה של האחרים.
מדוע מתו העובדים הפשוטים בגיל צעיר יותר? מסקנתם הסופית של החוקרים היתה שרוב ההבדלים הבריאותיים בין דרגות התעסוקה השונות נבעו מגורמים פסיכולוגיים-חברתיים, כאשר לחץ היה בראש הרשימה. אנשים בעמדות נמוכות סבלו יותר מלחץ שלילי, והלחץ הזה הוכיח את עצמו כקטלני.
מאידך, התוצאות של מחקר ווייטהול אינן מנתחות לעומק את האופן בו אנשים מגדירים לחץ. שכן, גם אנשים בעמדות ניהול בכירות נוהגים לתאר את עבודתם כמלחיצה. מנהלים בכירים לרוב עובדים שעות ארוכות יותר והם בעלי תחומי אחריות רבים יותר ממי שנמצאים בתחתית ההיררכיה. מה שעלה בראיונות עם עובדים בעמדות נמוכות יותר היה שהגורם השלילי אינו בהכרח מידת הלחץ לה הם נתונים - אלא היעדר השליטה המוחלט בסביבתם.
היעדר שליטה בסביבת העבודה עשוי לגרום ללחץ
הממצאים על השפעתו המורכבת של לחץ בעבודה הובילו לפיתוח מודל בשם "דרישות-מול-לחץ". על פי מודל זה, הנזק שנגרם מלחץ כרוני תלוי לא רק בדרישות העבודה אלא גם במידה בה אנו יכולים לשלוט בתגובותינו לדרישות אלו. עבודתו של מנהל בכיר שצריך להשיב לעשרות אי-מיילים או היא ללא ספק תובענית, אך אם הוא חש שהוא שיש לו דרגה גבוהה של שליטה על עבודתו, זה מוריד מן הלחץ כך שהלחץ ישפיע פחות על הבריאות.
תחזיות המודל השתקפו בממצאים של מחקר ווייטהול: בעוד שעבודה בדרגת לחץ גבוהה כמו עמדת ניהול בכירה מובילה לעלייה קלה בסיכוי ללקות במחלת לב או למות בטרם עת, עבודה בה אין שליטה על שום דבר היא מסוכנת בהרבה.
וזה מחזיר אותנו למחקר הישראלי. במחקר זה, המודל של 'דרישות-מול-לחץ' מקבל טוויסט מרתק, גם אם מטריד משהו. בעוד שגורלם של הגברים העובדים בסביבה לא חברותית היה לרוב עגום, נראה היה שנשים מתמודדות טוב יותר עם המצב. מסתבר, שבריאותן של הנשים השתפרה דווקא כאשר לא היתה להן שליטה על הסובב אותן. מדוע?
אפשרות אחת שהעלו החוקרים היתה שעבור נשים, הדרישה לתפוס פיקוד במשרד עשויה ליצור מתחים בין המשרד לבית. מאחר שרבות מהנשים היו גם אמהות, יכולתן לשלוט בסביבת עבודתן הובילה אותן לסדרת בחירות לא פשוטות. האם כדאי שיישארו במשרד עד מאוחר? או שיחזרו הביתה ויטפלו בילדים? מסתבר שחופש החלטה כזה רק מחמיר את הלחץ שמשרה סביבת עבודה לא חברותית. הצורך להפגין שליטה בהיעדר תמיכה חברתית התגלה כגרוע יותר מאשר חוסר שליטה מוחלט.
לכתבות נוספות בנושא לחץ:
מחקר: הצבעה בבחירות גורמת לחץ נפשי
האם לחץ באמת בריא לנו? 8 מיתוסים על לחץ
איך להתעמל עם לחץ דם גבוה?
כיצד תבחינו בין חרדה ללחץ?
כיצד מצבי לחץ משפיעים על היגיינת הפה?
נכון לעכשיו מדובר במחקר ראשוני בלבד. טרם ברור לחלוטין אם ניתן להכליל את הממצאים שעולים ממנו על מדינות אחרות, או אם הבדלי המגדר ייעלמו עם הזמן. עם זאת, מחקר זה מזכיר לנו ביתר שאת שלמקום העבודה שלנו יש השפעה מכריעה על חיינו, ושאותם האנשים עימם אנו 'מבלים' 40 שעות בשבוע עשויים לקבוע אם נמות בטרם עת.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
