הסצנה המפורסמת הזו היא לא המורשת היחידה של הסרט. התאוריה שמאחורי הכותרת – הגורסת כי אדם נשוי יפתח את הדחף לבגוד או לפרק את הנישואין לאחר שבע שנים – הפכה למונח שגור בפי יועצי נישואין, בין דפי מגזיני נשים ולחלק בלתי נפרד מהתרבות הפופולארית. טרם יציאת הסרט לאקרנים, לא היה המושג הזה ידוע או מדובר כלל בקרב זוגות נשואים.
למידע נוסף בנושא בגידה הכנסו לפורומים:
פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין
פורום יחסים, זוגיות ונישואין
פורום סקס ויחסים
פורום פרידות, גירושין, בגידות
פורום קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי
התסריטאי של הסרט, ג'ורג' אקסלרוד, שמע את המינוח הזה מקומיקאי שהתמחה בבדיחות חסרות טקט אודות נשים לא מושכות. אחת הבדיחות הייתה – "אתה יודע שבחורה עברה את גיל 21 אם היא חוותה את 'עקצוץ' שבע השנים לפחות שלוש פעמים", דהיינו - אם נבגדה לפחות שלוש פעמים בחייה. אקסלרוד לא חשב שזו בדיחה משעשעת במיוחד, אך היא בכל זאת התבייתה במוחו. כשהוא חיפש כותרת לתסריט שהגה אודות גבר השוקל לנהל רומן מחוץ לנישואין במהלך נסיעה של אישתו, חזר השם הזה לתודעתו והוא קרא למחזה – The Seven Year Itch.
מעניין כי לפני שאקסלרוד החליט על הכותרת הזו, המחזה המקורי נכתב על זוג הנשוי 10 שנים ולא שבע. עקב הכותרת שחילחלה למוחו של אקסלרוד, החליט הלה לשנות את מספר שנות הנישואין של הזוג ומבלי שהתכוון לכך, טבע מונח חדש וחשוב בחיי הזוגיות בעולם. הגבר במחזה קורא ספר מאת פסיכיאטר שטוען כי אחוז גבוה של הגברים בוגדים במהלך שבע שנות הנישואין הראשונות שלהם וזה מה שדחף אותו לבגוד באישתו.
במילים אחרות, פסיכיאטר מומצא, תסריטאי אמריקאי וקומיקאי אשר באמתחתו בדיחות שובניסטיות, הם האחראים על רעיון הבגידה לאחר שבע שנות נישואין, אותו אימצנו לחיקנו כעוד מכשול שריר וקיים המעורר חרדה בדרך לאהבה ולזוגיות המושלמת. השאלה היא, האם שלושת אלו הצליחו בטעות לעלות על תופעה אמיתית בחיי הנישואין והזוגיות? או שמדובר סך הכל בהרבה רוח, מהסוג שהניפה את חצאיתה של מונרו בסרט המפורסם?

על מנת לקבוע האם שנת הנישואין השביעית היא מקור אימתני לחששות מפני בגידה, חוקרים פנו לסטטיסטיקות של זוגות נשואים. האלמנטים שנחקרו הם אורך הנישואין ומידת הסיפוק מהנישואין. בארצות הברית, רוב הגירושין מתרחשים בממוצע לאחר כשבע שנות נישואין, ממצא שעשוי היה לתמוך ברעיון שמציג הסרט. עם זאת, למרות ששבע שנים הן הממוצע לגירושין בארצות הברית, מצאו המחקרים כי רבים מהזוגות הנשואים מפרקים את החבילה לאחר שנתיים, שלוש או ארבע שנים. במחקר שנערך לאחרונה נמצא כי זוגות שהיו נשואים שלוש שנים או פחות היו מאושרים יותר משמעותית לעומת זוגות שהיו נשואים בין ארבע לשש שנים.
במחקר אחר נמצא כי במהלך 10 שנות נישואין יש שתי נפילות משמעותיות – האחת לאחר שבע או שמונה שנות נישואין והאחרת בשנה הרביעית לנישואין. יש הנחה המבוססת על מחקרים רבים כי בשנה הרביעית מפנה שלב ירח הדבש את מקומו לטובת השגרה והשעמום, המשפיעים לרעה על מערכת היחסים הזוגית.
תאוריה אחרת המבוססת על מחקרים אנתרופולוגיים, מציעה כי השנה הרביעית טומנת בחובה משבר לזוגות נשואים מסיבות אחרות לגמרי. על פי תאוריה זו, מבחינה היסטורית בני אדם הביאו לעולם צאצא כל ארבע שנים ולכן הדחף שלנו לזוגיות מונע למען ארבע השנים הבאות בכל פעם – ארבע שנים היוו זמן מספק להרות עם בן זוג ולגדל את הילד המשותף לאורך שלוש שנות הינקות הראשונות שלו. על פי אנתרופולוגים שונים, לאחר ארבע השנים ושנתו השלישית של הילד המשותף, בני זוג היו מונעים רגשית לפתח שעמום בנוגע למערכת היחסים שלהם ולחפש אחר פרטנר אחר לצורך הבאת הילד הבא לעולם. הבאת צאצאים לעולם עם בני זוג מרובים ולא עם בן זוג קבוע, היא רעיון טוב מבחינה אבולוציונית, שכן כך השונות הגנטית של הילדים גדלה וסיכויי הילד לשרוד גדלים בהתאם.
לכתבות נוספות בנושא בגידה:
זוגיות: למה רובנו קוראים בגידה?
כיצד לסלוח על בגידה ולהתקדם הלאה?
בגידה וריגושים מיניים: סיפורה של אשה
בגידה בזוגיות: נקודת מבט טיפולית
בגידה בזוגיות: למה אנחנו עושים את זה?
חוקרי המחקר האנתרופולוגי מציינים כי נישואין למען הרומנטיקה הם בבחינת תופעה חדשנית יחסית ומוסיפים ומזכירים שאנו חיים היום שנים רבות יותר מבעבר. השערתם היא, כי בני האדם לא נועדו לחיות יחד בזוגיות אחת ומונוגמית לכל אורך חייהם הבוגרים. אך גם הפסימיסטים שבחוקרים, המבכים את מוסד הנישואין, מצאו זווית חיובית להתלות בה – כל עוד אנו מודעים לאפשרות כי נתחיל להשתעמם מהנישואין שלנו ואנו יודעים מתי לצפות לכך (בשנה הרביעית והשביעית לנישואין), נוכל לנקוט באמצעים מתאימים על מנת למגר זאת. התנסות בדברים חדשים וחקר מקומות שלא ראיתם עם בן או בת הזוג שלכם, הם דרך טובה להבטיח כי החטא לא יתדפק על דלת ביתכם בשבע השנים הקרובות.
אנקדוטה לסיום:
בשנת 2007, הפוליטיקאי הבווארי גבריאל פאולי, עלה לכותרות כשהציע כי תוקף הנישואין בגרמניה יהיה בן שבע שנים בלבד. זוגות שירצו להמשיך להשאר נשואים לאחר שבע שנים ייאלצו להנשא בשנית, וגם אז תוקף נישואיהם יהיה לשבע שנים נוספות. פאולי טען כי מתן תוקף מוגדר לנישואין עדיף כלכלית למדינה מאשר סבסוד אחוזי הגירושין הגבוהים. הצעתו של פאולי קיבלה ביקורת רבה מתוך מפלגתו, אשר דגלה בשמרנות ובקודש הנצרות.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)


