ריבוי משימות? לא באמת!
למרות שאנשים אוהבים לחשוב שהם יכולים לעשות מספר דברים בו זמנית, אין זה כך בכלל, חוץ מיוצא דופן אחד. במשך שנים מחקר פסיכולוגי הראה שאנשים יכולים לעשות רק דבר אחד כל פעם, ואם נהיה יותר ספציפיים – רק דבר קוגניטיבי בכל פעם: אנו יכולים לחשוב רק על דבר אחד, לעשות פעילות מנטלית אחת בכל פעם. אנו יכולים לדבר או לקרוא או להקליד וכן הלאה.
למידע נוסף בנושא פסיכולוגיה הכנסו לפורומים:
פורום הפרעות זיכרון הפרעות קוגניטיביות
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום פסיכותרפיה גופנית
פורום פסיכיאטריה
אנו משלים את עצמנו –אנו די טובים בלעבור בין פעילות אחת לשניה במהירות, אז אנו חושבים שאנו טובים בריבוי משימות, אך במציאות אנחנו למעשה גרועים בזה. יוצא הדופן היחיד שהמחקרים מצאו הוא, שניתן לעסוק בפעילות פיזית אחת שאתם עושים בתדירות גבוהה ושאתם טובים בה, במקביל לפעילות מנטלית אחת. כך שניתן למעשה ללכת ולשוחח בו זמנית, לדבר בטלפון ולערבב את המרק שמתבשל, או לרוץ ולהקשיב לרדיו. אך אולי זהו אינו יוצא דופן? גם פעילויות אלו, יחד, אינן מצליחות תמיד. מחקרים מראים שאנשים שמדברים בטלפון שלהם בזמן הליכה, נתקעים בחפצים ובאנשים אחרים ולא באמת שמים לב למה שקורה סביבם.
דופמין גורם להתמכרות לחיפוש מידע
האם אתם מרגישים שאתם מכורים למייל, פייסבוק או להודעות טקסט? מוצאים שזה בלתי אפשרי להתעלם מהאימייל אם קיבלתם הודעה חדשה? האם אי פעם נכנסתם לגוגל לקבל מידע וחצי שעה אחרי, מצאתם את עצמכם עדיין קוראים, מקשרים וממשיכים לחפש משהו שונה לחלוטין? כל אלו הן דוגמאות לדופמין בפעולה. דופמין התגלה על ידי מדענים שוודים בסוף שנות החמישים, שגילו את האחראי לפעילויות מוחיות שונות כגון חשיבה, תזוזה, שינה, מצב רוח, תשומת לב, מוטיבציה, חיפוש וגמול.
אולי שמעתם שדופמין שולט במערכת ה"עונג" של המוח, שדופמין גורם לכם להרגיש שמחה, הנאה וגורם לכם להתנהג בצורות מסוימות על מנת לחפש אוכל, סקס וסמים. אך המחקרים האחרונים מציגים תמונה אחרת –דופמין גורם לנו להתנהגות של חיפוש, הוא גורם לנו לרצות ולחפש. מנקודת מבט אבולוציונית, דופמין הוא קריטי ומכניס בנו מוטיבציה לנוע בתוך העולם שלנו, ללמוד ולשרוד. לא מדובר רק בצרכים פיזיים כגון אוכל, או סקס, אלא גם במושגים מופשטים – הוא גורם לנו להיות סקרנים לגבי רעיונות ומתדלק את הצורך שלנו בחיפוש אחר מידע.

מחקרים אחרונים מראים שמדובר במערכת שונה לחלוטין, האחראית על התענוגות. בעידן האינטרנט, הטוויטר והטקסטים, יש לנו סיפוק כמעט מידי לרצון שלנו לחפש. רוצים לדבר עם מישהו מיד? שלחו להם טקסט והם יגיבו תוך שניות. רוצים לחפש מידע? הקלידו בגוגל כמה מילים ותקבלו תשובות. רוצים לראות מה עושים החברים? היכנסו לטוויטר או לפייסבוק. כך אנו נכנסים למעגל דופמין אינסופי... דופמין גורם לנו לחפש, אנו מקבלים סיפוק מידי, מה שגורם לנו לחפש עוד. נעשה לנו קשה יותר ויותר להפסיק לבדוק מיילים, לשלוח טקסטים, לבדוק את הסמארטפונים שלנו לראות אם קיבלנו הודעה.
מערכת הדופמין רגישה במיוחד ל"רמזים" שה"פרס" מגיע. רמז קל שמשהו עומד לקרות, גורם למערכת לפעול. כך קורה כשהפלאפון שלנו מודיע לנו על מייל חדש, או הודעת טקסט. מערכת הדופמין מגורה בעוצמה במיוחד כאשר המידע מגיע במנות קטנות, כך שאנו לא מסופקים לחלוטין. טקסט קצר או ציוץ (עד 140 תווים) הוא אידאלי להפעלת מערכת הדופמין. אך לכל זאת יש מחיר – הגירוי התמידי של מערכת הדופמין עשוי להיות מתיש ואנו נעולים בתוך מערבולת הדופמין.
היכולת לדחות סיפוקים או לא, מתחילה בגיל צעיר
אתם רוצים לקנות פריט מסויים, אך אתם חושבים שאולי כדאי שתחכו קצת. אולי המחיר ירד אחרי החגים, או אולי אתם מחכים למשכורת שתיכנס.. האם אתם מחכים או לא? גם אם אתם טיפוסים מהסוג שמסוגל לדחות סיפוקים, או אם אתם לא טיפוסים כאלו, הסיכויים הם שתמיד הייתם כאלו, מאז הילדות.
לכתבות נוספות בנושא זיכרון:
על הזיכרון - עובדות מרתקות - חלק א'
בעיות זיכרון? לא עוד! 5 תרגילים לזיכרון
אלצהיימר: כל הטיפים לשיפור בעיות זיכרון
מדריך: טכניקות שיפור זיכרון בגיל המבוגר
משחקי וידאו משפרים זיכרון בגיל השלישי
מחקרים מראים בעזרת סריקות מוח שאנשים אשר בילדותם לא קיבלו מיד את כל מה שרצו, הצטיינו בבית הספר ויודעים להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ ותסכול. מבוגרים אשר קיבלו כל מה שרצו כילדים, פיתחו לרוב בעיות, כולל גם שימוש בסמים ואלכוהול. מדענים עובדים על שיטות וטכניקות שונות, שיעזרו לאנשים שלא יודעים כיצד לדחות סיפוקים. מסתבר שזהו דבר שניתן ללמוד – כיצד להסיח את דעתנו כאשר אנו ממתינים לצעצוע החדש.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)