20% מהתלמידים סבלו מהטרדה מינית לאחרונה

מערכת החינוך בישראל מאופיינת ברמות גבוהות של אלימות - בעיקר מילולית ופיזית מתונה. בהשוואה בין תשנ"ט לתשס"ה יש ירידה מובהקת באלימות המילולית (מ-82.3 ל-77.4 אחוזים), באלימות הפיזית המתונה (מ-62.6 ל-56.1 אחוזים) ובהבאת נשק לבית הספר (הירידה התרחשה רק במגזר היהודי). אין ירידה באלימות פיזית קשה ובהטרדה מינית. בין השנים תשס"ב ותשס"ה יש הכפלה בחוסר הביטחון של התלמידים בבית הספר (מ-11.3 ל-23.4 אחוזים) ובתחושתם שבית הספר הוא מקום מסוכן.

כך עולה מסקר מקיף לשנת תשס"ה בנושא האלימות במערכת החינוך בישראל, שערך באחרונה צוות חוקרים בראשות פרופסור רמי בנבנישתי, ראש "קבוצת המחקר לבריאות נפש ורווחה של ילדים ובני נוער" בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם ד"ר מונא חורי-כסאברי ופרופ' רון אסטור. הסקר נערך מדי כמה שנים ומבוסס על מדגם מייצג הגדול מסוגו: 526 בתי ספר; 1,042 כיתות ו- 27,316 תלמידים בכיתות ד' עד י"א במגזר היהודי והלא-יהודי, בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי, בכל רחבי הארץ.

לדברי פרופסור בנבנישתי מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, המסקנות הראשוניות העולות מן המחקר מצביעות על כך שרמות האלימות במערכת החינוך הן גבוהות וכרבע מהתלמידים מדווחים על חוסר ביטחון בבית הספר. אם המגמה הנוכחית תימשך, בית הספר לא יוכל להיות מקום בטוח עבור הילדים. מכיוון שמגמה זו לא תביא לירידה לאורך זמן, חיוני להאיץ ולהעמיק את המאמצים להתמודדות עם אלימות, בעיקר בקרב קבוצות הסיכון.

האלימות - מאפיינים והשלכות

כמעט כל התלמידים נחשפו בחודש האחרון לאלימות מילולית וחברתית-עקיפה (כגון הפצת שמועות); יותר ממחצית מהתלמידים מדווחים שנחשפו לאלימות פיזית מתונה; לפחות אחד מחמישה תלמידים מדווח שהיה קורבן לאלימות פיזית קשה או להטרדה מינית בחודש האחרון; יותר ממחצית מהתלמידים דיווחו שהפעילו אלימות כלפי תלמיד אחר במהלך החודש האחרון; כ-15 אחוזים מהתלמידים אמרו שהיו קורבנות לבריונוּת וכ-10 אחוזים אמרו שהם עצמם נהגו בבריונות כלפי אחרים; כ-1.5 אחוזים דיווחו על הבאת נשק חם לבית הספר ו-3.7 אחוזים על הבאת נשק קר; קרוב למחצית מהתלמידים מדווחים שבבית ספרם יש אווירה אלימה; כ-30 אחוזים חושבים שבעיית האלימות בבית ספרם היא בעיה גדולה או גדולה מאוד; יותר מרבע מהתלמידים חשים חוסר ביטחון בבית הספר.

קבוצות סיכון. מהנתונים עולה כי תלמידים בבתי ספר יסודיים סובלים יותר מאלימות במרבית צורותיה מאשר בבתי ספר אחרים; בחטיבות הביניים יש יותר חשיפה לאיומים בנשק; בנים הם קורבנות שכיחים יותר לאלימות פיזית ופחות לאלימות חברתית-עקיפה; תלמידים במגזר היהודי סובלים יותר מאלימות מילולית; תלמידים במגזר הלא-יהודי סובלים יותר מאלימות פיזית קשה; במגזר הלא-יהודי התלמידים הבדואים מדווחים על הרבה יותר קורבנוּת בכל התחומים.

לגבי מידת האלימות בין צוות ההוראה והתלמידים, הרי שמצד הצוות מדובר בעיקר בפגיעה מילולית רגשית, אך גם פגיעה פיזית היא שכיחה; הטרדה מינית היתה פחות שכיחה; התופעה הבולטת ביותר בתחום זה הם שיעורי הפגיעה הפיזית של צוות בתלמידים במגזר הלא-יהודי; בבתי הספר היסודיים בפיקוח הממלכתי-דתי יש שיעורים גבוהים יותר של אלימות צוות כלפי תלמידים מאשר בפיקוח הממלכתי. ומן הצד השני - אחד מכל חמישה תלמידים דיווח שהפנה התנהגות אלימה כלפי מורה בחודש האחרון, בעיקר קללות ועלבונות, אך גם איומים ופגיעות פיזיות; בהשוואה בין השנים, נמצא שבבתי הספר היסודיים במגזר היהודי חלה עלייה גדולה באחוז התלמידים שדיווחו שבמהלך החודש האחרון איימו על מורה שיפגעו בה.

התמודדות עם אלימות ואקלים בית ספרי. אחד מכל חמישה תלמידים מעריך שהמנהל מטפל בצורה לא טובה, או מאוד לא טובה בנושא האלימות; כ-70 אחוזים מהתלמידים חושבים שבבית ספרם ההתמודדות עם אלימות טובה; כשליש מהתלמידים חושבים שהמורים אינם תומכים בתלמידים; יותר מרבע מהתלמידים אינם מרגישים שייכות לבית ספרם.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר