"עשרות אלפי ש"ח לנפגעות אונס"

סביר שנשים שנפגעו מידי בני סלע משנות כיום את שגרת חייהן, מקום מגוריהן והכל מטעמי זהירות. מחקר חדש קובע כי לשינוי כזה יש השלכות אישיות וכספיות משמעותיות על הנפגעות. על החברה להשתתף בהוצאות אלה במסגרת פיצוי לנפגעי עבירה.

עבירות של אלימות גובות מחיר כבד מהקורבנות שעברו חוויה קשה וכן מהקרובים להם. אך המחיר אינו רגשי בלבד, מדובר בהוצאה כלכלית גדולה מצדם של גורמים רבים ובעיקר מקורבן העבירה עצמה.

פרופ' אורי ינאי, מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים, בחן לראשונה את מצבן של נפגעות אלימות תוך שימת דגש על ההיבט של עלויות כלכליות. במחקר נבחנו שלוש קבוצות: נשים שנפגעו מאלימות והן שוהות במקלט לנשים מוכות, שאירי בני אדם שנפגעו מרצח ונפגעי עבירה אלימה.

נפגעי עבירות אלימות נאלצים להתמודד עם עלויות גבוהות בעקבות הפגיעה בהם; הטיפול הרפואי בגוף ובנפש גורם לנזקים כספיים וגם לאובדן שכר והכנסה. הנפגעים מתבקשים גם לשתף פעולה עם המשטרה ורשויות החוק והמשפט, דבר הדורש זמן רב והוצאות שאין עליהן פיצוי.

פרופ' ינאי ערך מחקר בו ראיין נשים מוכות בטווח גילאים 22-65. רוב הנשים שרואיינו עברו פגיעות גופניות ונפשיות קשות וחלקן באו ממשפחות לא מבוססות.

בנוסף לכך, נשים אלו נמצאות מלכתחילה בקבוצת הכנסה נמוכה וההוצאות שלהן כתוצאה מהאלימות הן רבות: הוצאות רפואיות, הפסד בשל הפסקת עבודה, הוצאות על מגורים חלופיים, הוצאות בשל המעבר למקלט ועל הילדים שהובאו אליו, נזק לרכוש, תשלום החובות של בן הזוג המכה והוצאות משפטיות. מעגלים אלו של הוצאות כספיות גובים מהאישה הנפגעות עשרות אלפי שקלים.

על אף ההוצאות הרבות של נשים מוכות, משפחתן לא תמיד מתגייסת לעזרתן, "לעיתים המשפחה היא הגורם שממנו האישה נמלטת ולפיכך ספק אם היא תסייע לה," טוען פרופ' ינאי, ומוסיף: "המשפחה לעיתים לא מעוניינת להתערב במה שהיא תופסת כ'עניין אישי בין בני הזוג', אך ישנה סיבה נוספת - הרקע הסוציו-אקונומי הנמוך של המשפחות אינו מאפשר הענקת סיוע של ממש או שהן מחליטות לא לסייע בתקווה שהאישה תחזור לביתה".

עד היום לא קיימת בישראל תכנית למימון, סיוע ופיצוי לנפגעי אלימות. היעדר סיוע כזה בולט במיוחד לאור קיומו של "חוק זכויות נפגעי עבירה" שנחקק בשנת 2001 ומבטיח זכויות הגנה לנפגעי אלימות, אך לא משתתף בהוצאות שנגרמו עקב העבירה ובעטייה. פרופ' ינאי קורא לממשלה לסייע לנפגעות השונות, בעיקר לאחר ששיתפו פעולה עם רשויות החוק והמשפט.

עבירות אלימות מהוות נטל כלכלי על המדינה, חברות הביטוח וגופים נוספים: מחקר אנגלי מצא כי רצח "עולה" מיליון לירות שטרלינג ותקיפה אלימה "מחירה" כ-19,000 לירות שטרלינג.

המחיר הממוצע לכל פגיעה מינית בארה"ב הוא 87,000 דולר. רק אחוז אחד מסכום זה נועד לטיפול רפואי בנפגע, 3 אחוזים מיועדים לטיפול נפשי והפסד הכנסה, ואילו 94 אחוזים מיוחסים לעלויות הנגזרות מפגיעה באיכות החיים, בדפוסי העבודה, הקניות, הבילוי של מי שנפגעו מעבירה זו. מי שמשלם את רוב ההוצאות עבור נזקים אלה הם נפגעי הפשיעה ובני משפחותיהם.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר