.jpg)
.jpg)
.jpg)
מספר נפגעי החרדה בקרב ילדים ובני נוער בגילאי 3 עד 17, עמד על 392 ילדים. רבים מהם סובלים מתופעות פוסט-טראומטיות עקב אירועי מלחמת לבנון השנייה ומטופלים כיום במרפאת החרדה שהוקמה בבית החולים לגליל המערבי נהריה (כ-60 ילדים המהווים יותר מ-15% מסך כל הילדים שהגיעו לבית החולים ואובחנו כנפגעי חרדה).
ד"ר לודמילה סנדלר, מנהלת המחלקה להדרכת הילד והמשפחה מציינת כי הילדים המטופלים במרפאה סובלים מחרדות קשות, כגון: חשש לצאת לבד מהבית, בהלה מרעש סירנות (משטרה, אמבולנס, מכבי אש ואפילו אזעקה של חנות), פיצוץ זיקוקים (ביום העצמאות האחרון הגיעו שני ילדים שפיתחו תופעות חרדה מרעש הזיקוקים), בומים שונים (על קוליים ממטוס, טריקת דלת, נפילת חפץ).
חלק מהילדים המטופלים סובלים מסיוטי לילה כתוצאה מהמראות הקשים להם היו עדים (צעקות ובכי של שכנים היסטריים, תמונות שנראו בטלוויזיה).
עוד סיפרו הילדים שהם פוחדים שלהורים יקרה משהו כשהם יוצאים מהבית (אפילו כשההורים יוצאים לעבודה, הילדים לא רגועים ונרגעים רק לאחר שהם רואים את ההורים חוזרים הביתה).
תופעה זו של חרדה מתבטאת בירידה בלימודים (הילדים מתקשים להתרכז בלימודים וכל הזמן מפתחים דאגה להורים), בעיות חברתיות (הבית נותן להם תחושה של הגנה ואילו יציאה מהבית גורמת להם לתחושה של חוסר הגנה), עצבנות ואגרסיביות (הילדים מפתחים תופעה של הישרדות ומנסים לפתור כל בעיה בכוח), דיכאון, מצב רוח ירוד, נדודי שינה (בגלל סיפורי ותמונות ההרוגים אליהם נחשפו בתקשורת או במציאות).
להתייעצות עם מומחים בחרדה, היכנסו לפורום
רוצים לדבר עם מישהו? היכנסו לפורום תמיכה נפשית
המרפאה מבצעת בדיקות פסיכיאטריות והערכות פסיכולוגיות ומעניקה טיפולים פרטניים, טיפולים קבוצתיים וטיפולי הדרכה להורים כיצד להתמודד עם הבעיות של ילדיהם כשמשרד הבריאות מסבסד את הטיפולים.
צוות המרפאה מבצע מעקב אחר הילדים ובמידת הצורך ממליץ על טיפול תרופתי נגד חרדה. "להערכתנו, ישנם עוד ילדים שכנראה לא מודעים לגורמים הרלוונטיים או שפשוט אינם מגיעים אלינו וממשיכים לסבול בשקט מבלי לקבל כל טיפול", מוסיפה ד"ר סנדלר ומזהירה כי הדחקה תשפיע על המשך חייהם.
עוד על פוסט-טראומה והמצב הביטחוני:
דרוש לנו נחמן שי חדש
החיילים הפצועים רצו לדבר
ניצולי שואה סבלו יותר במלחמת לבנון
בעקבות המלחמה: פגועי נפש חדשים
תינוקות ה-11 לספטמבר סובלים מפוסט טראומה
טיפול חדש בשיבא לסובלים מפוסט-טראומה
"זה רק עניין של זמן עד שיום אחד זה יתפרץ אצל אותם ילדים שלא מקבלים טיפול. כשאני רואה מה קורה בשדרות, אלה אותן חוויות טראומטיות כמו שהיו אצלנו בצפון בקיץ האחרון. להערכתי, ילדי שדרות יזדקקו לטיפול ולתמיכה בדיוק כמו ילדי הצפון".
ד"ר סנדלר מציינת כי גם ילדים שלא חוו באופן ישיר נפילות של קטיושות סובלים מחוויות פוסט-טראומטיות, אלה מתבטאות בעיקר בפינוי מהבית. "ילדים אלה, סובלים מחרדות של דאגה להורים ולמשפחה הקרובה. היו מקרים של ילדים שפונו מבתיהם, אך ההורים נשארו בצפון בגלל אילוצים שונים כמו עבודה או התחייבויות אחרות".
ד"ר סנדלר מספרת כי עם סיומה של המלחמה, הגיעו לבית החולים נהריה פניות רבות מגופים כלשכות רווחה, שירות פסיכולוגי ורופאי ילדים, בשאלות כיצד לטפל בילדים שנחשפו לחוויות טראומטיות בימי המלחמה בצפון.
לאור זאת, פנה בית החולים נהריה למשרד הבריאות והציע להקים מרפאת חרדה ייחודית לילדי הצפון, כדי שתיתן מענה לצרכיהם.
הבקשה נענתה בחיוב ובחודש ינואר האחרון הוקמה המרפאה אשר מאוישת בצוות הכולל רופאים פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים המומחים בטיפול בילדים, ועובדות סוציאליות המומחיות בטיפולים משפחתיים.
"לאור הנתונים שהצטברו במהלך ימי המלחמה, היו לנו תחזיות די ברורות על כך שחלק מהאוכלוסיה יפתח תופעות פוסט-טראומטיות", אומרת ד"ר סנדלר, "חלק מהאנשים מסוגלים להתמודד עם חוויות המלחמה וחלק לא. לכן, המרפאה הזאת נותנת מענה חיוני לאותם ילדים".
לאור הניסיון מזמין צוות המרפאה את ילדי שדרות ויישובי עוטף עזה ובני משפחותיהם, לקבלת ייעוץ או טיפול במרפאת החרדה בבית החולים נהריה. ניתן ליצור קשר בימי ראשון עד חמישי, בין השעות: 08:00 – 16:00, טלפון: 04-9107715.
מה אומרים לילדה בת שש שמתעוררת מנפילת רקטה ורועדת כולה?
צוותי מד"א פינו עד עתה בכ-200 בני אדם שנפגעו מחרדה. הפראמדיק אורן עדי, מתנדב מד"א מזה 16 שנה, הוצב בתחנת מד"א שדרות, כדי לתגבר את הצוותים הפועלים שם כבר יותר משבוע מתאר הצד האחר של טיפול בנפגעים. הנפגעים אותם אנו מכנים "נפגעי חרדה".
"מלבד המראות הקשים שאנו עדים להם במהלך הטיפול בנפגעים ומלבד המתח הנפשי שאנחנו שרויים בו כשחיים מאזעקה לאזעקה", אומר אורן.
"אני נחשפתי פה לפן אחר של טיפול בנפגעים, צד שלא הכרתי קודם לכן. אני מתכוון לנפגעי החרדה הרבים שטיפלנו בהם. בדרך כלל שומעים בחדשות על שני פצועים קל ועוד כמה נפגעי חרדה והתרגום שאנחנו עושים לעצמנו בראש זה – שני פצועים קל וזהו.
נפגעי חרדה הם כאילו לא נפגעים בכלל. פה אני הבנתי כמה ההנחה הזו היא שגויה. כאן למדתי מה זה נפגע חרדה. תארי לך כמה זה קשה", הוא מתאר.
"אתמול הזעיקו אותנו כשעתיים אחרי נפילת רקטה לילדה בת שש שלפתע הפסיקה לתקשר עם הוריה. האבא הזעיק את מד"א רק כשהוא היה כבר חסר אונים והרגיש שהילדה הקטנה שלו ממש הולכת לו לאיבוד בין הידיים. הגענו אליה, בשעת לילה. הרקטה נפל כ-200 מ' מחדר השינה שלה והיא התעוררה מה"בום". היא ישבה על המיטה בפיג'מה ורעדה בכל הגוף, בעיניים היה לה מבט של אימה מוחלטת. ואין מה להגיד.
האבא יודע שהוא לא יכול להגיד לה שהיא מוגנת או בטוחה, כי היא לא. הוא לא יכול להגיד לה שזה לא יקרה שוב. אתה עומד ומסתכל באנשים האלה, שהדבר הכי בסיסי שלהם נפגע – תחושת הבטחון בבית הפרטי שלהם – ואין לך מה להגיד.
אז אנחנו מנסים להרגיע וכמובן שלקחנו אותה למרכז "חוסן" לתמיכה נפשית. שזה דבר נהדר, אגב. יש שם רופאים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים המומחים לעבודה עם כל הגילאים והם עושים עבודה מצויינת".
אורן סבור כי למד"א יש חלק חשוב בטיפול של מרכז "חוסן" בנפגעי החרדה :"התפקיד של מד"א בטיפול בנפגעי חרדה הוא קריטי ממש. אם היו אומרים לאנשים האלה: "תסעו למרכז חוסן", אף אחד לא היה הולך, אבל זה שאנחנו מעבירים אותם באמבולנס, זה גורם להם להתייחס אל עצמם כאל נפגעים, כמו לכל נפגע אחר ולא כאל פסיכים או משוגעים, חלילה וככה אנו מוודאים שהם אכן מקבלים טיפול לו הם זקוקים.
יצא לי כבר לראות נפגעי חרדה שסובלים משיתוק, מחוסר יכולת תקשורת, מאובדן תחושה בגפיים ומבלבול קיצוני שיכול לסכן אותם, התפקיד שלנו בסיוע להם הרבה יותר חשוב ממה שמתארים", מסכם אורן.
הפיתרון, לדברי הרופאים, אינו כל כך מסובך ואחת התרופות הטובות ביותר לאדם הסובל מחרדה היא תשומת לב אישית, חיבוק, הקשבה והרבה הבנה ואמפתיה.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
