קשר בין מידת הצפייה בטלביזיה למידת ההשמנה

הילדים שלכם דבוקים כל היום למסך? נמאס לכם לריב אתם על זה, אז אתם נותנים להם לראות את מה שהם רוצים? אם התשובה חיובית, אז דעו לכם שבכך אתם מגבירים את סיכוייהם להפוך לבעלי משקל עודף. החוקרים שפרסמו את ממצאיהם השבוע בניו זילנד לא מסתפקים בממצאים אלו, שכבר פורסמו בעבר, אלא אף טוענים כי מידת הצפייה בטלביזיה מהווה אינדיקציה ברורה למידת העלייה במשקל.

מחקרים קודמים הוכיחו כי צפייה מרובה בטלביזיה, הכרוכה באופן טבעי במחסור בפעילות גופנית ברמה נאותה, מהווה גורם לעלייה במשקל. בעבר בחנו החוקרים הניו זילנדים, מאוניברסיטת אוטגו, את מידת הצפייה של הילדים בין גילאי חמש ל-15, לעומת משקל גופם. התוצאות שפורסמו בעבר ב-International Journal of Obesity הצביעו על כך ש-41 אחוזים מבין האנשים אשר היו בעלי משקל עודף בגיל 26 הרבו לצפות בטלביזיה בעבר.

מחקר נוסף של אותה קבוצת חוקרים, טען בשנה שעברה כי ילדים לא צריכים לצפות יותר משעתיים ביום בטלביזיה.כמו כן ילדים אשר צפו זמן ממושך יותר בטלביזיה נטו יותר להשמנה, לכולסטרול גבוה ולעישון.

במחקרם החדש בחנה קבוצת החוקרים את הקשר שבין מדד ה-BMI (מדד מסת גוף, המחושב לפי חלוקת המשקל בגובה בריבוע. מדד הגבוה מ-25 מצביע על עודף משקל) ובין צפייה בטלביזיה. נבחנו 1000 ילדים. המסקנה שאליה הגיעו, בהסתמך על המחקרים הנ"ל, היא כי רמת הצפייה בטלביזיה הינה אינדיקטור ברור לרמת המשקל וניתן להיעזר ברמת הצפייה ממש כדי לקבוע עודף משקל. תוצאות ה-BMI היו בקורלציה ישירה לשעות הצפייה בטלביזיה ואף השתנו בהתאם לכמות הצפייה. הקשר, אגב, היה מובהק יותר בקרב בנות. החוקרים, בראשם עמד ד"ר רוברט הנקוק, כתבו במאמרם: "הקשר שבין המדד ובין צפייה בטלביזיה הינו חזק ומובהק יותר מהקשר שבין BMI ובין פעילות פיזית ודיאטה".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר