אנורקסיה: טיפול פרטני מול טיפול משפחתי

אנורקסיה נרבוזה היא מחלה המאופיינת בסירוב ופחד לצבור משקל גוף, תפיסה לקויה לגבי דימוי גוף המאופיינת בתחושה תמידית של עודף משקל גם במצב של תת משקל, הכחשת המחלה ולקויות בהופעת ווסת (נשים בלבד).

הטיפול באנורקסיה מתרחש בשני שלבים: השלב הראשון הוא "תוך מטופל" ומטרתו העיקרית היא שחזור משקל תקין. השלב השני הוא "חוץ מטופל" ומטרתו העיקרית היא שימור המשקל שנצבר בשלב הקודם, מניעת הידרדרות והתמקדות בסימפטומים הפסיכולוגיים של ההפרעה - זהו השלב הקשה יותר. שיטות הטיפול המקובלות ביותר לטיפול בשלב השני של אנורקסיה נרבוזה הן טיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT), שהוא טיפול פרטני, וטיפול משפחתי.

למידע נוסף בנושא אנורקסיה היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכותרפיה גופנית
פורום פסיכיאטריה
פורום תזונה טבעית, תזונה נכונה
פורום תזונה קלינית

הטיפולים השונים באנורקסיה נרבוזה בדרך כלל מציבים לעצמם כמטרה את הנושאים הבאים: שמירת משקל יציב, טיפול במצב פסיכולוגי כללי, שינוי עמדות לקויות לגבי משקל וצורת גוף ומניעת הידרדרות. אולם, שני הטיפולים הללו הם שונים במהותם. טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) הוא פרטני, מטופל עם מטפל. טיפול זה אינו מערב את המשפחה לעומת הטיפול המשפחתי אשר כולו עובר תוך מעורבות המשפחה ומתמקד בה.

טיפול קוגנטיבי התנהגותי מדגיש שינוי סכמות ותפיסות לקויות של המטופלת באשר למשקלה וגופה וזאת דרך חיזוקים חיוביים ושליליים, ניתוח התנהגות פתולוגית ומתן כלים להתנהגויות אחרות. למשל, ישנו ניסיון לגרום למטופלת לזהות מחשבות פתולוגיות ("אני שמנה כי אכלתי היום יוגורט") ולאתגר אותן ("אך במשך היום אני אוכלת 3 ארוחות, אני יכולה לאכול גם יוגורט שכן אני גם פעילה גופנית").

מנגד, טיפול משפחתי מתמקד בשיתוף פעולה של כל המשפחה סביב האנורקסיה ומחשבות פתולוגיות של כלל המשפחה. טיפול זה מנסה להקנות בסיס מאורגן ויציב למשפחה ובייחוד להורים, ללמדם כיצד להתנהג בצורה עקבית ותומכת. כמו כן ישנו ניסיון להפחית רגשות אשם וחרדה סביב ההפרעה ולתת כלים ליצירת התנהגויות נורמטיביות משותפות במשפחה, בין אם זה בחיי יומיום ובין אם זה ספציפית בארוחות.

הטיפול הפרטני לרוב מתמקד בתמיכה וחינוך. הוא מתרכז בכלל הבעיות של המטופלת וכולל אלמנטים מטיפולים קוגניטיביים, אסטרטגיים ופרשניים. הנחת היסוד של טיפול כזה היא כי אנורקסיה הינה תהליך פסיכולוגי, כשהאלמנטים החשובים בטיפול הינם התפתחות הסימפטומים, ביטוי הסימפטומים במערכות יחסים שונות וקישורם לצדדים אחרים של האישיות. המשקל הנוכחי של המטופל הוא תמיד במרכז החלק הראשון של הפגישה. אם חלה ירידה במשקל, נעשית התמקדות בסכנות ואיום באשפוז כדי להעלות מוטיבציה לשיפור. כמו כן נעשים בטיפול שינויים בקשר לתפיסות לגבי דיאטה, אוכל ומידת הגוף.

בטיפול כזה המטפל נוקט בתפקיד תומך ומחנך אקטיבי ועוזר למטופל להבין את תחושותיו. למטופל ניתנים הסברים לגבי השלכותיה הפסיכולוגיות ופיסיולוגית של הרעבה. כמו כן המפגש מתמקד לרוב בבעיות בין אישיות, בייחוד במשפחה, אך גם בעבודה, בבית הספר ובחיים החברתיים. נחקרות השפעות הסימפטומים האנורקטיים (או הבולמיים) במערכות יחסים אלו, ולעתים ניתנות מטלות למטופל כדי לסייע לו להבנות יחסים אחרים שלא תווכו על ידי הסימפטומים. מחקרים מראים כי נראה כי ההליך הטיפולי עשוי להקביל למשקל - אם המשקל נשאר נמוך, היחסים בין המטפל למטופל הם מרוחקים, ולהיפך.

בטיפול המשפחתי משתתפת כל המשפחה. הוא עוסק בהדגשת המצבים הבעייתיים במשפחה ובניסיון להתמודד עמם, בחרדה והאשמה עצמית בנוגע למצב האנורקטי, וביחסים בין בני המשפחה. מוצעות בו דרכי התמודדות שונות למשפחה והמטפל בוחן כיצד המשפחה מאורגנת סביב המחלה, שכן לרוב המשפחה אינה יעילה בעזרתה לחולה להפחית את הסימפטומים שלו ואף תורמת לשימור תפיסות לקויות שונות. ההתערבויות בטיפול נועדו לסייע למשפחה להשתנות, בייחוד בהתנהלות ההורים מול הסימפטומים של החולה תוך הדגשת חשיבות שיתוף פעולה הורי, תמיכה ועקביות הורית.

לעיתים ניתן במקביל לטיפולים אלה גם טיפול תזונתי. טיפול תזונתי מתבסס על הדרכה שמתמקדת בבניית עקרונות של חינוך תזונתי וחילופי מזון, ייעוץ תזונתי וחינוכי-פסיכולוגי שתומך ומתמקד בניתוח דיאטות ותכנון ארוחות מאוזנות.

למאמרים נוספים בנושא אנורקסיה:
אנורקסיה מתחזקת באמצעות תמיכה וירטואלית
אנורקסיה: הרזיה שמסכנת את חייך
איך תדעו אם לילדכם יש הפרעות אכילה?
הפרעות אכילה גם בבית ספרנו
טיפול הומאופתי VS אנורקסיה ובולימיה

מחקרים שנעשו בנושא לא הגיעו למסקנה ברורה בשאלה איזה טיפול עדיף, ובדרך כלל מוסכם כי ההחלטה לגבי סוג הטיפול תלויה בגיל התפרצות ההפרעה (מוקדם/מאוחר) והיסטוריית ההפרעה (ארוכה/קצרה יותר). לטיפול משפחתי ישנו יתרון עבור מטופלים עם התפרצות מוקדמת של אנורקסיה והיסטוריה קצרה של ההפרעה, ואילו לטיפול פרטני יש יתרון בנוגע למטופלים עם התפרצות מאוחרת של אנורקסיה.

את הצלחת הטיפול מקובל למדוד לפי מספר קריטריונים: משקל, קיום הפרעות פסיכולוגיות נלוות, צורך באשפוז חוזר ומצב פסיכולוגי כללי. כאשר משקל גוף נשמר בטווח של 15% מ – ABW והמחזור תקין, התוצאה נחשבת לטובה. כאשר משקל גוף נשאר בטווח של 15% מ- ABW אך המחזור אינו תקין התוצאה נחשבת לבינונית, כאשר הנבדק שוקל פחות מ-15% מה-BMW או התפתחו סימפטומים בולימיים התוצאה נחשבת לחלשה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר