5 דרכים בהן המוח משפיע על הרגשות

עצבות בשל כאב לב, התרוממות רוח לאחר הצלחה במשימה, חרדה לפני ראיון עבודה – אולי אתם חושבים שאתם נמצאים בשליטה מלאה בתחושות שלכם ומבינים מה גורם לרגשות הללו להופיע. אבל המוח שלכם עשוי להיות ערמומי לפעמים. הכל מתחיל ונגמר במוח
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 31/10/2013 |
צפיות: 6,724
דירוג: 5.0 מתוך 3 הצבעות
התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע 5.0 מתוך 5
הרבה מתרחש בתוך הראש שלנו, והמוח וההליכים המורכבים המתרחשים בו, עושים מניפולציה על הרגשות שלנו. במילים אחרות, תחושת העצבים שלנו מהנהג שחתך אותנו בכביש נובעת ממכלול גדול יותר של דברים מאשר הסיטואציה עצמה. הרבה מזה קשור לאופן בו אנו מפרשים נסיבות רגשיות והאופן בו אנו בוחרים להגיב אליהן. המוח שלנו משפיע על האופן בו אנו מגיבים לתחושות האלו, מבלי שנהיה בכלל מודעים לכך. זה מוביל לשאלה – איך המוח משפיע על הרגשות שלנו?

למידע נוסף בנושא פסיכולוגיה הכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום פסיכולוגיה ילדים
פורום פסיכותרפיה גופנית
פורום פסיכיאטריה

1. המוח מייצר גירוי רגשי בהתאם לסיטואציה


למרות שאנו רואים ברגשות מצב שהוא חיצוני, פסיכולוגים מגדירים רגשות כשילוב של פעולות, תחושות ומצבים קוגניטיביים. כלומר, מה שאנו מגדירים כרגשות לא מכיל רק את איך שאנו חשים, אלא גם את האופן בו אנו מעבדים את התחושות הללו ואיך אנו מגיבים אליהן.

מטרת הרגשות, על פי הגדרתו של דרווין, היא לשרת מטרות אבולוציוניות חשובות. על מנת שמין מסויים של בעלי חיים יוכל להמשיך להתקיים, עליו לשרוד ולהעביר הלאה את המידע הגנטי שלו. רגשות כמו פחד משרתים אותנו בהגנה מפני סכנה, וכך נוכל לשרוד ולהעביר את המידע הגנטי שלנו לדור הבא. תגובת ה"הלחם או ברח" שמופעלת בגוף בזמן מצוקה מעודדת אותו להגנה עצמית וגם היא נחשבת לתגובה רגשית. מסיבות אלו, המוח מעבד את הגירוי – למשל, כלב שעומד לתקוף או אישה יפה שעוברת מולנו – ומייצר תגובה רגשית הולמת. המוח חושב במונחים של כיצד הוא יכול להגיב לסיטואציה בצורה הטובה ביותר על מנת לאפשר לאדם לשרוד ולהתרבות, והוא משתמש ברגשות כקטליזטור שישכנע את הגוף לנהוג בהתאם.

2. כימיקלים במוח מכתיבים את מצב הרוח שלנו


המוח שלנו הוא רשת סבוכה של מידע והוא מעבד כמויות עצומות של מידע חדש כל שניה. במוח קיימים נוירוטרנסמיטורים שמאפשרים את העברת המידע של הנוירונים, תאי העצב, מאחד לשני. שלושת הנוירוטרנסמיטורים הנחקרים ביותר הם דופמין, סרוטונין ונוראפינפרין. דופמין קשור לחוויות של הנאה ולתהליך למידה. כשאנו עושים משהו חיובי, אנחנו מייצרים יותר דופמין וכך מפיקים תחושת הנאה ושמחה. כך המוח שלנו לומד לרצות לעשות את הפעולה החיובית שוב ושוב. סרוטונין קשור לזיכרון וללמידה. מחקרים מאמינים שהוא משחק תפקיד בהתחדשות תאי המוח, שנמצא כי הוא קשור להקלה על תסמיני דיכאון. חוסר איזון ברמות הסרוטונין מביא להעלאת רמות הכעס, חרדה, דיכאון ופאניקה. נוראפינפרין עוזר למתן את מצב הרוח על ידי שליטה על המתח והחרדה.


3. חלקים שונים של המוח אחראים לעיבוד רגשות שונים


החלק העיקרי במוח שאחראי לעיבוד רגשות הוא המערכת הלימבית, שנקראת לעיתים "המוח הרגשי". במערכת הלימבית מצויה האמיגדלה, חלק במוח שיודע להעריך את הגירוי הרגשי שהתקבל. היא קשורה לתגובת הפחד שלנו כולל תגובת "הלחם או ברח". בקדמת המוח יש ריכוז גדול מאוד של קולטני דופמין שגורמים לתחושת הנאה. ההיפותלמוס אחראי על בקרת האופן בו אנו מגיבים לרגשות. כשהתרגשות או פחד גורמים לדפיקות לב מהירות, לעליה בלחץ דם לעלות ולקצב הנשימה להיות מהיר, זו עבודתו של ההיפותלמוס. ההיפוקמפוס הופך זיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח ארוך ועוזר לנו לשחזר זיכרונות מאוכסנים. הזכרונות מיידעים אותנו כיצד עלינו להגיב לעולם סביבנו וזה כולל את התגובה הרגשית שלנו.

4. ההמיספרות במוח שומרות על הרגשות שלנו


המוח מחולק לשתי המיספרות, שני חצאים, שווים בגודלם. כל המיספרה מעבדת סוגים שונים של מידע. החלק השמאלי של המוח מעבד מידע קונקרטי כמו משמעות של מילים או חישובים מתמטיים. החלק הימני של המוח מעבד מידע מופשט יותר כמו סימבוליות ומחוות. מאחר ושתי ההמיספרות מעבדות מידע מסוגים שונים הן עובדות יחד כדי שלמור על הרגשות שלנו הרמת ההגיון. הסבר פשוט יותר – ההמיספרה הימנית מזהה, וההמיספרה השמאלית מפרשת. ההמיספרה הימנית תזהה למשל רגש שלילי כמו פחד. ההמיספרה השמאלית תפרש את הרגש הזה וכך תחליט מה על הגוף לעשות מבחינה הגיונית.

לכתבות נוספות בנושא פסיכולוגיה:
על הזיכרון - עובדות מרתקות - חלק א'
על הזיכרון - עובדות מרתקות - חלק ב'
חרדת מוות בקרב חולי סרטן
10 לקחים לחיים שמומלץ לשכוח
אקזמה בכף היד - חמור יותר מפסוריאזיס

5. הזכרונות שלנו מייצרים את התחושות שלנו


זה אולי נראה טריוויאלי – אם אנו נזכרים במשהו רע שקרה לנו, מצב רוחנו ישתנה לרעה. ואם ניזכר במשהו חיובי, מצב רוחנו ישתפר. למעשה יש עדות מדעית המגבה זאת. זה קורה בין אם אנו מודעים לכך או לאו. מסתבר כי זכרון לקוי למאורעות משמחים הוא טריגר מאוד גדול אצל אנשים החווים דיכאון. אם ניזכר במאורעות חיוביים המוח ייצר יותר דופמין ומצב רוחנו ישתפר. כך שאם מישהו אומר לנו – תתעודדו, יש בכך משום תזכורת שנתחיל להזכר בדברים השמחים שקרו לנו כדי שייצור הדופמין במוח יעלה ומצב רוחנו ישתפר.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר