האם יכולים תושבי הצפון לחוש בטוחים?

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה, שעסק בבדיקת של 'סל הביטחון' שמעניקה המדינה לישובי הצפון והשפעותיו על תחושות התושבים במקום, גילה כי סל זה מספק צורך פסיכולוגי של אנשים להרגיש מוגנים, אך בפועל הוא אינו מגן דיו על התושבים.

"במציאות שבה תכיפות ההפצצות ונפילת טילים תלך ותגדל תעלם גם תחושת הביטחון המזויפת הזו", אמרה פרופ' נורית קליאוט מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה שערכה את המחקר.

לדברי פרופ' קליאוט, יישובי קו העימות המצויים במרחק של עד תשעה ק"מ מגבול חיצוני זוכים לסל הביטחון המקסימלי שמדינת ישראל מספקת לאזרחיה, הכולל, בין היתר, גדר היקפית, שערים ומחסומים אך אין בו תועלת כנגד טילים או פגזי מרגמות.

"ברוב היישובים סל הביטחון או המיגון הוא טוב במניעה או הפחתה של פעילות עבריינית וכן נגד פעולות טרור, אבל אין לו כל ערך במניעת הפצצות", אמרה פרופ' קליאוט והדגישה כי על משרד הביטחון להעלות את השאלות האמיתיות והאקטואליות בנוגע למיגון היישובים ולשקול את שינוי מבנה סל הביטחון.

"אף אחד לא בודק כמה עולה ביטחון אמיתי ומשרד הביטחון מסתפק בהענקת ביטחון מדומה, שלא יספק את תושבי עוטף עזה וגבול הצפון לאורך זמן", התריעה. במחקר נבדקו 384 יישובים המהווים את כל האוכלוסייה הכפרית בחלקה הצפוני של ישראל. בסך הכל נמצאו 276 ישובים מגודרים מתוך 384 שנבדקו - כ-72 אחוזים.


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר