בעקבות המלחמה: פגועי נפש חדשים

"דווקא ברגעים קשים כמו במלחמה, מגייסים נפגעי הנפש כוחות מיוחדים ומתפקדים טוב מתמיד, שהרי החרדות והמתחים שתופסים אותנו בשעת מלחמה, הם מנת חלקם של חולי הנפש כל ימות השנה". כך מספרת לילך הדסי, רכזת המועדון החברתי בסניף צפת של אנוש - העמותה המשקמת את נפגעי הנפש בקהילה. "למרבה ההפתעה, דווקא בשעת דחק, הם מתפקדים טוב יותר מאשר בימים כתיקונם".

כבר עם תחילת המלחמה פונו המשתקמים של סניפי הצפון של עמותת "אנוש" לסניפים במרכז. 15 חברי ההוסטל מצפת הגיעו לסניף כפר-סבא, כשבמקום דאגו להם לציוד מתאים, למזרנים ושמיכות ואף לארוחה חמה מבית חב"ד המקומי. ביום א' הועברו ל"רענון" במלון בירושלים, שתרם את שהותם במקום.

ג. אחד המשתקמים מספר, שהוא התעקש להמשיך להגיע יום-יום לעבודתו בצפת, למרות נפילת הקטיושות: "היה לי חשוב להגיע. פחדתי מאוד לאבד את מקום העבודה שלי אם לא אופיע. אני עובד בבסיס צה"ל, ובזמן שנפלו הקטיושות, ישבתי בבונקר יחד עם החיילים. כשאי אפשר היה עוד להגיע, מצאתי עצמי סגור בתוך הבית, בהוסטל, כשהקטיושות נופלות ממש קרוב אליי.

פעם אחת, כשהעזתי לצאת החוצה וקטיושה נפלה לידי, התעלפתי. אחת מהן נפלה על חוטי החשמל ושיבשה את אספקת החשמל. פחדתי מאוד לצאת והקשר היחיד שהיה לי לעולם היה באמצעות הצוות של עמותת "אנוש" שהגיע אליי תחת האש, תוך סיכון עצמי, עם אוכל חם".

סקר: מה חשבתם על טיפול פסיכולוגי?
זו היתה המלחמה שפגעה באנשים הרזים

מספר יוסי סופר, רכז סניף צפת: "העדפנו, אנשי הצוות של אנוש, להישאר בצפת מאז פרוץ הלחימה ולטפל ב-19 חברי הדיור המוגן שנותרו בעיר. הגענו למשתקמים עם ארוחה חמה אותה חילקנו מבית לבית, מדי יום ביומו, קיימנו "קו חם", ענינו לכל מצוקה של כל מטופל וחידשנו את מלאי התרופות למי שהיה צריך".

וסופר ממשיך: "אחת הקביעות הכוללניות המצוטטות בכלי התקשורת אומרת ש'החלשים נותרו מאחור'. בכל הנוגע לאנשי צוות צפת אנו גאים להצהיר שנשארנו מבחירה ומתוך חוסן, ולא מתוך חולשה".

הרכזת האזור הילה הראל, מצאה עצמה מתנהלת בין כל הסניפים בצפון, תחת איום הקטיושות, ולא ויתרה. סופר: "היא תמכה וחיזקה את ידנו ללא לאות, ונתנה דוגמא אישית בכך שטרחה להגיע אלינו, פיזית, לצפת למרות המצב. היא אף התעקשה לקחת חלק פעיל בחלוקת הארוחות והמוצרים השונים והמגוונים באופן אישי לבתי המטופלים. אין רבים כמוה".

ואולם לא הכל ורוד. למעגל המתמודדים עם בעיות הנפש יצטרפו לאחר הקרובת מתמודדים חדשים, כשאחוז מסוים מנפגעי החרדה יגיע למצב של פגיעה נפשית כרונית בשל הדחק הנפשי שחווה. אנשים אלה, שיגיעו לאשפוז וישתחררו אחר-כך מבתי החולים, בסופו של דבר מגיעים לתהליך שיקום בקהילה באנוש.

פרופ' שמואל פניג, מנהל השירותים האמבולטוריים בבית החולים שלוותא ויועץ לוועדה לצרכנות של עמותת אנוש מסביר:"יש מספר קבוצות של פגיעות חרדה, יש את הקבוצה של האנשים שמגיבים תגובה ראשונית ונורמלית של פחד. 5% מהם יגיבו חזק יותר ולמשך זמן שינוע בין מספר ימים עד חודש, עם סממנים חוזרים כמו בעיות תיאבון ורגזנות.

מתוך הקבוצה האחרונה יש את הגרעין, שגודלו כ-3%, שמתפתח פוסט טראומה כרונית. מדובר בתופעה שאינה שכיחה, אבל היא דומה להפרעת נפש.

רק אחוזים בודדים מתוך אלה שמפתחים הפרעות חרדה חריפות יהפכו למקרים כרוניים של הפרעה פוסט טראומטית. יש שיסבלו אבל יחזרו לתפקוד מלא ויש אנשים שיפסיקו לתפקד לגמרי".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר