תופעה: דיכאון אצל סטודנטים

כל אחד מזמן לזמן הרגיש "מדוכא", עצוב או במצב רוח רע. להיות "מדוכא" זו תגובה נורמלית לאובדן, הערכה עצמית נמוכה או פשוט המאבק היומיומי של החיים. אך עם זאת לפעמים תחושת העצבות הופכת אינטנסיבית יותר, נמשכת לתקופות ארוכות יותר ומונעות מהאדם לנהל אורח חיים נורמלי. דיכאון שיש לו את המאפיינים הללו, הינו מחלה רפואית והוא ניתן לטיפול ונקרא דיכאון קליני או דיכאון מז'ורי.

שנת הלימודים האקדמאית עשויות להיות קשה ומלחיצה עבור סטודנטים רבים: מלבד ההתמודדות עם דרישות אקדמיות גבוהות והשאיפה האישית להשגיות, שיעור ניכר מהסטודנטים בישראל נאלץ גם לעבוד בתקופה זו ולהתמודד עם דאגות כלכליות הנובעות בעיקר משכר הלימוד הגבוה.

תקופת המבחנים במיוחד, המאופיינת בעומס לימודים רב, עשויה להיות קשה מבחינה נפשית עבור מרבית הסטודנטים. שליש מהסטודנטים סובלים מדיכאון בתקופת הלימודים, כך עולה ממחקר שנערך בארה"ב.

"במהלך שנת הלימודים האקדמאית ישנן שלוש תקופות מעלות לחץ שעלולות לגרום לדיכאון אצל הסטודנטים: תחילת הלימודים, במיוחד אצל סטודנטים שלא למדו במוסד אקדמי, תקופת המבחנים הראשונה ותקופת המבחנים השנייה", אומר ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל מרפאת חרדה ברמת חן, "אצל סטודנט 'חרדתי' תופעות הדיכאון יופיעו לפני היום הראשון ללימודים. אצל סטודנט 'דיכאוני' הסימנים יופיעו עם תחילת שנת הלימודים".

על פי מחקר חדש שנערך לאחרונה בארצות הברית, דיכאון בקרב סטודנטים היא תופעה נפוצה: מתוך 1,200 הסטודנטים שהשתתפו במחקר, 35% אובחנו כסובלים מסימפטומים של דיכאון.

הסימפטומים הבולטים עליהם דיווחו הסטודנטים כללו לחץ, מצבי רוח ירודים, ותחושות של ייאוש וחוסר תקווה. כמו כן, רבים דיווחו על כך שהדיכאון פוגע בחייהם החברתיים ובהישגים האקדמיים.

"חשוב שלא להישאר לבד, אם מרגישים תחושת דיכאון", אומר ד"ר טל, "במידת הצורך, מספר שיחות עם איש מקצוע עשויות להקל. ולא לפחד מטיפול תרופתי שעשויי לעזור במקרים קשים".

רקע - הדיכאון בישראל

בסקר שנערך על ידי חברת לונדבק בישראל נמצא כי 16% מהישראלים סובלים כיום או סבלו בעבר מדיכאון. כמו כן, הסקר מראה כי לרמת ההשכלה ורמת ההכנסה ישנם השלכות מכריעות על דיכאון: 27% מבעלי ההשכלה התיכונית טענו כי סבלו בעבר או סובלים כיום מדיכאון, לעומת 8% בלבד מבעלי ההשכלה האקדמית. כך גם לגבי רמת ההכנסה, 87% מבעלי ההכנסה הגבוהה מעל הממוצע טענו כי מעולם לא חוו דיכאון, לעומת 70% מאילו המרוויחים מתחת לממוצע.

עוד נמצא בסקר, כי 19% מהנשים העידו כי הנן סובלות היום או סבלו בעבר מסימפטומים של דיכאון, לעומת 12% בלבד מהגברים שהעידו כך. בנוסף, מסתבר כי צעירים סובלים מדיכאון יותר ממבוגרים: 87% מגילאי 55 עד 65 העידו כי מעולם לא סבלו מדיכאון, לעומת 70% מגילאי 18 עד 24, וכי חרדים הרבה פחות דיכאוניים מהחילונים: 94% מהחרדים העידו כי מעולם לא סבלו מדיכאון, לעומת 77% מהחילונים.

מנתוני IMS, הגוף הבודק את מס' המרשמים שניתנים בישראל לתרופות, עולה כי כ-200 אלף ישראלים לוקחים תרופות נוגדות דיכאון.

ישנן אפשרויות שונות לטיפול בדיכאון, בהן טיפול בפסיכותרפיה. במקרים רבים הדיכאון קשה מידי בתחילתו מכדי לאפשר טיפול פסיכותראפי יעיל והדבר מחייב התערבות תרופתית.

כיום ישנן תרופות הנקראות SSRI (שהן קיצור לשם המלא: Selective Serotonin Reuptake Inhibitor). זהו שם כולל למשפחת תרופות נוגדות דיכאון המבוססות על עיכוב ניצול מחדש של סרוטונין. מגוון רב של תרופות שייכות לקבוצה זו, ביניהן ציפרלקס, תרופה נוגדת דיכאון וחרדה המאופיינת, בין השאר, בהשפעה מהירה יותר משאר התרופות.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר