רובנו לא יתן לילד לראות את הסרט החדש ועתיר האלימות של טרנטינו, חלקנו יצנזרו גם סרטים נוסח "מת לחיות 4", אבל סרטים כמו "שודדי הקאריביים 3", הנחשב כסרט לילדים ולנוער, יקבלו את ברכת רוב ההורים.
אבל האם סרטי נעורים חביבים באמת תמימים? מחקר חדש שנערך על ידי אוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס אומר שעלינו לחשוש דווקא מסרטים כאלה. המחקר בחן את 100 הסרטים שכיבו ברשימת רבי המכר ב-1999 ו-2000.
מהמחקר עולה כי אומנם מתוך 100 סרטים אלו, 77 דורגו כמתאימים לצפייה מגיל 13 ומעלה, אולם בכ-90% מהסרטים הנ"ל נכללו סצינות אלימות ו-2,251 פעולות אלימות תועדו.
הסרטים השתייכו לז'אנרים פופולאריים שונים, כאשר כל סרטי הפעולה, האימה והמדע הבדיוני הכילו סצינות אלימות, אולם כך גם 31 מתוך 37 הקומדיות ו-14 מתוך 18 הדרמות.
בין הסרטים האלימים ביותר נמנה הסרט "אוסטין פאוורס, המרגל שתקע אותי", "המלאכיות של צ'ארלי", "המומיה" ו"העולם אינו מספיק" של ג'יימס בונד, עם יותר מ-100 סצינות אלימות בכל אחד מהם.
קומדיה היא קטגוריה בעייתית במיוחד, אומרת ת'רזה ווב, החוקרת הראשית, כיוון שהיא מלמדת את הצופים "לקשר בין גרימת נזק לאדם אחר לבין תחושת הנאה".
המחקר בחן גורמים כמו מוטיבציה לאלימות, האם הנבל או הגיבור ביצעו את הפעולה האלימה, והאם התוצאות הוצגו. מטרת המחקר היתה להעריך אם התקריות האלימות יוערכו כשליליות או כחיוביות בעיני הצופים הצעירים.
רק אחד מהסרטים, "תעביר את זה הלאה", הכיל אקט של אלימות בעל פוטנציאל ללמד שיעור חשוב בתוצאות האלימות. בסצינה זו, הגיבור הצעיר נדקר למוות בעודו מנסה להגן על חבר מפני ביריון בבית הספר ומותיר אחריו משפחה וקהילה אבלות.
"במציאות זו, בה ילדים רבים מבלים יותר זמן באינטראקציה עם המדיה מאשר עם הוריהם, מוריהם או אפילו חבריהם", אומר וורן ניטינגייל, מומחה לחינוך ומדיה, "יש צורך לדעת להתמצא במדיה, לשים את מה שרואים בקונטקסט הנכון, ולא להיות צופים פסיביים".
הוא מוסיף כי הדירוג הנהוג בארה"ב, של סרטים כמותרים לצפייה מעל גיל 13, הינו בעייתי, כיוון שדירוג זה מוטרד יותר מסקס וגסויות מאשר מאלימות. לדבריו, הבעייתיות נובעת גם מכך שדרוג זה נותן הרגשה כי יש תוכן בעייתי בסרט, אולם באותו זמן, הוא אינו מגביל אותו.
לא תמיד אתם יודעים מה לעשות עם הילד? הפורומים שלנו יעזרו לכם:
פורום הורים ומתבגרים
פורום הורים וילדים
פורום תזונה ודיאטה בילדים
פורום רפואת ילדים
יורם שליאר, פסיכולוג חינוכי ויועץ ארגוני העוסק בפסיכולוגיה וייעוץ חינוכי וארגוני באמצעות קולנוע, מסביר כי הבעיה היא בעיה רחבה יותר מאשר האלימות המילולית והפיזית שבסרטים. לדבריו הקולנוע היום מבטא "בעיה של היעדר ערכים, שחיטת כל הפרות הקדושות בעידן הפוסט מודרניסטי בו אנו חיים".
שליאר מזכיר מאמר של ד"ר נמרוד אלוני "חמישה תפוזים מכניים לארוחת הבוקר", המתאר את המצב הקיים כיום -בעוד שבעבר סרטים עם סצינות אלימות כמו "התפוז המכני" נחשבו מזעזעים וקשים לצפייה, ילדים ונוער כיום גדלים למציאות אחרת, בה הם חשופים לאלימות על בסיס יומיומי.
לחשיפה בלתי פוסקת זו לאלימות יש השלכות על העולם הרגשי של הצופים, "החשיפה לקולנוע ואמצעי מדיה אחרים בצורה בלתי מבוקרת הורידה את סף הזוועה. הילדים נחשפים מדי יום לסצינות קשות, סף ההתרגשות יורד, החושים מתקהים, תחושת הזוועה נעשית יותר נמוכה והסף ממנו הם מרגישים זעזוע נעשה גבוה יותר".
הבעיה אינה מתחילה ונגמרת בסרטים וסדרות, אלא נמצאת בכל מקום, החל מסיקור חדשותי של פיגועים בו מראים תמונות של גופות מרוטשות, דרך טלנובלות המעבירות ערכים קלוקלים לפיהם מותר ורצוי לבגוד בחברים ולרמות, ועד למשחקי וידאו בהם הורגים שוטרים ודורסים נשים הרות כדי לקבל נקודות.
בהקשר של משחקי הווידיאו, שליאר תוקף את הטענה הנפוצה לפיה נהיגה באלימות בעולם הוירטואלי היא בעצם סובלימציה (עידון הדחף) של דחפים אלימים, ולכן ילד שמשחק במשחקים מעין אלו יהיה פחות אלים במציאות. לדבריו "גם כאן קיימת הקהייה של הסף. אי אפשר לצפות שילד שהרג נשים בהיריון במשחק לא ישתנה".
עוד על השפעת התקשורת על ילדים ונוער:
מפורסמים גורמים לצעירים לעשן יותר
על הקשר בין מין לטלוויזיה
הידעת? הילדה שלך סקסית
משחקי הוידאו דופקים את המוח
מעשנות, בגלל סקס והעיר הגדולה
מה קורה בבית הפרטי שלנו? בעוד שהליכה לקולנוע היא ממוקדת וסלקטיבית, לצורך צפייה בסרט מסוים, המצב בבית שונה.
כשאנו יושבים מול הטלוויזיה, פעמים רבות איננו בוחרים מראש במה לצפות, אלא בוחרים תוכנית או סרט מהמבחר הקיים באותו רגע. האם יש פיקוח על התכנים שילדינו נחשפים אליהם?
אלונה אריאלי, דוברת הרשות השנייה, מסבירה כי הפיקוח של הרשות השנייה על סרטים וסדרות אינו מתערב בתוכן, אלא מגביל את שעות השידור. סרטים שיש בהם סצינות אלימות או מיניות עשויים להיקבע כמתאימים לצפייה מעל גיל 14 או 18, ובהתאם להגבלת הגיל, יקבעו שעות השידור.
עוד על אלימות:
10 דברים שהטלוויזיה עושה לכם
הצעה: לאסור על הכאת ילדים
רק בני 10, אבל צופים בפורנו
הכלב שלך עושה אותך רע?
ילדים להורים מעשנים צפויים להיות "רעים"
"כיום, סרטים המוגדרים כמתאימים לבני 14 ומעלה משודרים החל מהשעה 22:00, ואילו סרטים המתאימים לגיל 18 ומעלה מותרים לשידור אחרי חצות בלבד.
הזכיינים הם אלו שקובעים את שעות השידור, אמצעי הפיקוח של הרשות למניעת שידור סרטים בשעות לא מתאימות הם מגוונים ונעים החל משלילת דקות פרסום ועד שלילת הזיכיון".
אריאלי מדגישה שלרוב אין חריגות, והזכיינים פועלים בהתאם לכללים. כך למשל, הסדרה "סקס והעיר הגדולה" שובצה לשידור בשעה מאוחרת על ידי הזכיין עצמו, וסצינות מיניות בסרט 'מתנה משמיים' של הבמאי דובר קוסאשווילי צונזרו על ידי קשת ויוצר הסרט, על מנת שיהיה ניתן להקרינו לפני עשר בלילה.
הגבלת שעות השידור אינה פותרת את הבעיה, כיוון שאינה מונעת שידור סצינות אלימות, מיניות או הקניית ערכים שההורים לא תמיד מסכימים איתם. יורם שליאר מזכיר כי גם בסרטים מצויירים יש סצינות אלימות, ומייעץ להורים לא לבזבז כוחות על נסיונות חסרי תועלת לצנזר, ניסיונות שיסתיימו בכך שהילד יצפה בסרטים אצל חבריו. במקום זאת הוא מציע להורים להיות אקטיביים ומנחים.
"על ההורים להיות בדיאלוג עם הילד, להביע את דעתם לגבי מה טוב ומה רע, להיות מכוונים, מחנכים". לדבריו, "אנחנו התחלנו להתבלבל, לראות את ההורה כשרת שמראה לנער את המבחר ונותן לו להחליט לבד. למעשה, ההורה המחנך צריך להגיד מה יש על המדפים, לא רק להראות אותם".
לאתר מכון שליאר
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
עזר מאד |
עזר |
טוב |
עזר קצת |
לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר








.jpg)

