קיץ - זה עוקץ

הקיץ מזמן מרחבים אינסופיים של חופש, התרוצצות ופעילות. הילדים שלכם הם לא היחידים המתרוצצים בחוץ, ובמהלך הקיץ הם עשויים להתקל בשותפים לא כל כך נעימים למשחק - חרקים.

עקיצות חרקים עשויות לגרום לאי נוחות רבה ואף למחלות. החרקים הנפוצים בעונת הקיץ הם עכבישים, קרציות, יתושים, פשפשים, נמלים, דבורים וצרעות.

תסמינים לאחר עקיצה. התסמינים המופיעים לאחר עקיצה תלויים בסוג החרק וברגישות הילד.

תגובה מקומית. מתאפיינת בנפיחות מקומית קלה, המלווה באדמומיות, כאב או גרד. לעיתים מופיעה שלפוחית גדולה יותר.

תגובה כלל מערכתית. תגובה זו עלולה לסכן חיים, וסימניה הם: נפיחות של הלשון, צרידות, קושי בנשימה, צפצופים, לחץ בחזה, חולשה וירידה בלחץ הדם, כאב שרירים, כאב ראש או הקאות.

סימנים אלו עלולים להתפתח במהירות, ועם הופעת אחד מהם, יש לפנות מייד לקבלת טיפול רפואי.

סרפדת שלפוחיתית. תגובה של רגישות יתר מאוחרת. נפוצה בקרב ילדים בגילאי 2 - 7 ומתבטאת בנפיחויות קטנות - אדומות ומגרדות, בודדות או בקבוצות, בעיקר בגפיים העליונות. בימים שלאחר העקיצה עלולות להופיע קבוצות חדשות. התופעה כולה נמשכת בין 10- 2 ימים.

דרכים למניעת עקיצות ולטיפול בהן.

להתלבש בלבוש דק וארוך, כולל גרביים וכובע, רצוי בבגדים בהירים, שמושכים חרקים במידה פחותה (כדאי להימנע מבגדים בגוונים זוהרים, הידועים כ"מושכי חרקים").

נשרפתם, נעקצתם, התייבשתם? בפורומים שלנו יעזרו לכם לעבור את הקיץ בשלום:
תרופות סבתא
רפואה משלימה
ייעוץ תרופתי

רצוי להצטייד מבעוד מועד בתכשירים דוחי חרקים, יש להעדיף תכשירים טבעיים המומלצים על ידי רופאים.

מומלץ לרחוץ היטב בעלי חיים ביתיים, כדי למנוע העברת מחלות על ידי קרציות.

ניתן להתקין רשתות בפתחי הבית, למניעת כניסת חרקים.

מומלץ לנקוט בפעולות הדברה וריסוס של הדירה /הבית וכן בגינות בבתים פרטיים, עוד טרם חודשי הקיץ.

רוב הילדים הסובלים מעקיצות זקוקים לטיפול מקומי בלבד או טיפול נגד כאב וגרד.

את מקום העקיצה יש לרחוץ במים ובסבון, למניעת זיהום משני.

להקלה מקומית ניתן להניח על העקיצה תחבושת קרה עם קוביות קרח וכן למרוח משחת אלוורה, המרגיעה את העור.

שימו לב: חלק מהאנשים מפתחים תגובות אלרגיות לאלוורה - יש לעקוב אחר תסמינים חריגים ורגישות המתפתחים לאחר המריחה.

תגובה נרחבת דורשת טיפול ממושך יותר בסטרואידים, בהמלצת רופא. זיהום משני עם חיידקים (נדיר) מצריך טיפול אנטיביוטי מקומי או דרך הפה.

תגובה אנאפילקטית מהווה סכנה חמורה לילד ועיקר הטיפול הוא זריקת epinephrine, שיש לנותנה באופן דחוף ועל ידי גורם מקצועי בלבד.

לילדים המאובחנים כרגישים לעקיצות מסוימות, מומלץ לקבל טיפולי אימונותרפיה.

טיפול בסוגי עקיצות שונים.

1. דבורים וצרעות. בעקיצה של דבורה, העוקץ נשאר במקום. הוצאה נכונה של העוקץ עשויה למנוע החמרת התגובה.

אם בעקבות העקיצה נגרמת פריחה או נפיחות קלה, ניתן לטפל בה בבית בעזרת משחות להרגעת העור.

במידה ומתפתחים קוצר נשימה, הזעת יתר או תגובה מסכנת חיים אחרת - יש להבהיל את הילד לבית החולים.

2. יתושים. יש להשתמש בתכשירים דוחי יתושים בדמות משחה ותרסיס, לפרוס כילה מעל מיטת תינוק ולהצטייד בטבליות המפיצות ריח שמרחיק יתושים.

במקרה עקיצה, כדאי למרוח משחות על בסיס אנטי היסטמיני - המפחיתות את הגירוי, או משחות היפואלרגניות, המכילות אלוורה או פרופוליס, להרגעת אזור העקיצה.

במידה שאזור העקיצה מתנפח וגורם לילד לגירוד עז מהמקובל, יש לפנות לרופא המשפחה.

3. הכשת נחש.

אין למצוץ את הארס או לשים קרח על המקום הנגוע.

אם ההכשה היא באחת הגפיים אסור להזיז אותה, ויש לפנות לקבלת טיפול רפואי באופן מיידי.

יש למנוע את תנודות האיבר הנגוע ולקרר את מקום ההכשה עד הגשת הטיפול הרפואי.

במידת האפשר, רצוי לזהות את סוג הנחש ולעדכן את הרופא המטפל בכדי שיוכל להתאים טיפול נכון. בכל מקרה - ללא ניסיון ומיומנות, אין ללכוד לבד נחש!

4. עכבישים. אמנם העקיצה נראית על העור רק לאחר מספר ימים והיא כמעט ואינה כואבת, אך אין לטעות בה -מדובר בחמורה מבין העקיצות, היכולה לגרום לסיבוכים רבים.

בעקיצת עכביש, הארס יורד כלפי מטה, האדמומיות מתרכזת בחלק התחתון של הפצע וקיים סיכון גבוה לזיהומים נוספים. במקרה כזה יש לפנות מייד לקבלת טיפול רפואי.

עוד על סכנות בקיץ:
יחד, נעבור את הקיץ בשלום
מדוזות - מדריך הישרדות
להילחם ביתושים, בטבעיות
עלייה של 20% בתחלואה מסרטן העור
סירחון וזיעה, מכת הקיץ

5. עקרבים. למניעת עקיצות, יש להיזהר מהרמת אבנים גדולות, שתחתיהן עשוי להסתתר כר של זוחלים.
במקרה עקיצה, יש לקבע מייד את המקום, לקררו ולהגיע במהירות לבית החולים לצורך קבלת טיפול רפואי. במהלך הדרך, חשוב להמעיט ככל הניתן בתזוזות.

ניתן להסיר את העוקץ בעזרת מצבט, כפית או גפרור וכד', כדי להפחית את כמות הרעל החודרת לגוף הנפגע.

6. פרעושים ופשפשים. מצויים לרוב בקרבת צמחייה צפופה או על בעלי חיים. רצוי לרסס מבעוד מועד את האזורים המועדים ואת בעלי החיים הנשאים.

7. חרקים לא מזוהים. בנשיכה או שריטה מחרק לא מזוהה - יש לפנות לבדיקה תוך 24 שעות. במידה ומופיעות תגובות דוגמת פריחה, חיוורון, חולשה, הקאה, בחילה, טשטוש או הרגשת מחנק בחזה, יש לפנות מייד לקבלת טיפול רפואי.

רצוי ללכוד את החרק המזיק ולהביאו עמכם לרופא, כדי שיוכל להתאים טיפול רפואי נכון.

8. נשיכת כלב או בעל חיים אחר. יש לשטוף מייד ובאופן יסודי את מקום הנשיכה במים פושרים ובסבון ולפנות בהקדם לבית החולים, למסירת מידע ולקבלת טיפול מתאים.

במידת הניתן, יש לנסות לזהות את בעל החיים הנושך, בכדי שאפשר יהיה לתופסו ולבודקו וכן לעדכן את לשכת הבריאות המקומית, אשר תחליט על המשך הטיפול.

9. זיהומים בארגז החול. זיהומים שכיחים, בעיקר בגני ילדים ובגינות ציבוריות. הזיהום נגרם כתוצאה מחיידקים, המתפתחים משתן ומצואה של ציפורים וחתולים בארגז החול.

למניעה: מומלץ לא לאפשר לילד להתפלש בחול בגינות ציבוריות, אשר אינן מתוחזקות על ידי העירייה.

תופעות הלוואי עקב הזיהום הינן: אסטמה, פטריות עור, גירודים ופצעונים. יש לפנות לרופא המשפחה, שימליץ על טיפול בהתאם לתסמינים.

נשים הרות - שימו לב: הישמרו מצואת חתולים, בה קיים בעל חיים קטן העלול להזיק לעובר.

המידע באדיבות חברת פמי פרימיום

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר