הרטבת לילה - התופעה ואפשרויות הטיפול

כ-50 מיליון ילדים בעולם סובלים מהרטבת לילה, ומה קורה בארץ? בישראל יותר מ-100 אלף ילדים סובלים מהבעיה.

"ברובם של המקרים הרטבת לילה נובעת מבעיה פיזיולוגית (תפקודית) ולא פסיכולוגית, כפי שנוטים לחשוב", אומר פרופ' אבשלום פומרנץ, רופא ילדים ונפרולוג מומחה, מנהל יחידת כליות ילדים ומרפאת הרטבות בבי"ח מאיר בכפר סבא.

"אבחון מוקדם ומקצועי על ידי רופא יסייע בהתאמת הטיפול הנכון והינו קריטי להצלחתו, לכן, בכל מקרה בו ילד סובל מהרטבה, יש לאבחן את הסיבה לתופעה על ידי רופא, בכדי לשלול בעיות רפואיות נוספות", מבהיר פרופ' פומרנץ.

מהי הרטבת לילה? הרטבת לילה אצל ילדים היא איבוד שתן בלתי רצוני תוך כדי שינה, לפחות פעמיים בשבוע, אצל ילד מעל גיל חמש.

מבעיית הרטבת לילה סובלים כ-20% מהילדים בגיל חמש, כ-12% מהילדים בגיל שמונה, וכ-4% ממהילדים בני 11, בעוד שכ-2% מהאוכלוסייה צפויה להמשיך ולהתמודד עם הרטבה זו כל חייה.

למידע נוסף על הרטבת לילה היכנסו לפורומים:
פורום הרטבת לילה
פורום לחץ דם, מחלות כליה ילדים, הרטבת לילה
פורום אורולוגיה ילדים
פורום פסיכולוגיה - הגיל הרך, הורים לתינוקות
פורום פסיכולוגית ילדים, יעוץ להורים

גודל השלפוחית משפיע. במחקר שבוצע בין השנים 2006 עד 2007 במרפאת הרטבות לילה בבי"ח מאיר על ידי ד"ר ענת אלקיים, נמצא כי אצל 84 ילדים שטופלו בפעמונית - הטיפול נכשל כיוון שהנפח התפקודי אצלם היה קטן בהשוואה לילדים לא מרטיבים.

מממצא זה עולה שבקרב רוב הילדים הסובלים מהרטבת לילה וטופלו בפעמונית ללא הצלחה, הנפח התפקודי של שלפוחית השתן שלהם קטן. טיפול בבעיה זו על ידי רופא יכול למנוע את הכשלון והתסכול ממנו סובלת קבוצת ילדים זו.

הגנטיקה משפיעה. כיום ידוע כי בעיית הרטבת הלילה מושפעת באופן משמעותי מרקע גנטי, אם שני ההורים הרטיבו - סיכויו של הילד להרטיב מגיע ל-75%.

הורה שהרטיב בילדותו מעלה את הסיכוי של ילדיו לסבול מבעיה של הרטבת לילה ב-45%. ללא סיפור משפחתי הסיכוי של ילד להרטיב כשהוא מעל לגיל חמש - עומד על 15%.

כ-50 מיליון ילדים בעולם סובלים מהרטבת לילה, שכיחות התופעה גבוהה פי שניים בקרב בנים לעומת בנות בגיל הצעיר, אולם מגמה זו משתנה עם השנים וטיפול נכון ובזמן יכול לשנות מספרים אלו.

להלן פירוט הגורמים השכיחים להרטבת לילה:

1. הפרעה ביקיצה בשינה, הנובע מליקוי במנגנון היקיצה.

2. ייצור מוגבר של שתן בלילה (60% מהמקרים) - היצור המוגבר של שתן לילי נובע מרמות ליליות נמוכות יחסית של הורמון הנוגד השתנה (ADH), האחראי על משק המים בגוף.

מומלץ לטפל בילדים אלו בתרופה בעלת פעילות דומה להורמון זה, הטיפול בתרופה מינרין יגרום לירידה מהירה והחלמה מהרטבות לילה תוך פרק זמן קצר.

בדרך כלל מומלצת נטילת התרופה לתקופה של מספר חודשים עד הפסקת הרטבת הלילה.

3. ליקויים בתפקוד השלפוחית. לחלק מהילדים הסובלים מבעיה זו יש הרטבת לילה המשולבת עם הרטבת יום או הטלת שתן מרובה (מעל שמונה פעמים ביום). במקרים רבים ישנה דחיפות וחוסר יכולת להתאפק.

4. בעיות פסיכולוגיות - הרטבת לילה גורמת לתחושת חוסר ביטחון עצמי ורגשות אשם. לעתים היא נגרמת כתוצאה מחוויה טראומטית.

איך מתמודדים עם הרטבת לילה? ד"ר ד"ר אבנר כהן, מנהל מרכז הילד, מרפאה להרטבת לילה ביה"ח שניידר פתח תקוה נותן מספר הנחיות כלליות להתמודדות מוצלחת עם הרטבת לילה.

השליטה הרצונית על כיס השתן מתפתחת לרוב בשנה השניה והשלישית לחיים. תהליך הגמילה מהרטבת לילה הדרגתי וקצב הגמילה שונה מילד לילד.

מרבית הילדים יבשים בלילה כבר בגיל ארבע עד חמש שנים. הרטבת לילה הינה תופעה נפוצה ביותר בקרב ילדים ולמעשה זוהי התופעה השניה השכיחה ביותר אחרי אסטמה.

הרטבת לילה הינה איבוד שתן לא רצוני המתרחש בלילה, תוך כדי שינה. התופעה מוגדרת כבעיה בילדים מגיל חמש ומעלה, שמרטיבים לפחות פעמיים בשבוע.

במהלך הטיפול בבעיה, יבצע הרופא בירור לשלילת בעיות פיזיולוגיות ואנטומיות (זיהומים, ליקויים בתפקוד שלפוחית השתן, בעיות נאורולוגיות, בעיות כלייתיות ואחרות) היכולות לגרום להרטבת לילה או יום, לצד איסוף נתונים שונים כגון מועד ההרטבה הלילית, תכיפות ודחיפות מתן שתן ועוד, שיאספו בהנחיתו.

להלן מספר דרכי התמודדות מומלצות עם הרטבת לילה:

1. ייצור מוגבר של שתן בלילה עקב חוסר יחסי בהפרשה לילית של ההורמון ADH האחראי על וויסות משק המים בגוף. ליקוי תפקודי זה קיים בקרב לפחות 40% מהילדים המרטיבים.

הטיפול המומלץ במקרים אלו הוא שימוש בתכשיר מינירין. את המינירין ניתן לתת בצורה של תרסיס לנחיר ובצורת טבליות. מתן התרופה בטבלייה עדיף על פני השימוש בצורת תרסיס לנחיר.

את המינירין נותנים לפני השינה, ויש להגביל את כמות הנוזלים שעה לפני ובמשך שמונה שעות לאחר לקיחתה. במקרים של מחלת חום חריפה, הקאות, שלשולים וכל מצב הדורש צריכת נוזלים מוגברת יש להימנע מלקיחת התרופה.

2. הפרעה ביקיצה משנת לילה - ליקוי במנגנון היקיצה ובחוסר היכולת להתעורר כאשר השלפוחית מלאה ועומדת להתרוקן, הינה סיבה שכיחה להרטבת לילה.

במקרים אלו מומלץ הטיפול ההתנייתי, שעיקרו הוא השימוש ב"פעמונית", מכשיר המבוסס על חיישן אלקטרוני המפעיל זמזם עת ההרטבה, על מנת לסגל רפלקס לפיו הילד מקשר בין שלפוחית מלאה וצורך להטיל שתן לבין התעוררות.

במקרים מסוימים ותוך כדי הדרכה והשגחה, ניתן לשלב תרופה כמו פרימוניל שהוא תכשיר מקבוצת נוגדי דיכאון, המשפיעה על הגדלת קיבולת השלפוחית וגם על סף העירנות בזמן השינה, ושנתו של הילד תהיה "קלה" יותר.
<@ --- IMG_2 --- @>
3. ליקויים בתפקוד שלפוחית השתן - הליקויים האפשריים הם נפח שלפוחית קטן ביחס למצופה לגיל, התכווצויות בלתי רצוניות של כיס השתן וכתוצאה מכך הטלת שתן מרובה במשך היום (מעל שמונה פעמים בממוצע).

ליקוי כזה ילווה בתחושת דחיפות וחוסר יכולת להתאפק. במצבים אלו מומלץ להשתמש בתרופות המרפות את שריר שלפוחית השתן ועל ידי כך מגדילות את נפחו התפקודי, ומפחיתות את ההתכווצויות הלא רצוניות.

4. גורמים התנהגותיים ו/או פסיכולוגיים - במסגרת זו ניתן למנות סיבות סביבתיות ונפשיות כגון גירושי הורים, מוות במשפחה, קשיים חברתיים ועוד. יש לציין כי סיבות אלו מהוות את גורם ההרטבה ל-10% מכלל המרטיבים.

ברוב המקרים בעיות או קשיים חברתיים, נפשיים והתנהגותיים הינם תוצאה של התופעה ולא הסיבה לה. אצל ילדים עם הרטבת לילה, יש ירידה בביטחון ובדימוי העצמי, תחושות אשם ובושה.

הילדים נמנעים מהשתתפות בפעילות חברתית הכרוכה באירוח לילי בביתם, או לינה מחוץ לבית (טיול, מסיבת פיג'מות") מפחד שהבעיה תתגלה.

לכתבות נוספות על הרטבת לילה:
הרטבת לילה - המדריך המלא
גמילה מחיתולים - עצירות ושליטה בסוגרים
כירופרטיקה, הרטבת לילה - יש קשר?
המדריך להתמודדות עם הרטבות לילה
אי שליטה בסוגרים אצל ילדים

מומלץ להורה להימנע באופן אישי ולמנוע עד כמה שניתן (בעיקר כאשר ישנם אחים בבית שאינם סובלים מהבעיה) מהערות פוגעות ומעליבות כלפי הילד המרטיב או נקיטה בעונשים העלולים לגרום לפגיעה בביטחון העצמי של הילד ובדימוי העצמי.

במקרים אלו מומלץ לעודד את הילד ולהראות לו את הצד החיובי בתופעה שברוב המקרים חולפת, וככל שמתחילים טיפול בשלב מוקדם יש סיכוי טוב וגבוה שיהיה שיפור משמעותי עד כדי היעלמות הבעיה.

במקרים מורכבים יותר נדרש שיתוף פעולה בין הרופא לבין הפסיכולוג על מנת לתת מענה למכלול הבעיה. הטיפול ההתנהגותי משלב שיחות מוטיבציה עם הילד והמשפחה במטרה להפחית רגשות אשם, ליטול אחריות על המצב והטיפול, ובחירת דרכי הטיפול. הילד הופך להיות שותף פעיל לתוכנית הכוללת מתן חיזוקים חיוביים.

מחקרים הראו שעם הפסקת תופעת הרטבת הלילה, הביטחון העצמי והדימוי העצמי משתווה לילדים שלא מרטיבים תוך מספר מואט של חודשים.

5. הפרעה בקשב וריכוז - בקרב ילדים הסובלים מהפרעה בקשב וריכוז, אחוז הילדים עם תופעת הרטבת לילה גבוה יותר באופן משמעותי (כ-20%-30%).

הטיפול בילדים אלו בדרך כלל ממושך יותר וגם במקרים אלו ניתן להגיע לשיפור משמעותי במצבם עד להיעלמות התופעה. ההמלצה היא לשלב טיפול תרופתי המיועד לטפל בהפרעה בקשב וריכוז וגם בסיבות להרטבת לילה.

בשנים האחרונות יש ניסיון טיפולי חדש בתכשיר אטומוקסטין המשלב בתרופה אחת השפעה טובה על בעית קשב וריכוז והרטבת הלילה. טיפול התנייתי והתנהגותי בדרך כלל אינם יעילים אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז.

6. מומלץ שהילד ילמד לסגל הרגלי שתיה נכונים, ויפחית בשעות הערב והלילה שתית משקאות "משתנים" הכוללים קפאין ברמה גבוהה כגון: קפה, תה, שוקו וקוקה קולה.

7. להורים לילדים עם בעיה מורכבת של הרטבת לילה והרטבת יום מומלץ לקיים בירור נוסף לזה המקובל במרטיבי לילה בלבד.

חשוב להעריך את גישת המשפחה והילד ואת נכונותם להתחיל ולהתמיד בטיפול. הערכה כזו תאפשר המלצה יעילה יותר לטיפול (התנהגותי, תרופתי או משולב). בשלב זה יש לקחת בחשבון גם ניסיונות טיפוליים קודמים במידה ונעשו.

למידע נוסף

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר