עיפות החומר

שלום אלה יקרה,
אצל כל מתרגל יש עליות וירידות ביחס לתרגול. באמת כמו שאיפה ונשיפה, גאות ושפל.
בתחילה אנחנו יוצאים מהשיעורים בתחושה של רוממות הרוח כי הכול חדש והגוף נפתח לאפשרויות חדשות וכך גם הנפש. אחר כך מתחילה תקופה שבה אנחנו צריכים להעמיק ולשכלל את ביצוע התנוחות וזוהי עבודה שחוזרת על עצמה ולעתים קרובות היא חסרת מעוף ודורשת פשוט התמדה וסבלנות.
במקומות האלה עלינו למצוא את אש הלהט בתוכנו להמשיך ולתרגל למרות התחושות השונות שעולות. צריך לקבל את העובדה שלא תמיד נהיה בהיי בתוך ואחרי השיעור.
את המתנות של היוגה נקבל מתוך ההתמדה והמסירות שלנו לתרגול.

יש שלב נוסף שצריך לעבור אותו והוא החיבור למקומות עמוקים יותר בנפש דרך תרגול התנוחות. בתוך התרגול שלך כדאי שתהיה התכוונות כזו.

ודבר אחרון, אולי כדאי להתנסות באותה שיטה עם מורה אחר ? לפעמים האישיות של המורה יכולה להוביל אותנו אל מקומות אחרים בתרגול ובהתבוננות העצמית.