PRK אין שיפור

שלום רב, סליחה מראש על המכתב הארוך
אני בת 45, עברתי ניתוח PRK בשתי העיניים לפני חודש בדיוק. המספרים שלי היו מינוס 5 לרחוק בשתי העיניים. קרניות שלי עבות, עין אחת יכלה לעבור את ניתוח LASIK והשנייה לא ואני ביקשתי את שניהם בPRK כי שמעתי שהשיטה בטוחה יותר ואם כבר אז כבר. לא היתה לי בעיית קוצר ראייה לקרוב כמו שלמדתי שנקרא זוקן ראייה. הרופא אמר לי שהעיניים שלי "חזקות" לקרוב לכן הוא השאיר לי עין אחת רק עם רבע מספר פחות כדי שזה יכסה אותי לשנים קרובות לראייה מקרוב אם אצטרך.
שלושה ימים ראשונים עברו עם כאבים עזים במיוחד אח"כ כל מה שקשור מבחינת כאבים הלך והשתפר ותוך פחות משבוע לא כאב לי, אין לי יובש, אני משתמשת בטיפות (סטרודקס) שלוש פעמים ביום כמו שנתבקשתי האי נוחות היחידה זה רק כשאני צריכה לפקוח עיניים בבוקר זה כמו קריעת ים סוף אבל מצאתי שיטה לפתוח את העיניים בלי כאבים כמעט.

מיד כשיצאתי מהניתוח מבעד למשקפים השקופים הבחנתי שאני מצליחה לראות טוב את התרגום הטלויזיה וגם מספרי מכוניות כשישבתי לצדו של בעלי במכונית. במהלך שבוע כשהעדשות היו בעיניים ראיתי כמו מבעד לעדשות מלוכלכות. לאחר שבוע הוצא הרופיא את העדשות , באותו היום כמעט לא ראיתי כלום. ביומיים שאחר כך הראייה שלי הגשתפרה יותר והגיעה למצב שאני נמצאת היום,. אבל הראייה היום במצב שאני לא רואה טוב בכלל מקרוב, לא מצליחה לראות טוב מרחוק למשל אני לא מצליחה לזהות פנים של אנשים, התרגום של הטלויזיה מטושטש ברגע זה אני מקלידה בשיטה עיוורת כי אני לא ממש רואה את האותיות (לכן, \סליחה מראש על שגיאות כתיב). התחושה נוראה, אני עובדת מול מחשב וקבצי מספרים בעבודה. מאמצת ומצמצמת את העיניים למקסימום כדי לראות , ולכתוב. גם כדי להסתדר מרחוק אני מצמצמת את העיניים למקסימום כדי לראות מי לפני. (בסוף אצטרך מתיחת פנים כשיופיעו לי הקמטים בגלל ההתאמצות...)
לפני כשבוע בבדיקת העיניים יכולתי לראות רק את המספרים הגדולים בשורה הראשונה וגם בצורה מרוחה, מעבר לזה לא הצלחתי לראות מלבד את המספר 7 בשורה השנייה .
אמנם יש לי ביקורת בעוד שבוע מהיום אבל אני מה זה מפחדת, בכל בוקר כשאני מתעוררת ישר אני מסתכלת על השעון , על עיתון מדליקה את הטלויזיה לראות אם יש איזה שיפור - ואין. זה פשוט לא זז. האם זה מעיד על כך שהניתוח לא הצליח?
ממש קשה לי לחיות כך, אנ לא יכולה לעזור לילדים שלי בשעורים, הם צריכים להקריא לי את המכתבים שהם מביאים מביס (משתדלים לא לחזור עם מכתבי ענישה....) אני נפוחדת לנהוג ו לא מצליחה לראות איזה קו אוטובוס מגיע, אפילו עד שהוא עוצר בתחנה וצריכה לשאול אנשים. בכל מה שאני עושה ותלוייה בכולם זה כבר חודש! מה עושים? האם כך זה צריך להיות? מדוע אין שום שיפור ? איך יודעים בכלל אם הניתוח הצליח? מה גורם לכך שאני לא רואה טוב?
בקשר לטיפות- מה תפקיד הטיפות(סטרודקס?) והאם זה בסדר להשתמש בהם למעלה מחודש?

אשמח לקבל כל תשובה, תודה