שאלה

היי חנן ,

כיוון ששיעורי השיטה עוסקים בלמידה בה מעורב המוח -הגוף ומערכת העצבים הרי שכל שינוי מורגש גם פיזית ( תחושות) ועשוי להיות מלווה בתובנות ( שכלתני) ורגשות. אנשים יוצאים משיעורים בשיטה לרוב בתחושה אחרת של שקט , העיניים פקוחות לרווחה , קצב המחשבות איטי יותר והטונוס השרירי מאורגן ומוכן לכל פעולה בקלות רבה מאוד . הרבה פעמים אנשים קמים משיעור כמו אחרי שינה עמוקה ובריאה . אז כן , בהחלט , יש השפעה. עם זאת ההסתייגות שאתה קורא בכותרת קשורה לכך שאני מאמין ששלוות נפש תמידית ועמוקה מצריכה גם עבודה עמוקה על המקור הרגשי בעבר של חוסר שלוות הנפש בהווה . יחד עם זאת , כפי שכתבתי , השינויים בשיעורי השיטה בהחלט מתבטאים גם בתחושות של שקט קלות ורווחה תחושתית ותנועתית.

מקווה שאני בהיר לך

איתן

שלום חנן. ההפרדה בין גוף ונפש התחילה במאה ה-17. עד אז לא חשבו כי קיימת הפרדה. כיום אנו חוזרים יותר ויותר למחשבה כי הגוף והנפש הם אחד, או שתי פנים של אותה "מטבע". שלוות נפש מתבטאת בגוף, בטונוס מאוזן, בתחושת חופש בתנועה, בנשימה קלה ועוד. לכל תחושות הנפש יש ביטוי בגוף, כי רק באמצעות הגוף אפשר לדעת מה מרגישים.
בשיעורי פלדנקרייז מפנים תשומת לב לעצמנו. תשומת הלב ניתנת לכאורה לגוף אך משפיעה על רבדים נוספים של עצמנו. כדאי לנסות, כיוון שכל אדם מוצא לעצמו דרך אישית להשפיע על הנפש של עצמו. בהצלחה, דורית