קוקסידיניה כרונית?

שלום למותשת,
הטיפול בקוקסידיניה עשוי להיות ארוך ומתיש.....
התיעצי גם עם מרפאת כאב לצורך הזרקות מקומיות בשיקוף או ללא שיקוף.
ניתוח הוא תמיד אופציה אחרונה במקרים כאלו, יש למצות טיפול שמרני קודם
אין ממש סטטיסטיקה טובה על סוג ניתוח זה משום שהוא מאוד לא שכיח...
סיכוני ניתוח הם בעיקר זיהום מקומי עקב המיקום של הקוקסיקס.

תודה על התגובה המהירה.
האם מלבד פיזיותרפיה ונוגדי הדלקת שלא הועילו במקרה שלי קיים טיפול שמרני אחר מלבד אלה שציינתי? אני פשוט לא מתמצאת מספיק.
שכחתי לציין שטופלתי גם בזריקת קורטיזון לאזור, שנוסתה ללא הצלחה ועם זינוק לחץ דם רציני.
לגבי ההזרקה האפידורלית שהזכרת, אכן עלתה בהתייעצות עם רופאי כאב, אבל הבנתי מהם שההקלה היא קצרה יחסית (שבועיים?) ואין לחזור על התהליך יותר משלוש פעמים בשנה. מה שאומר לעבור הליך לא פשוט ופולשני עם סיכון משלו לטובת הקלה מאוד זמנית, ואז לחזור לאותה רמת כאב לזמן ממושך. לכן נמנעתי מזה עד כה.

סליחה שאני חוזרת על השאלה, אבל האם קוקסידיניה היא מצב שמוכר גם ככרוני ברמה של הימשכותו כל החיים ללא הקלה, או שעפ"י רוב הוא אפיזודי?

שוב תודה רבה רבה.

הוא מוכר ככרוני לעיתים.
במכלול השיקולים ,עלייך יהיה להחליט כיצד להמשיך, ניתוח או כך.

אחד הדברים המבאסים ביותר, אף אחד לא יבין על אילו כאבים מדובר..אי אפשר לשבת אי אפשר לשכב כל איכות החיים נהרסת לגמרי.. מציעה לך לנסות טיפול אצל כירורפרקט, אולי לך זה יעזור..

כן, זה מהדברים שאנשים שלא מכירים לא לוקחים ברצינות בד"כ (דלקת בעצם הזנב נשמע לרובם כמו משהו קצת קומי) ורמת הפגיעה באיכות החיים, כשזה אקוטי, היא רצינית. היה לי את זה ברמה קלה פעמיים בעבר וזה היה סתם לא נעים, אפילו לא דרש אקמול. אבל ברמה היותר קשה - גיהנום. אני נסחבת עם הכרית לכל מקום, שזה לא פיקניק כשאת לא נוהגת, והכאבים כל כך קשים שאני מרגישה כאילו הזדקנתי בעשור, וגם נראית ככה. אין מה לדבר על לקיים חיים נורמליים - לראות סרט, לשבת בבית קפה, לנסוע מחוץ לעיר, להתארח אצל מישהו...

שאלתי לגבי כירופרקט, כי דיברתי עם אנשים שזה ממש עזר להם. אבל הוסבר לי שבמקרה הספציפי שלי זה לא יועיל כי העצם אינה עקומה (בניגוד למקרים של פריקה, שבר או מבנה בעייתי), ולכן אין שם משהו שמניפולציה כירופרקטית תתקן. להיפך, כל לחץ ולו הקטן ביותר (למשל במישוש עדין בבדיקה) מחריף אצלי את המצב לשבועות אח"כ. :(

מאז המחלה הארורה הזאת אני מבינה הרבה יותר אנשים מבוגרים שכל תנועה היא פחד מבחינתם. אין מה לדבר על לרוץ או אפילו ללכת מהר, והסיוט שלי הוא התחבורה הציבורית. כל טלטלה, כל מכה מאחורה או דחיפה, כל סיבוב או בלימה...

עינוי.

תודה על ההזדהות. מאחלת לך בריאות והקלה.

אני בת 34. לפני כשנתיים החלו לי כאבים בעצם הזנב במקביל לפריצות דיסק בגב תחתון.לפני שנה וחצי עברתי שני ניתוחי דיסקטומי.הכאבים בעצם הזנב גמרו לי על החיים.עברתי הזרקות כירופרקט דיקור סיני פיזיותרפיה רצינית מרפאות כאב ליריקה סימבלטה טיפול פסיכולוגי אך ללא הועיל. בצילום mri עצם הזנב שלי ארוכה ובזווית של 90 מעלות.
כבר שנה וחצי שאני לא עובדת וחיה מקצבת נכות וחיי אינם חיים. גם כאבי הגב וגם עצם הזנב.
כל רופא שהיתי אצלו כולל המנתח שלי אמרו שלנתח את עצם הזנב יכול רק לסבך יותר ושברוב המקרים לאחר הניתוח נשארים כאבים בגלל מיקום הצלקת.
הפכתי מבן אדם פעיל ושמח לבן אדם מתוסכל עצבני סובל ועייף. אני לא מצליחה למצוא איזשהי דרך לחזור לפחות לחצי ממה שהייתי. הכאב ככ מגביל ומשבש את איכות חיי שהמון פעמים אני פשוט חושבת לעצמי שאם לא ימצא פתרון אני ממש לא אמשיך לחיות כך. אני מקנאה באנשים שפשוט מתיישבים קמים נזרקים על הספה ואני כל דקה צריכה לשנות תנוחה בכאב או פשוט לשכב. אני מגיעה למצבים שאני חושבת שאם היתי נכה על כסא גלגלים זה היה עדיף כי היתי יכולה לשבת.כמובן שגם לנכים יש כאבים אבל היאוש גורם למחשבות שאפילו הרע ביותר יכול להיות פחות גרוע בשבילי.
כואב לי לשמוע שיש עוד אנשים שסובלים מהעצם הארורה הזאת.הלוואי שימצאו הרופאים דרך להוציא אותה מצידי מהירך או מהבטן או מהמצח מצידי.

הצבתי את הודעתי בטעות כתגובה..אודה לכם רופאים אם תוכלו להגיב להודעתי.
אני מיואשת

ללא בדיקה שלך ועיון בבדיקות ההדמייה אני לא ממש יכול לייעץ לך.

אולי ממרפאת כאב תוכלו לקבל אישור לקנאביס רפואי? שמעתי שצמח הקנאביס עושה פלאים לגוף ואני תוהה אם אולי הוא יכול להיות פיתרון עבורכן, אמנם אני צעיר, אך מאוד מזדהה עם הסבל שלכן אחרי שעברתי עם אימי חודשים של סבל כשחלתה בסרטן העצמות שישב לה גם על עמוד השדרה. שלא תדעו צער וכאב ושתמצאו פיתרון במהרה אמן.

קודם כל מאחלת בריאות לאמך. שתזכו לבריאות
אני אישית מטופלת כרגע במרפאת כאב.הטיפול מתמקד בעיקר בפיזיותרפיה ובפגישות עם פסיכולוגית.את הכדורים שהציעו לי אני מסרבת לקחת מכיוון שזה כמו שאומרים "לשים פלסטר ". ומרוב כדורים שלקחתי בעבר וכל מיני סמים כאלו או אחרים אני לא רוצה ואפילו פוחדת מנזק בלתי הפיך או התמכרות.שלא נדבר על התחושה הרעה שהם עושים.
מבחינת מריחואנה רפואית אני התעניינתי ונאמר לי שעד שלא אקח את מה שמציעים לי ואעשה תקופה ארוכה פיזיותרפיה אז אין אישור.
אני יכולה להגיד שניסיתי פעם אחת שסבלתי מכאבים חזקים במיוחד ומכר של אבא שלי שמקבל בגלל הלם קרב נתן לי לנסות ולא רק שישנתי טוב הנפש שלי מצאה מנוחה.הלוואי שהיו מאשרים לי בלי עוד ניסיונות של סמים באמת קשים אך עם כל הכאב אני לא מתכוונת לעבור על החוק ולהשיג בדרך שגם עלולה לסבך אדם אחר שזקוק לזה לא פחות ממני.
תודה שהגבת ואין לך על מה להתנצל.מקסים לדעת שיש אנשים כמוך שאכפת להם.
ושוב המון בריאות ותקווה ללילה שקט ונטול כאב