דילמת ניתוח

אני אדם נכה סיעודי התלוי 24 שעות במטפלת.
מזה תקופה ארובה סובל מכאב כרוני וזקוק לניתוח מורכב בחוליות הצוואר.
את הניתוח עברתי בעבר לפני 10 שנים והיה רשלנות בהרדמה שהותיר אותי עם בעיה קשה בגרון.
אני נושם דרך קנולה, ונזקק לסיוע שוטף בכך.
בשל כאבים חזקים והתדרדרות בתיפקוד יש המלצה לניתוח הרבה יותר גדול ומורכב.
הניתוח יכלול את הסרת הקיבוע הקודם וקיבוע כל חוליות הצוואר כולל שחרור לחץ וחיתוך החוליות.
הייתי סה"כ 3 ימים בבית חולים והרגשתי כל-כך לא טוב למרות שלא עברתי בדיקות פולשניות.

הבעייתיות:
1. הניתוח מאוד מורכב וקשה וההחלמה מאוד ארוכה.
2. ספק מאוד אם יפתור את בעיית הכאב אך אולי יפסיק את ההתדרדורת הפיזית.
3. ליבי לא שלם עם הניתוח, אני חושש שלאחר הסבל הרב והארוך זה לא יקדם אותי.
4. איכות החיים שלי כרגע שאני בעיקר במיטה וסובל מכאבים חזקים - אין לי איכות חיים.
5. ניסיתי המון תרופות וטיפולים אחרים שלא עוזרים.
6. הכאב פגע בי נפשית וגרם לדיכאון ואני מרגיש גם נפשית חלש לעבור ניתוח.
7. אין לי תמיכה משפחתית לעבור את הניתוח אשר יתבצע בבית חולים הרחק ממקום מגוריי.
8. אני מרגיש שאני לא מתפקד וקופא על המקום ועליי לעשות משהו כדי לשפר את המצב.

ההגיון אומר שעליי לעבור את הניתוח כדי שאוכל להמשיך לתפקד.
הלב אומר שהניתוח מאוד מורכב במרכז העצבים בגוף ואני יאבד את המעט שאני כעת יכול לעשות.
כמו לאכול בעצמי, לשבת בכוחות עצמי, ואפילו להשתמש במחשב.
הניתוח ירתק אותי למיטה ויתכן שזה יהיה לתקופה ארוכה - חצי שנה.

הייתי בבית חולים וברגע האחרון ביטלתי את הניתוח לאחר שהוסבר לי המורכבות ושעליי להיות עם קולר בפנים לחודש ימים
ורק המחשבה על הקולר והכאב מרתיע אותי מלבצע שוב את הניתוח.
יש לי בעייה קשה עם הגרון ואני נזקק לסקשיין תכופות, האחיות בבית החולים עושות זאת נורא ואיום.
בשל קושי תחושתי ביידיים אני גם לא אוכל לסמן להם להגיע עם לחצן מצוקה.
גם לדבר לא אוכל כי לאחר הניתוח ישימו לי קנולה שלא אוכל לדבר דרכה.
מרתיע אותי שאני יהפך לנזקק ותלוי לחלוטין בשכיבה ללא יכולת לדבר ולתקשר עם הסביבה.

איך אני מתגבר כי ידוע לי שהכל תלוי בי, וכל דחייה משמעותה קושי נוסף.

אשמח לכל עיצה בנושא.