צורך לשתף

בת 30, אבי נפטר חלפו מאז כמעט שלוש שנים. אימי נפטרה מלפני שבועיים. שניהם חלו בסרטן. אצל אבי המוות היה מהיר, חודשיים מיום הגילוי ועד הפטירה. אצל אימי שנה וחצי. יש לי ילד קטן בבית (בן שנה וחודש). עזבתי את מקום העבודה כדי להיות עם אימי בבה"ח. בשלב זה מרגישה כי אין כל כך טעם לחיים, רוב הזמן עצוב לי. אין לי כוח לכלום. אני ממשיכה לטפל בילדי ודואגת לכל צרכיו אך קשה לי....שאר הדברים לא מעניינים אותי. אני עסוקה רק בתינוק שלי ובעניינים שצריך לטפל (תביעות שהגשתי בשם אימי וכ'ו). יודעת כי תחושות אלו מתקיימות במקרים של אבל...אך מרגישה שלא אוכל לצאת מהן. תחושת הבדידות הנוראית תלווה אותי כל חיי.