פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

הבן שלי כבר בן שנתיים. אני שמה אותו בלול רחב ובטיחותי לגילו. הוא לימד את עצמו לטפס על הסורגים ולקפוץ החוצה מן הלול. אני חוששת מאד גם מפני חבלה שעלול לגרום לעצמו, וגם אינני מעוניינת שיצא ויסתובב בבית כרצונו בלילה ללא השגחה. מה לעשות?

שלום רב, בני בן 3.9 סובל מכאבים ביציאות עקב תדירות נמוכה של יציאות מזה כמעט שנה. מטופל לסירוגין בנורמלקס. מסביבות תחילת הגן העירוני השנה נמנע מישיבה באסלה ומוציא בתחתונים בפאניקה ועצבנות. נולד לו גם אח קטן לפני 7 חודשים, אך התדירות תמיד הייתה נמוכה..
מנסים טבלת התנהגות אך נראה שצריך לעווי רגשי. מאד נבון ורגיש נעלב הרבה.
יש לך המלצות מה לעשות? תודה רבה

שלום,
הורים טריים לפעוטה בת שבועיים ו3 יום, נישמח לעזרה.
מלפני כמה ימים התינוקת פלטה לנו כי האכלנו אותה יותר מדי מאותו יום אנחנו ממש מפחדים לכן משתדלים לתת לה בדיוק כל 3 שעות ו60 מ"ל. אך לפעמים היא מתעוררת לי שעתיים אחריי האוכל ומבקשת עוד ( מביאים לה מוצץ והיא מתחילה למצוץ אותו כמו את הבקבוק ואז יורקת ובוכה או מוצצת את האצבעות שלה) ואז אני משלימה לה את ה40 מ"ל ולפעמים 60 מ"ל והיא לא פולטת. הם זה בסדר? איך אנחנו יכולים לדעת שלא מאכילים יותר מדי?
בנוסף היא כל הזמן משמיע קולות מוזרים כל פעם אחריי ארוחה, האם זה גזים? או שכבד לה האוכל?
לפעמים את הארוחה של 60 מ"ל אנחנו מחלקים ל3 הכוונה מאכילים אותה קצת ואז מרימים לגרפעס וככה 3 פעם עד שלא מסיימת את ה60 מ"ל? זה עוזר לאוכל להתכעל בצורה יותר טובה?
ושאלה אחרונה איך ניתן להקל על הגזים? נראה שהיא לפעמים מתאמצת תוך שינה מזיזה את הרגליים כל הזמן... נראה שמשו מפריע לה.

היי,
בני בן 3.5 והולך לחוג עם בני גילו בו הוא נהנה ומשתתף ממש יפה. כבר שנה שניה עם אותה מדרכיה.
הבעיה היא שהוא היחיד שאינו רוצה שאמא או אבא יצאו מהשיעור.
נוכחותי או נוכחות בעלי אינה מונעת ממנו להשתתף יפה ולהנות ואף להפך, הוא ממש פורח שם בעיקר מאז שהבטחתי לו שלא אשאיר אותו לבד, ותשומת ליבו התפנתה להנאה מהפעילות ולא לדאגה שישאר לבד, כפי שהיה לפני זמן מה. ובכל זאת המדריכה מבקשת מאיתנו לנסות לצאת בשבוע הבא .
לי זה מרגיש לא נכון לנסות כי אני רואה שבני פוחד מכך מאוד וגם דיבר איתי על כך לפני חודש כשניסינו לצאת מהחדר.
החשש שלי הוא שזה יגביר את החרדות שלו ויצור רגרסיה שכבר היתה והוא מתגבר עליה יפה.
האם זה נכון בגיל כל כך צעיר לצפות שילדים יהיו בסדר עם להישאר לבד בחוגים?
קיים לחץ מהמדריכה וממנהלת החוגים שהורים לא ישארו
בחדר ואני מנסה להכניס פורפורציות למצב כי בעיניי בסה"כ הם קטנים. יהיה לי מאד חבל אם הוא לא ימשיך בחוג שהוא כל כך אוהב, מחכה לו כל שבוע וממש ופורח שם רק כי מפריע למדריכה שאני יושבת שם בצד . האם זה לא קצת מוגזם בעינייך דרישות כאלה מילדים בגיל הרך והקטן כל כך?
תודה רבה מראש

לבן שלי בן החמש יש כנראה בעייה בויסות חושי (לא עבר איבחון) זה מתבטא בעיקר בבעיות לבוש - פתקים ובדים שמפריעים לו והכי גרוע גרביים...
לרוב אנחנו מתמודדים איתו אבל לפעמים הבקרים ממש קשים.
מבחינה התנהגותית בבית ובגן הוא לגמרי בסדר, רק לבחור בגדים זה סיפור.
איך יודעים מתי צריך לטפל והאם בכלל יש טיפול?

מה עושים עם ילד בן 3 שלא מצליח להירדם?

עריסה לתינוק זה לא משחק ילדים! ביד שרה דואגים לכם ביסודיות! אז מה מומלץ לדעת לפני ששואלים עריסה ביד שרה? או אולי חשבתם על עריסה להשכרה?
חשוב מאד לוודא שהעריסה לתינוק בה שוכב ילדכם, קיבלה תו תקן ישראלי. ע"פ "בטרם", ההמלצות לרכישת מיטה/לול/עריסה רבות וחשובות, ומתיחסות לרווח בין הסורגים, למניעת חנק ל"ע, חלקים ואביזרים היכולים לפצוע או לגרום להרעלה, העריסה מתאימה רק עד לשלושה חודשים, בהם התינוק כבר מתחיל להתרומם ועלול לטפס וליפול חלילה. איכות המזרון, גודלו ובטיחותו. וגם המלצות לשימוש: • תמיד יש לסגור את מעקה המיטה/לול • יש להוריד את גובה המזרון כאשר הילד מתחיל להתרומם על ידיו, ולהוריד שלב נוסף כאשר הילד מתיישב ועומד • מומלץ לא למקם את המיטה/לול ליד הקיר החיצוני של החדר • אין למקם מדפים כבדים, תמונות זכוכית וכד' מעל מיטת התינוק.
עריסה לתינוק של יד שרה, עומדת בכל הקריטריונים המחמירים, ומשמשת מידי שנה מעל 10,000 תינוקות מרוצים בארץ!

בת 5. מאז שנולדה לא ישנה רגוע. (תאומה. אחותה מגיל 3 ישנה במיטתה טוב מאד לילה שלם). מתעוררת כעבור שעתיים שלוש מרגע השינה, ורוצה לעבור אל מיטת ההורים או שישנו לידה. עשינו טעויות בחוסר עקביות (אפשרנו לה להיכנס למיטה, כעסנו, הבטחנו מתנה אם תישן במיטה, שמנו מזרון ליד המיטה ועוד טקטיקות סותרות). רוצים לסיים את הענין ושתצליח לישון לילה שלם במיטתה. עוד דבר: גם ההתעוררויות שלה לרוב מלוות בקולות בכייניים מתוך שינה/עצבנות/חוסר נוחות/ לעתים צרחות כמו מתוך סיוט/ תזוזות רבות במהלך השינה והיא חייבת לישון עם 2 אצבעות בפה (מנהג שמקיימת גם במהלך היום וכלום לא עוזר לה להפסיקו). נשמח לעזרה

הבת שלי בת שנתיים, כבר כמה ימים שהיא פתחה סוג של התנגדות אלי, עושה איתי ברוגזים, מסרבת לכל דבר שאני אומרת לה ולא משתפת איתי פעולה בשום דבר, ממקלחות לארוחות. עם אבא שלה היא מוקסמת ועושה לו חנדלעך. אז הוא עכשיו אחראי על כל ההתנהלות איתה, אבל זה לא יכול להימשך ככה כל הזמן... מה עושים?

יש לאחיין שלי בן ה-3 יומולדת, אני רוצה להביא לו משהו שהוא רוצה ומשהו שישמח אותו, והוא מבקש דברים שיש לאחים שלו שלא מתאימים לגיל שלו וברור שהוא רוצה אותם מקנאה ולא מתוך רצון אמיתי. השאלה שלי היא אם לתת לו את מה שהוא מבקש, למרות שאני יודעת שזה לא לגיל שלו והוא לא יהנה מהמתנה או לקנות משהו אחר בתקווה שהוא ישמח מזה וזהו?

הבת שלי בת שנתיים וחצי כל הזמן מרביצה, לכל מי שהיא רואה, ילדים, מבוגרים, בעלי חיים... היא עושה את זה כאילו בצחוק ולא מבינה שהיא מכאיבה לאנשים לא משנה מה אומרים לה

שלום לכל מי שקורא/ת..
משתפת אתכם, ביתי הבכורה בת שנתיים וחצי. ילדה מקסימה, חיובית, חייכנית ובוגרת קטנה.
נכנסה לפעוטון לראשונה באוקטובר, 2018.
הכל טוב ויפה, משתלבת ואוהבת ללכת לפעוטון.
בחודש האחרון הילדה שלי התהפכה לגמריי.. מתחילה להתנהג שונה.מבקשת מוצץ (כבר שנה שהיא ללא מוצץ) ,מחפשת לאחוז חיתול (דבר שלא נעשה לפניי כן)
, זורקת חפצים.
והכי הכי חמור וקשה עבורי, היא מסתייגת ממני.. לא רוצה ממני דבר..אני מוזגת לה אוכל והיא מעיפה, כוס שתיה, מעיפה.חטיף,מעיפה..
מבקשת שאבא שלה יימזוג אוכל, יישחק איתה וכל הדברים השגרתיים.. ממני היא מסתייגת לחלוטין..
בבקרים זה בכי החל מ6 וחצי ועד הכניסה לגן. כשמגיעה לבית שוב בכי ובכי ..זורקת חפצים ומתעלמת ממני.
מישהי חוותה דבר דומה/ התנהגות דומה שמאפיינת את הגיל?
(אציין שיש לנו תינוקת בבית -בת שנה)

תודה לעונות, ממני אמא שהלכה קצת לאיבוד.

אחייניתי בת 5 מקסימה ועדינה.הוריה התגרשו לפני שנתיים.האם העתיקה מקום מגוריה למרחק של 50דקות נסיעה.הילדה נבונה אוהבת מאוד את אביה וכל פרידה מלווה בבכי.היא נהנית איתו וקשה לה להפרד.אני לא יודעת מה קורה במהלך השבוע אולי גם בוכה.אני עוזרת לו לשלב אותה כשהיא מגיעה אליו ותורמת לשמחה שלה.אבל אני מודאגת מה"קריעה "כל פעם מחדש.זה גם נסיעות שלה כל שבוע טירטור רציני וגם הנפש שלה שכואבת.מה עושים?

שלום,
יש לי תינוקת בת חודש שבקושי ישנה.
הנתונים הם כאלה: היא יונקת (לא בלעדי) אנחנו בודקים חיתול עשים לה גרפס, מניעים לה את הרגלים לשחרור גזים עוטפים אותה כמו ברחם, שמים אותה על הזרוע על הבטן. אבל היא לא רוצה לישון. היא בוכה המון ולא נרגעת כל עוד היא לא מחוברת לאשתי. הרבה פעמים היא בוכה ומקפיצה את הגפיים ובכך מעירה את עצמה גם כאשר היא מחוברת.
בנוסף, עד שהיא נרדמת על השד כאשר לוקחים אותה לעריסה היא שוכבת דקה שתיים עד 10 ד' ומתעוררת חזרה.

הצילו! מה אנחנו לא עושים נכון?

אני ובעלי בתקופה קשה, אנחנו רבים הרבה ויש לא מעט עוינות בבית. אנחנו מאוד משתדלים לנהל את הוויכוחים לא בסביבת הילדים, אבל דירה לא גדולה וילדים מרגישים. הבת שלי בת ה-4 שאלה אותי אם אנחנו מתגרשים ולא ידעתי מה להגיד לה. כמובן אמרתי לה שאנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ולפעמים יש מחלוקות, אבל האמת היא שהגירושין כן עומדים על הפרק ואני מרגישה אשמה כאילו שיקרתי לה