פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

הי,
בני בן 3.5 ילד מפותח, בריא ונבון ברוך השם.
שאלתי היא לגבי שינויים התנהגותיים אצלו.
הוא לא הולך לגן ונמצא בחינוך ביתי. שום דבר לא השתנה בחייו לאחורנה ואנחנו נפגשים עם ילדים כל השבוע לפעילויות שונות. בזמן האחרון הוא חווה חרדת נטישה כל כך גדולה שאפילו קשה לו כשאני באותו חדר איתו אבל לא ממש צמודה אליו.
הוא התחיל להפגין גם קשיים חברתיים כאשר מסרב להשתתף במשחקים עם בני גילו ופעילויות שונות שעד כה היה נהנה מהם. אני ממש מנסה להיות סבלנית אבל דואגת מאוד. הוא מבטא את החרדה בחוסר רצון להשתתף, ואפילו מפריע באופן מכוון כשמנסים לעשות פעילות חברתית. מתנהג לא יפה ולא מקשיב לי בכלל וגם לא למבוגרים שמסביבנו שמבקשים ממנו להפסיק. זה ממש מתסכל לאור העובדה שהילדים שאיתנו בקבוצה לא מתנהגים ככה בכלל.
לעיתים אני מרגישה שיש לו קושי רגשי מסוים ולא בטוחה למה ואיך לעזור לו מעבר לסבלנות, הסברים והפגנת אהבה.
אני חייבת לציין שהוא ילד מאוד מפותח עם הבנה מדהימה לגילו וחושדת שזה דווקא פועל לרעתו כרגע כי מתקשה להתמודד רגשית...
אפשר בבקשה לקבל כיוון להבנה טובה למה לצפות מבני 3.5, האם זה נורמטיבי התפרצויות כעס והתנהגות לא חברתית? מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לו כי אני מרגשיה שהסברים וסבלנות לא עושים את העבודה. האם יש שיטה כולשהי?
תודה מראש...

האם לתינוק עד גיל שלושה חודשים עדיף לישון בעריסה או באמבטיה של העגלה?

אני גרה בחו"ל, מגיעים לארץ פעמיים בשנה והמשפחה מגיעה אלי פעמיים בשנה פחות או יותר. הקטן שלי, בן 4, כל פעם שנפרדים מהמשפחה, בעיקר כשהם מגיעים אלינו ועוזבים, יש לו רגרסיה, מסרב ללכת לגן, עושה פיפי במיטה... אני מנסה הפעם להקדים תרופה למכה, אחותי מגיעה אלי בשבוע הבא, מה אפשר לעשות כדי למנוע את הרגרסיה הפעם?

הגדול שלי, בן 3.5 החליט שהוא ברוגז עם אחיו הקטן, קרוב לשנתיים. הקטן כל הזמן נשרך אחריו ורוצה תשומת לב והגדול פשוט מתעלם מהקיום שלו לחלוטין. הקטן לוקח את זה מאוד קשה. ניסיתי לרדת לשורש הבעיה אבל הגדול פשוט אומר שהם לא חברים והוא לא חייב להיות חבר שלו. אני מניחה שזה עבור אבל יש מה לעשות עד אז או כדי להאיץ את זה?

מתי מגיע הזמן להחליף למיטת מעבר? מה הנוהל המומלץ להסתגלות נעימה ומהירה של הילד למיטה החדשה?

הבת שלי, בת 4 צריכה להרכיב משקפיים. לא משנה כמה ניסינו להלהיב אותה על זה ולבחור לה מסגרת יפה שהיא אוהבת, היא לא מוכנה להרכיב אותם...

בן 3, ביישן מאוד, נמנע ליצור קשר עם עין עם אנשים, כולל משפחה קרובה ואנשים שהם חלק בלתי נפרד מהחיים שלו. הוא בסדר עם ילדים אבל. יש סיבה לדאגה?

שלום , בני בן2.8 רוצה להיות רק איתי ( אמא) . לא רוצה גן ולא לאביו ולא לסבתא , קשה לי בבוקר לראות אותו מתוסכל . הגן מצויין כל הילדים שמחים וגם הוא אחרי הבכי של הבוקר, הפרידה ממני,אבל הבעיה שלאביו הוא פתאום לא רוצה ללכת והוא מאוד אוהב אותו אותו ומשקיע בו. האם זה קשור לגיל?

מאז שחזרנו מהחגים הבן שלי לא רוצה ללכת לגן, לפחות פעם בשבוע קוראים לי כי הוא חולה והוא באמת נראה לא טוב ומסכן ובוכה אבל כשמגיעים הביתה הכל בסדר וחוזר לו מצב הרוח. דיברתי לא פעם עם הגננות ואין משהו חריג. זה לא כל יום אבל בתדירות מדאיגה

הבת שלי בת 4 לא מוכנה להישאר עם הבייביסיטר, לא משנה איזו בייביביטר... גם אם היא הולכת לישון לפני שהיא באה, אם היא מתעוררת היא נכנסת להיסטריה ואם היא מגיעה לפני אז היא עושה לנו את המוות כדי שלא נלך ועושה לה את המוות עד שאנחנו חוזרים... כבר לא יודעים מה לעשות

יש לי שלושה ילדים - 3, 1.9 ותינוק חדש בן שבועיים. לפי האופי של הילדה (1.9) ידענו שיהיה מאתגר איתה ועם ההסתגלות לאח החדש ואמנם עברו רק שבועיים אבל יש לה התקפי זעם כמה פעמים ביום. בגן אומרים שהיא גם כועסת אבל בסדר, אבל כל רגע שלה בבית קשה מנשוא, ונוסיף לזה שאני אחרי לידה ויש עוד אח גדול, ואני עייפה כל הזמן ואני פשוט לא יודעת איך להתמודד איתה

שלום
בני בן 8.5 חודשים ולפנים שבוע פלוס התחיל לעמוד ומאז כמובן שזה מה שהוא רק רוצה שלא נדבר על שעת השינה שבמקום 21:00 בערב(התחלתי להקדים לו ופתאטם עומד אז זה עוד יותר קשה) עכשיו ב2130 נרדם עם "מאבק" .
בגדול ברוך ה' הוא תינוק נוח חייכן אבל הלילות מהלידה אף פעם לא היו רצופות לא לו וכמובן לא לי. אני משתדלת לעשות סדר יום קבוע איתו. בגדול ובקצר :
בוקר אוכל בקבוק ב7-730 משחק לבד/איתי עד 8:30- 9:00 תלוי במצב עייפות שלו ישן שעה- שעה וחצי,ואז קם אוכל קומפוט ב1030-11 ואז שוב כמו מקודם משחק ואז שוב לישון שעה בדרך כלל ב1230 עד 1330-1400 ושוב אוכל ,הפעם מרק ירקות ושוב משחקים עד 15 בערך ואז שוב נומי בין שעה לשעה וחצי .אם לא מתעורר לפני 1730 שזו השעה שצריך לאכול בקבוק לפני האחרון אז אני מעירה אותו בנעימות מלטפת אותו כי יש לי תחושה שמשהו לא נכון בערב (שאני עושה) רק בסביבות 1730 יוצאים לטיול (בקיץ נורא חם אז יצאנו מאוחר ) לכיוון הקניון בדרך כלל,אין לי הרבה אופציות באזור שלי ואני לא ניידת. ואז ב19 חוזרים הביתה משחקים עוד 30 דקות על השטיח שלו וב20 מקלחת בקבוק ושינה בדרך כלל חולקים אותו למיטה אחרי שאכל בקבוק אחרון ב2030 ואז גרעפס ואז מספרת לו סיפור קצר ומסבירה לו שזו השעה לישון לעכשיו אין רעש זה זמן לישון כי לילה .ואז מתחיל ה"סיוט" הוא מחייך ..עולה על מיטה בעמידה, מפיל אין ספור פעמים את המוצץ על הרצפה,ואני שוב משכיבה ומסבירה ואז אני מאבדת סבלנות ומעלה טון קר ולפעמים זה נורא מעצבן אותי כי אני מותשת כי גם ככה בלילה הוא מתעורר כמה פעמים ואני כבר לא ישנה טוב במילא,אני מציינת שזה רק כי הוא איבד מוצץ בלילה וכשאני מחזירה לו אז נרדם שוב.מה לא ניסיתי.אפילו שמתי כמה מוצצים במיטה והסברתי לו.אבל כשהוא מתעורר בלילה הוא לא נראה מחפש את זה ,והוא עם עניים עצומות אז איך יקח אותו לבד. גם כשזה לא שיניים הוא "מכתר" כמה פעמים.לפעצים אני לא קמה,ומחכה דקה כמו שאמרו לי לעשות אבל הוא עדיין ממשיך לכתר.ואי אפשר להירדם .ועכשיו הוא בשש בבוקר קם פקל ואיך שפותח עניים הוא שוב מטפס כדי לעמוד,ואני לא מגיבה רק מסתכלת עליו (הוא איתנו בחדר) אני חסרת אונים.מאבדת סבלנות.וכל כך מותשת אין אף אחד שיכול לעזור לי באותו רגע.בעלי קם מוקדם לעבודה.אמי גם עובדת קשה.אני ממש מרגישה לבד מתמודדת ...איפשהו אני רוצה להאמין שזה אפשרי...כי אני אומרת לעצמי איך עשו כולן ?! ויש יותר גרוע המצב שלי עוד קל.
אבל ביום אין לי חשק לשחק איתו במיוחד שעכשיו הוא כבר לא רק זוחל הוא עומד אני צריכה להיות 1000 עניים עליו.אני מאוהבת קשות בבני ומגדלת אותו 24 שעות איתי בבית ונהנים המון ! אבל כשאני גמורה אין עם מי לדבר אני רק רוצה לישון ואני לא נעימה לאמי לבעלי...אני רגישה ועצבנית,רק מבט לעבר הבן שלי ואני נרגעת,אבל עדיין אין לי חשק לשחק ולהרים אותו.כולי כאובה מעייפות.אשמח כל כך לעזרה

ילד בן 10 חודשים לא מצליח להירדם בלי ידיים, נשבר לנו הלב מלשמוע אותו בוכה, מה הדרך היעילה ביותר?

הבן שלי בן 8 חודשים פלוס והוא לא פנו של מוצץ אבל כן רק כדי להירדם.
בלילה אני קמה לפעמים כל שעה כדי להחזיר לו את המוצץ.לפעמים אני לא קמה מייד כדי לבדוק אם יפסיק "לכתר" אבל זה מתעצם קצת ואז אני נותנת לו. זה ממש קשה לי לא לישון מאז שהוא נולד.אני מרגישה שאין לו שינה עמוקה.
אני מנסה שיהיה סדר יום מסודר מאז שנולד.קשה לי כבר.גם כשהוא ישן טוב ביום הוא לא עושה לילה שלם בלי להתעורר בכלל(עם עניים סגורות) גם כשהוא גמור הוא לא עושה לילה שבו אני ישנה 6 שעות רצוף.זה מתסכל אותי.
מלמדת אותו לקחת את המוצץ אז הוא לוקח אותו אבל שם אותו רוב הפעמים הפוך. לא יודעת אם זה בכוונה כי הוא עושה שיניים כך או שפשוט מתבלבל.ולפעמים שם אותו בפה בצורה נכונה.
כשהוא עייף הוא מסרב לקחת את המוצץ בידיים טבועה קצת ופותח את הפה כדי אשים לו אותו .אם אני מתעקשת קצת איתו אז הוא בוכה.
בלילה הבנתי שצריך לשים בכל פינה מוצץ אבל הא כמעט אף לא עם עניים פתוחות כשהוא מכתר בלילה על המוצץ אז איך יקח אותו לבד ? אוף אני ממש עייפה והגב שלי נגמר מזה.

הילד שלי בן שלוש, שנה שעברה הוא היה מאוד חבורתי בגן והיו לו כמה חברים טובים. השנה נכנס לגן עירייה, עם שניים מהחברים מהגן הקודם, והוא לא מוכן לשחק עם אף אחד אחד מלבד אחד מהם והוא אפילו מונע מהחבר לשחק עם ילדים אחרים...