המלצות

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • המלצות
    נטלי
    31/01/2010

    שלום...אני בתקופה האחרונה חושבת הרבה על הגדלת חזה......אבל אני חוששת מכל הסיכונים..ממה שיכול להיות...זה שאחרי הניתוח אני אתחרט כי בסה"כ הרבה אומרים לי שהחזה שלי פרופורציונלי לגובה שלי(אני 1.54) אבל אני מרגישה שהוא קטן מדי...
    אני תוהה אם יש מישהי שבאמת מתחרטת על זה שהיא עשתה את הניתוח וממליצה לי להסתפק עם מה שיש לי ? ...אני אשמח גם לקבל תגובות בעד ניתוח..
    אני פשוט מאוד מפחדת שאני לא ארגיש שבן זוגי ייגע לי בחזה או שאני אסתכל עליו וארגיש שזה היה מיותר...

    תודה רבה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    המלצות

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • המלצות

    ד``ר רונן גלזינגר
    02/02/2010

    נטלי שלום
    אף אחד לא יכול להמליץ לך איך תרגישי. הגדלת חזה אמורה לשפר את דימוי הגוף שלך, את הרגשתך עם עצמך. אם את מרגישה לא נוח עם גודל החזה שלך אזי הניתוח יכול לשפר הרגשה זו. אין מידה אחת של חזה "פרופורציוני", בתוך הפרופורציה יכול להיות חזה גדול יותר או קטן יותר ועדיין להיות פרופורציוני. מניסיוני בד"כ לאחר הניתוח באם יש מחשבה שנייה היא: " למה לא עשיתי גדול יותר" ולא זכורים לי מיקרים של כאלה שרצו חזה קטן יותר. אבל בסך הכל זו החלטה שלך. אם תיגשי למנתח פלסטי הוא ישמח לקשר אותך עם בנות שעברו ניתוח שיכלו לספר לך על הרגשתן.
    בהצלחה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • הי נטלי ... :)

    ליאור
    15/03/2010

    אני אשמח לשתף אותך בהרגשות... אולי תתחברי אליהן :)
    עברתי ניתוח לפני שבוע וגם אני כמוך הרגשתי בסדר עם הגוף שלי... אני 1.67 והיה לי חזה יחסית קטן אבל לא לגמרי.. אהבתי אותו אבל הרגשתי שאני אהיה יותר שלמה אם יהיה לי חזה יותר גדול.. שהוא יהיה יותר פרופורציונלי לגוף שלי. בערך מכתה י' רציתי כבר לעשות את ההגדלה ורק עכשיו עשיתי כשאני בת 21.. ביום יומיים הראשונים אחרי הניתוח התרגשתי...זה לוחץ נורא ואם את לוקחת תמשככי כאבים את בקושי תרגישי כאב (עשיתי מתחת לשריר 350), אחרי יומיים ההתרגשות ירדה קצת.. כי בתכלס את בקושי יכולה לזוז... את מוגבלת פיזית ואם את עושה תנועה קצת יותר מהר זה כואב טיפה.. את מרותקת לבית את תהיי חייבת שיהיה שם מישו שיעזור לך כי לבד זה יהיה ממש קשה.... אחכ בא לי השלב שקצת הרגשתי שאולי זה במת היה מיותר אולי לא במת הייתי צריכה אתזה כי בתכלס אהבתי תחזה שלי... אולי השהייה הזאת בבית חירפנה אותי.. אבל בכל הזמן הזה אני אומרת לעצמי שעוד שבועיים אני ארגיש יותר טוב המצב יהיה יותר טוב... ובמת ככל שעובר הזמן את מתחילה להרגיש יותר טוב ופחות לחץ באזור והכל מתאזן לאט לאט... אבל צריך סבלנות לזה.. וסביבה תומכת.... לי הכי עזר החברות שעודדו אותי.. חברה אחת שלי עשתה ניתוח אצל אותו המנתח והיא בכלל מעודדת אותי כל יום ואומרת לי שיצא יפה ושלא צריך לדאוג והכי חשובה היתה אמא שפינקה אותי ממש כי היא היתה לצידי כל הזמן... לפחות בימים הראשונים חח שזה די הכי קריטי..
    אז לסיכום.. עכשיו שאני אחרי הניתוח אני יכולה להגיד לך שאם הייתי יכולה לחזור אחורה אז לא הייתי עושה תניתוח. אבל מה שכן אם תעשי את לא תתאכזבי חודש לאחר הניתוח :) אם תרצי את מוזמנת לפנות אלי עוד חודש ואני אשמח לספר לך מה עובר עלי אז אם זה יעזור לך לגבש דעה על הכל יותר טוב.... בהצלחה! :)

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו