איך לדרבן על דרך החיוב ולא השלילה?

אמרתי לבן שאם הוא לא יעשה אבחון פסיכודידקטי אז הוא לא יקבל הקלות{במידה ויש לקות למידה וכנראה שיש} ובלי הקלות הוא לעולם לא יצלח את הבגרויות!
חברה שמעה ואמרה לי שהדירבון צריך להיות ממקום של חיוב ולא ממקום של שלילה...
כאילו לא להפחיד אלא להסביר לו שאם יהיו לו הקלות אז יהיה לו יותר קל...
השאלה שלי איך אני יכול לברור את המילים שלי לפני שהן יוצאות מהפה?
אני בטוח שהיא צודקת אך לפעמים אין לי את המשפטים המתאימים...!
האם את יכולה לתת לי דוגמאות כיצד לדרבן אותו על דרך החיוב ולא השלילה?
הבעיה זה שהוא לא רוצה שעורי עזר בחשבון והוא שולל מראש כל דבר שקשור לחשבון,כשהוא מקבל תרגיל אז הוא נתקע ואפילו לא מנסה...כאילו הוא הפסיק להאמין בעצמו!