קוראים לי יעל ,ואני מאובחנת כליקויית למידה מכיתה ב .
היום אני בת 30 .
כול החיים סבלתי מאוד מאוד , מהיותי ליקויית למידה , הן מבחינה לימודית והן בחינה חברתית נפשית.
היום אני לומדת באוניברסיטה , שצורת הלמידה בה, מאוד קשה .
צריך ללמוד לבד את רוב החומר ,ולהגיש עבודות כול שבועיים .אבל אני מקבלת מהם תמיכה מאוד גדולה , גם אפשרות לקבל הדרכת למידה כול סימסטר, גם המון הקלות , כמו תוספת זמן , חדר נפרד וכו.
לאחרונה גיליתי על עצמי ,שיותר קל לי להיבחן בעל פה , ושהבעיה העיקרית היא, כשאני צריכה לשפוך אתהחומר דף, אני מתקשה לבטא את עצמי ,להוציא את החומר מן הזיכרון ,וברוב המקרים זה אפילו לא כרוך בזיכרון, אלה בהבנה, ובהפנמה של החומר.
אני יכולה לספר לימשהו , בעל פה מה למדתנו בשיעור , אבל בכתב זה יוצא לי באלגאן.
לכן כול המבחנים שלי הם עם ציונים ממש ממש נמוכים .
אני כבר לא יודעת מה לחשוב , אולי אני פשוט מטומטמת, יש המון סטודנטים שלומדים איתי ,עם לקיות למידה אבל עם תמיכה של האוניברסיטה, הם מצליחים לקבל ציונים די טובים, ואפילו גבוהים.
אופ אני מרגישה מטומטמת
האוניברסיטה , לא רוצה לתת לילעשות, מבחנים בעל פה.
דבר שני שגורם לי להרגיש מטומטמת הוא, שיש לי דיסקלקוליה , ושאני לא יכוה לקרוא מספרים.
זאת אומרת אם נניח , אני רוצה לבדוק , כמה יש לי בעובר ושב, אני לא יודעת אם יש לי עשרים אלף ,מאתיים ושנונה או אלפיים עשרים ושמונה
תודה על כול תשובה
.jpg)
.jpg)
.jpg)
טובי פלד.jpg)
.jpg)
(1).jpg)