אבהון

שלום
ראשית, אני מבינה כי כאבא, שמכיר היטב את בתו, חשוב לך שגם אחרים יראו אותה ואת יכולותיה כפי שאתה רואה, אולם הדבר כמובן אינו אפשרי, כיון שילד מתנהג באופן שונה עם הוריו, עם הגננת ועם אנשים לא מוכרים, לפחות בהתחלה.
שנית, חשוב להבין כי אבחון אינו מבחן שצריך לעבור. אני מניחה כי פניתם או הופנתם להתפתחות הילד כיון שלילדה יש קושי מסוים, שיש לאבחן כדי לעזור לה, כולל אולי חוסר בטחון במפגש עם מצבים חדשים ואנשים לא מוכרים. לא ניתן ללמד את הילדה לקראת האבחון, וחשוב גם שבאבחון יראו אותה בדיוק כפי שהיא במציאות, כולל חוסר הבטחון שאתה מתאר.
אני סומכת על הפסיכולוגית שתאבחן אותה, שבוודאי פגשה הרבה ילדים בגילה של בתך עם קשיים דומים, שתדע איך לגשת אל הילדה ותצליח לראות גם את יכולותיה וגם את הקושי.
התפקיד המרכזי שלך הוא להעביר לילדה מסר שהאבחון הוא מצב לא מלחיץ, שמטרתו להכיר אותה, שיעשו שם כל מיני משימות שחלקן בוודאי יהיה מהנה עבורה. חשוב דווקא לא להגיד לה, לפני או במהלך האבחון שתראה לבודקת מה שהיא יודעת, לא לנסות לרמוז לה או לשכנע את הבודקת שאתמול בבית היא ידעה הכל ורק עכשיו לא אומרת כי היא מתביישת...
אם יש לך מה לומר לבודקת לגבי חוסר הבטחון שלה בנוכחות זרים או כל דבר אחר, חשוב לעשות זאת כאשר הילדה איננה בחדר, כדי לא להלחיץ אותה או לגרום לה לחוש שהיא מאכזבת אותך בביצועיה.
אם יהיו לך שאלות נוספות, נשמח לעמוד לרשותך,
יעל