דיכאון והשמנה לאחר סרטן בלוטת התריס

היי

בינואר 2013 עברתי ניתוח כריתת בלוטת התריס ... התברר שזה היה סרטן Papillary and Follicular

מאז כ"כ קשה לי.. ויותר נפשית. עברתי טיפול ביוד רדיאוקטיבי שאחריו היתי בבידוד הרחק מילדי 13 יום...

ההתמודדות היא יותר נפשית. המילה סרטן אך עדיין אתה לא מרגיש כמו חולה סרטן. לא מרגישה שאני באמת שורדת.. אך עדיין כ"כ קשה לי עם זה ואני קשה עם עצמי שיש אנשים שממש חולי סרטן אז למה אני מתבכיינת.

אני בדיכאון און ואוף... המשקל עלה במהירות נוראית למרות דיאטה, כעת הוא קצת נעצר תודה לאל אך אני נלחמת בתחנות רוח וקרובה לוותר. אני מתעמלת יותר מתמיד, חזרתי לטניס פעמיים בשבוע ועוד פעילויות אקטיביות אחרות במשך השבוע... אני אוכלת יותר בריא ממה שאכלתי איי פעם, סלטים, ירקות פירות, בלי בשר אדום, הכל אורגני... בלי גלוטן... מנות קטנות... ושום דבר לא זז...

אני אדם עם הומור אז בעלי וחברתי הטובה בטוחים שחזרתי אך אני לעיתים מרגישה כ"כ בחור שחור, עמוק עמוק שאני צורחת ואף אחד לא שומע. קל להגיד זה רק משקל, העיקר את בחיים. אני אומרת לעצמי כל יום. אך עדיין, כשיש ארון בגדים ששום דבר לא עולה, שאני צריכה פעם ראשונה בחיי לחפש בגדים לעבודה וליום יום במידות פלוס או שאין את המידה שלי - נותן לי הרגשת כישלון. הרופאים אומרים לתת לזה זמן. רמת ה ths שלי הייתה 15 פעם אחרונה שזה נורא גבוה, שום דבר עוד לא עובד... אך יום יום אני צריכה לתפקד ולעיתים מצליחה ולעיתים נוסקת ישירות עמוק מתחת לאדמה...

תגידו לי שעברתם את זה גם... תגידו לי שדברים יהיו יותר טובים... אני מחפשת את הכוחות וקשה לי. אני יודעת שאם אמשיך להלחם בתחנות הרוח אולי אנצח והם ישברו...אך בינתיים אני מחפשת את הכוח לא להשבר בעצמי.

מקווה שאני לא נשמעת קטנונית.
:(
עזרה?