גאוט

בעקרון יש למנוע התקפים משום שבמשך הזמן תדירות ההתקפים נוטה לעלות, חומרתם עולה ונוצר גם נזק קבוע למפרק. לפיכך רצוי לתת לך טיפול מניעתי קבוע באלוריל על מנת להוריד את רמת החומצה האורית. טוב מזה יהיה אם תפנה לדיאטנית ותצליח בעזרת דיאטה להפחית את רמת החומצה לערכים של פחות מ- 6.5 או 6.
אם לא ביצעת בעבר אולטראסאונד כליות - מומלץ לבצעו היות ואם יש לך אבני כליה (לעיתים לא מרגישים בהן כלל - אם לא היו התקפים) - זו תהווה סיבה מספקת להתחלת טיפול תרופתי באלוריל לאלתר.
בהצלחה.

תודה על תשובתך.

ציינת שההתקפים יכולים להגביר קצב?
1.כל כמה זמן בממוצע יש התקף של גאוט? חודש? חצי שנה?
2.מאוד חשוב לי להבין האם בעת התקף לקיחת נוגד דלקת/קולכיצין שמקצרים את משכו גם מקטינה את הסיכון לנזקים ארוכי טווח לעומת אי לקיחת משככי כאב והמתנה בסבלנות לסיום? אם "מסתדרים" עם הכאב אז האם בסדר לא לקחת שום דבר או אפילו רק אקמולים?
תודה

אם נאמר שסבלת עד עתה מ- 3 התקפים בשנה בממוצע - הצפי הוא שבמשך כמה שנים ללא טיפול - התדירות תעלה והיא עשויה להגיע באיזה שהוא שלב להתקף כל שבועיים- שלושה ובמצב קיצוני גם למחלה כרונית.
בשלב זה, אגב, יש שיאמרו שהם לא לקחו מעולם טיפול לחומצה אורית מוגברת ולא סבלו מעולם מהתקפי גאוט אך באנלוגיה יש גם אנשים שעישנו 4 קופסאות ליום ולא חלו בסרטן ריאות - אך עדיין - גורם הסיכון הוא משמעותי....
לשאלתך השניה, ההמלצה היא לטפל גם בהתקף החד היות והתהליך הדלקתי "העסיסי" תורם ביתר שאת לנזק ארוך הטווח.
עם זאת, החשיבות הגבוהה היא למניעה - להורדת רמת החומצה האורית באופן כרוני משום שהיא זו ששוקעת במפרק והורסת אותו במשך הזמן.