בחירת כירופרקטורר

עליך לבחור כירופרקטור מורשה. רובינו משוייכים לאגודה הישראלית לכירופרקטיקה. ניתן לבחור מתוך הרשימה ב- www.israeldc.com

ירון שלום,
קיימים היום בישראל 95 דוקטורים לכירופרקטיקה הפרושים על פני כל הארץ. ברשימת האגודה רשומים רק 48 מתוכם אשר שילמו דמי חברות בה. לרשימה המלאה יש לשלוח לנו את המייל שלך.
בנוסף, מצורף קטע הסבר על בחירת הכירופרקטור המתאים לך מתוך ספר חדש.
איך נבחר את מסלול הבדיקה ואת השיטה הטיפולית המתאימים לנו, לתלונתנו?

הצעד הראשון שנשקול הוא לבחור בעל מקצוע אשר מוכשר ומיומן בתשאול רפואי ומקצועי, בביצוע אנמנזה ובבדיקה בריאותית ורפואית כולל בדיקות הדמיה, בדיקות דם ושתן כדי לשלול גורמים לבעיה או לכאב היכולים להוות סכנת חיים.
בשלב זה הגישה הישירה לבעלי המקצועות או העוסקים בשיטות המשלימות איננה מומלצת.
האפשרויות העיקריות המקצועיות שמומלצות:
1. מצד הרפואה המדיצינית – רופא משפחה, רופא פנימי, נוירולוג או אורטופד.
2. מצד המקצועות המקבילים – דוקטור לכירופרקטיקה, דוקטור לאוסטיאופתיה (רק אם למד אוסטיאופתיה בארצות-הברית או באוסטרליה) ודוקטור לנטורופתיה. הנטורופת מקבל תואר דוקטור אשר איננו אקדמי כי אם פילוסופי, והוא עובר הכשרה קלינית מערבית חלקית הכוללת מקצת הבדיקות והאבחונים אשר נהוגים ברפואה המערבית.
כאשר אנו בוחרים כיוון מאבחן בתחומי הרפואה יש לזכור כי העוסקים ברפואה אינם בקיאים ולא למדו מעולם את מקצוע הכירופרקטיקה. הם בדרך כלל רגילים לעבוד ולהפנות בתוך מסלולי ההפניות של קופות-החולים ובתי החולים כגון הפניות למכוני הרנטגן, לפיזיותרפיה, למרפאות הכאב ולריפוי בעיסוק, והסבירות כי יפנו אתכם לבעלי המקצועות המקבילים קטנה יחסית, למעט אם טופלו או נחשפו אקדמית למחקרים מדעיים כירופרקטיים ואוסטיאופתיים.
כאשר אנו בוחרים את כיוון האבחון בתחומי המקצועות המקבילים, כגון הכירופרקטיקה והאוסטיאופתיה, בדרך כלל נוכל להיות בטוחים כי אם תימצא סכנת חיים או מחלה פנימית, נופנה מיד לגורם רפואי מתאים על מנת להשלים את הבירור המקצועי או לתכנן טיפול משותף. הדוקטור לכירופרקטיקה עובר הכשרה מקיפה במכלול תחומי האבחון, כולל הכירופרקטי ותחומי ההדמיה, ויודע היטב מתי עליו להפנותכם.
מצד אחר, יש להיזהר כאשר בעל המקצוע אינו מתייחס למצבכם הבריאותי, לתלונותיכם, למחלות ולתרופות שאתם לוקחים ומנסה להציג ולשווק את מקצועו בלבד או את משנתו הפילוסופית כדבר בלעדי. יש גם להיזהר כאשר הוא או היא אינם מסבירים ואינם עונים לשאלותיכם, אינם מתעניינים בבדיקות הצילומים שלכם, אומרים לכם להפסיק לקחת את התרופות או מבטיחים לכם הצלחה, פתרון בריאותי מושלם, ושהם הם שיוציאו אתכם ממכאוביכם.

הצעד השני, לאחר שלילת סכנת החיים והאבחון הכולל, מתחיל בחיפוש שלעתים קרובות הוא ניסיון ותהייה אחר הרכב תוכנית הטיפול האישית והמתאימה לכם, אשר לאו דווקא מתאימה לנוהלי קופת-החולים או למכסת הטיפולים הנתונה בפוליסת הביטוח. קביעת תוכנית טיפול בעלת מגוון מקצועות מקצרת ברוב המקרים את מספר הטיפולים, משך הכאב והעלות הכספית.
בקביעת תוכנית הטיפול א

בקביעת תוכנית הטיפול אתם חייבים לבדוק כי התוכנית תקיף את מכלול מרכיבי הבעיות. מרכיבים כגון הטיפול המכאני, הטיפול ברמות הכאב החזק, הבינוני או הכרוני, הטיפול המשקם המחזק את הרקמות והשרירים ותומך במצבכם וכמובן הדגש על הטיפול המונע והרגלי המניעה. יש לזכור כי הכשרתו של הדוקטור לכירופרקטיקה גם כוללת את הפיזיותרפיה לסוגיה כחלק בלתי נפרד מהטיפול בעמוד השדרה ובשלד.

כעת, לאחר שבחרתם את כיוון מקצוע הכירופרקטיקה, איך תבחרו את הכירופרקטור המתאים לכם?

כפי שכבר נוכחנו בפרקים הקודמים ובוודאי מניסיוננו האישי בתחומים אחרים, כפי שלא כל בעלי המקצוע זהים באופיים, במבנה גופם ובכוחם הפיזי, כך גם לא ברמת הידע המקצועי ובעיקר לא ביכולת להפוך את כל אלה לאמנות התקשורת והטיפול בחולה במצבי החולי השונים.
מכיוון שגם המטופלים הם מתרבויות ומאוכלוסיות שונות, גילם שונה זה מזה, מבנה גופם שונה זה מזה והתלונות שלהם שונות, עלינו לוודא כי בעל המקצוע שלפנינו אמון ומסוגל לטפל בנו ובבעייתנו.
ברוב בתי הספר הגבוהים לכירופרקטיקה, עוברים הכירופרקטורים הכשרה ואימון מקיפים. בארבע השנים הראשונות הם לומדים את כלל מקצועות המדעים הרפואיים, ולאורך שלוש השנים האחרונות ללימודיהם הם לומדים ומוכשרים בכל המקצועות התפקודיים, הקליניים ועשרות טכניקות הטיפול השונות, וכל אלה על מנת להיות כשירים לבדוק, לאבחן ולטפל במגוון רחב של מבנה גוף, מגוון גילי מטופלים ובמגוון דרגות התלונה שלהם וחומרתן.
כל אזור בעמוד השדרה וכל חוליה נלמדים ומתורגלים אלפי שעות במספר רב של דרכי טיפול ידניות וממוכשרות – גישות מלפנים, מהצד ומהגב, גישות עדינות וגישות מכאניות יסודיות יותר. דרכי הטיפול נלמדות ומתורגלות בגישות של טיפול בעמידה, בישיבה ובשכיבה, ובגישות של טיפול במתיחות בתנוחות כאלה ואחרות.

למה נחוץ לימוד כה אינטנסיבי וארוך?
הרכב תוכנית הלימוד וההכשרה נועד לאפשר לכל דוקטור לכירופרקטיקה ללמוד לאבחן נכון, לקבוע תוכנית טיפול אישית למטופל ובמיוחד לדעת היכן ומתי לטפל ובוודאי מתי לא לטפל, ומתי לדחות טיפול ולהפנות לגורם אחר. הכשרה כה ארוכה גם נחוצה על מנת שהלומדים יוכלו לבחור לעצמם תוך כדי ההתמחות את השיטות המתאימות למבנה גופם וסגנון מרפאתם המיועד.
לאחר שהבנו כי המגוון והשוני בין אותם בעלי המקצוע קיימים בכל בעלי מקצועות הבריאות והרפואה, מתקיים הפסוק שאומר:
"אינך יכול לקבל ולהפנים את מסר השליח לפני שקיבלת את השליח עצמו כאדם, בעל מקצוע, בעל רעיונות, גורם מטפל ומנחה הנחיות".

עובדה מחקרית ומדעית ידועה היא כי הצלחת טיפול מושפעת מאוד מהמפגש הראשון בין מטפל למטופל. יש חשיבות רבה ל"קליק" שנוצר בין מטפל למטופל.
לכן, על מנת ליעל את דרך בחירת הכירופרקטור המתאים לכם, להלן כמה עקרונות ושלבים שמומלץ לבצע:
בשלב הראשון להחלטתכם אם לקבל את הכירופרקטור כגורם המטפל שלכם, עליכם לחפש ולקבל עליו או עליה המלצות מרופאים, מחברים, מקרובים וממשפחה אש

אשר סבלו מבעיה הדומה לשלכם, טופלו על ידו והשתפר מצבם. אם אין בידכם המלצות, אפשר לברר על הכירופרקטור באתרי הבריאות והכירופרקטיקה באינטרנט ובמשרד הבריאות.
השלב השני בהחלטתכם נעוץ בכישוריו האקדמיים של הכירופרקטור. עליכם לברר איתו או איתה בשיחת הטלפון או במפגש הראשון את מקום לימודיהם, הכשרתם, התמחויותיהם וטכניקות הטיפול בהן הם משתמשים, רישיונות עיסוק במקצוע בארצות זרות, תעודת הכרה רשמית ממשרד הבריאות בישראל ואם הם משתייכים לארגון מקצועי אשר דואג להם לרישום, להשכלת המשך, לפיקוח מקצועי ובעיקר פיקוח אתיקה מקצועי וחברתי.
עשרות רבות של מתחזים לכירופרקטורים, אשר לא למדו בבתי ספר מוכרים ומורשים ללימוד המקצוע, קיימים היום בישראל.
הארצות אשר בהן בלבד ישנם בתי ספר מורשים הן ארצות-הברית, קנדה, מקסיקו, ברזיל, דרום אפריקה, אוסטרליה, ניו-זילנד, אנגליה, צרפת, דנמרק, נורווגיה, ספרד, והולנד.
השלב השלישי בהחלטתכם נעוץ יותר בתחושת הבטן שלכם ובהתרשמותכם מאישיותו האישית והמקצועית של הכירופרקטור בפגישתכם הראשונה או בבאות אחריה.
האם אתם מרגישים בלבכם כי הכירופרקטור פועל ועובד בחושבו כמה כסף הוא יוכל לקבל מתוכנית הטיפולים הארוכה שלכם? או לחלופין האם הוא מטפל בכם מהלב, האם הוא מסביר פנים, קשוב ומתחשב בבקשותיכם ושאלותיכם?
האם הוא מנסה להציג חזות הדורה, חזות ליצנית, חזות היודעת הכי טוב מה טוב לכם ואיננה עושה טעויות?
חזות זאת לעתים תחתוך את שאלותיכם, תבצע טיפול חפוז של כמה דקות ותסביר במונחים פילוסופיים שבשאר הליקויים שלא טופלו, יטפל הגוף לבדו.
האם התרשמתם כי הוא איננו נוטה להפנות מטופלים לרופאים וגורמי טיפול אחרים?

ומה עם סגנון הטיפול שאני המטופל או המטופלת אוהבים ומעדיפים?
יש מטופלים אשר אינם מרגישים נוח עם מגע ידני רב, או לחלופין מעוניינים בטיפול עמוק יותר. יש מטופלים החוששים מצלילי איזון המפרקים וכאלה שאינם יכולים בלעדיהם. האם הכירופרקטור קשוב לכם ומסוגל מקצועית להפנותכם לכירופרקטור אחר המתמחה בתחומי העדפותיכם?

השלב הרביעי הוא בדיקת ההיתכנות הפיזית והעלות הכלכלית.
האם הכירופרקטור נגיש וזמין בימים ובשעות שנוחים לכם? האם הוא ממוקם מרחק נסיעה שאינו עולה על עשרים דקות ממקום עבודתכם או ביתכם? האם נראה לכם הגיוני משך תקופת הטיפול שהוא מעריך וממליץ עליה בחום?
האם הוא מבקש לשלם את הטיפולים מראש כדוגמת משכנתה בריאותית פרטית או ביטוח פרטי מקומי שלו?
האם תוכנית הטיפול שהוא מציע לכם מתאימה ליכולותיכם הכלכליות?