ראיה מטושטשת

שלום וברכה.

אני בן 46. עד לפני כשלוש שנים, ראייתי היתה טובה, אמנם באמצעות משקפיים.
בתקופה זו, החל גם אצלי השינוי המוכר לבני הארבעים פלוס, אשר גרם לי להעדיף (לא חייב) הסרת משקפיים בעת הקריאה.

בשנה שנתיים האחרונות מתרחשת אצלי תופעה מדאיגה. ראייתי למרחק מטושטשת וכדי לראות טוב, אני מוצא לעצמי, בתוך עננת הטשטוש, סוג של 'חלון' קטנטן, הממוקם בזווית מסויימת וקבועה, ומבעד לחלון זה ראייתי טובה וחדה מאד.

לעיתים, כשאני מנסה להרחיב את אישוני עיני ולמצמץ בחוזקה, חוזרת אלי הראיה לשניה בודדת, אך מיד שבה לסורה.

בביתי ניצב אקווריום בעל עומק של כששים סנטימטרים. כשאני ניצב מולו, אינני יודע מה להעדיף. האם עדיף להסיר משקפיים ולהצליח לצפות בחלקו הקדמי וכל יתר האלמנטים הרחוקים יותר מטושטשים לחלוטין, או שמא עדיף לצפות מבעד למשקפיים ואז, בראיה מטושטשת להנות מהאלמנטים הרחוקים יותר.

האם אכן בגילי לא ניתן כבר להנות מצפיה באקווריום באופן מושלם על כל זוויותיו?

עלי לציין כי ערכתי לעצמי בדיקת קטרקט וגלוקמיה אצל רופאת עינים של קופת החולים, אשר שללה את קיומן.

בנוסף, מידי מספר שבועות, בלא כל הודעה מוקדמת, מכסה את עיני או את חלקה, פעם במיקום זה ופעם במיקום אחר, סוג של עננה המסתירה לי ממש את הראיה. עלי להפעיל מצמוץ חוזר ונשנה במשך מספר שניות ארוכות כדי להעלים מסך זה.

אשמח ואודה על תגובתכם