עבודה במדעי הבריאות

במסגרת העבודה עלינו למצוא חולה עם המחלות שבחרנו, ובכך בעצם לחקור את המחלה וכיצד היא מתבטאת באנשים שונים. יש לי מספר שאלות נוספות שברצוני לשאול. בבקשה תענו לי.

- בחומר בעבודתי כתוב שאנשים בעלי קוצר ראיה יותר פגיעים לתופעה של הפרדות הרשתית. השאלה שלי היא מדוע זה כך?
- החולה שעליו אני עושה את העבודה סובל מהפרדות רשתית של העין. המקרה שלו מאוד מעניין משום שבחומרים שאספתי כתוב שהפרדות מלאה נוצרת תוך זמן יחסית ארוך (כחצי שנה) אך החולה שלי איבד את ראייתו תוך זמן קצר מאוד - מספר שעות. ברצוני לדעת אם יש לכם הסבר לתופעה היוצאת דופן הזו.
- אם אצל החולה ישנה הפרדות רשתית, וניתוחים כמו ויטרקטומיה, סגירת הקרע עם לייזר, הזרקת גז וניתוח החיגור לא עזרו, האם יש צורך בניתוח נוסף? והאם זה יעזור לאדם שיש לו הפרדות רשתית מתקדמת?

תודה מראש על כל תשובה!!!!

בקוצר ראיה גבוהה יותר ההסתברות לחורים, קרעים או שינויים ניווניים בהקף הרשתית, והשינויים בזגוגית משמעותיים יותר.

ברוב המקרים נוצרת הפרדות הרשתית תוך זמן קצר, ורק בחלק קטן מדובר בתהליך הדרגתי מתמשך. אבדן ראיה חל כאשר ההפרדות כוללת גם את אזור המקולה. כאשר המקולה צמודה תתבטא ההפרעה בראיה בצמצום שדה הראיה ולא בחדות הראיה.

התשובה תלויה בכל מקרה לגופו. אם הרופאים הגיעו למסקנה שיש סיכוי להצמיד את הרשתית בניתוח נוסף יש לשקול ניתוח חוזר. יש לזכור שבניתוח נוסף יש גם סיכון, ויש לשקול סיכוי מול סיכון.

שלום דניאל,

1. התופעה שכיחה יותר בגיל 40-70. הסיבות הן שינויים בזגוגית העין מצד אחד (השינויים בזגוגית יכולים ליצור משיכה של הרשתית), והשכיחות הגוברת של קרעים או אזורים חלשים בהקף הרשתית.

2. המניעה מבוססת על מעקב תקופתי הכולל בדיקה יסודית של קרקעית העין, וטיפול מונע בלייזר כשמתגלים שינויים ברשתית כגון חורים, קרעים או אזורי הדקקות ברשתית ההקפית.

3. השינויים הפיכים אם הטיפול ניתן בשלב מוקדם.

4. ברוב המקרים נובע העיכוב בטיפול מעיכוב בפנייה לרופא. לא יודע מה השכיחות.

5. הטיפול נקבע על ידי גורמים רבים, הכוללים את מיקום ההפרדות וגודלה, מיקום הקרע ברשתית וגודלו, נוכחות גורמי סיכון כגון קוצר ראיה גבוה או מצב לאחר ניתוח קטרקט ועוד.

בהצלחה.