חום

שאלה אולי קצת מוזרה.
יש לי ילדונת בת שנתיים ו - 9 חודשים. כמובן שלאחרונה הדיבור שלה ממש השתפר והיא כבר ממש כמו ילדה קטנה וכבר לא תינוקת. היא הולכת לגן וכרגיל חולה די הרבה בוירוסים שונים, פה נזלת, שם גרון, שיעול וכל מיני מטעמים.
תמיד תיפקדה כרגיל כשהיתה חולה, והייתי צריכה למדוד כדי לדעת האם יש חום כי יכלה לשחק ולהשתולל גם ב - 39 מעלות. וידוע לי שחום 38 בתינוקות עדיין לא ממש נחשב חום בפדיאטריה.
בכל מקרה, היו המון דלקות גרון ויראליות ומעולם לא חשתי במצוקה כלשהיא.
מזה 3 ימים מתלוננת על כאב גרון באופן אינטנסיבי. חום החל אתמול בערב (כלומר כמעט 48 עם כאב גרון ללא חום, ו - 24 שעות עם חום). החום הגבוה ביותר שנמדד היה 38.4 ועכשיו בכתה מאוד ואמרה לראשונה בחייה שכואב לה הראש ולאחר שמדדתי ראיתי שיש לה כרגע 38 כאשר לפני 10 דקות היה 37...
כלומר העלייה בחום, כמיו אצל המבוגרים, גרמה לה לתחושה לא טובה, אולי קצת צמרמורות, לא יודעת כי היא היתה במיטה וישנה. גם השינה שלה הערב היא לא משהו רגיל, משעה 21:00 עד עכשיו 24:30 היא בוכה לסירוגין ומתלוננת על כאב גרון שוב ושוב, ועכשיו גם כאב ראש ואכן 38. נתתי כמובן נורופן.
ובכן, שאלתי היא, למה פתאום עכשיו התמונה דרמטית יותר מבחינתה? האם ידוע מהו הגיל שבו מתחילים להרגיש כמונו המבוגרים כשאנחנו חולים? (הרי רובנו כשיש 38 אנחנו חצי מפורקים). מתי מגיע השינוי? למה עד היום לא היו כלל סימני מצוקה בחום גבוה יותר ואני הייתי זו שצריכה למדוד כדי לדעת בלי שהיא צייצה בכלל? האם 37.7 למשל נחשב כבר חום בגיל שלה?

אשמח מאוד להארה בנושא כי אני מתחילה לחשוב שאולי היא מפתחת משהו רציני ולכן היא פתאום מתלוננת. (הערה: היינו אצל רופא הילדים היום שכרגיל אמר שזה ויראלי, קצת גרון, קצת נזלת ושיעול לא רציני).

דבר נוסף: יש לי בבית תינוק בן 10.5 חודשים. כיצד להימנע בצורה שפויה מהדבקה? אני נוטה להתחרפן ולנסות להפריד כוחות, קומות, חיטוי כל הצעצועים לאחר מחלה ועוד דברים פסיכיים. בעוד שאחרים אומרים לי פשוט לא לתת לה להשתעל עליו ולנסות להפריד כמה שניתן. ואם יידבק - יידבק. הגישה הקלילה הזו קצת קשה לי....

אשמח לעזרה והכוונה.
שרון.