תרומת ביצית היא הליך המהווה פיתרון לבני זוג החווה בעיות פוריות וקושי בכניסה להריון, במצבים בהם הפריה חוץ גופית אינה אופציה בשבילם, או שאינה מצליחה. פנייה לתרומת ביצית תעשה כאשר לאישה ישנה בעיה עם ייצור ביציות, ביוץ, בעיות בשחלות, סיכוי למחלות גנטיות שיועברו לעובר ועוד. תורמת ביצית, ולעיתים כמה ביציות, יכולה לאפשר במקרה זה הריון ולידה לאישה עקרה. השימוש בתרומת ביצית נעשה נפוץ במיוחד בשנים האחרונות. טכניקת תרומת ביצית היא הפיתרון בעל שיעור ההצלחה הגבוה ביותר בקרב טיפולי פוריות.

מהי תרומת ביצית?

תרומת ביצית היא הליך רפואי בו ביצית או ביציות שמקורן מרחם של תורמת מתנדבת נשאבות החוצה ומושתלות לאחר זיווגן עם תאי זרע בתוך רחמה של הנתרמת. הליך זה הוא הליך עדין הטומן בחובו סוגיות שונות. בישראל הליך זה פחות נפוץ בשל אי-קיומו, עד לאחרונה, של חוק המסדיר את זכויותיהן של התורמות והנתרמות. לכן נשים ישראליות רבות המתקשות להיכנס להריון ולייצר בעצמן ביציות, עוברות הליך זה בחו"ל, במדינות כמו קפריסין, אוקראינה, צ'כיה ומדינות מזרח-אירופיות נוספות.
ההליך הרפואי הכרוך בתרומת ביצית דומה בעיקרו להפריה חוץ גופית ויפורט בהמשך.

הפריה חוץ גופית

הפריה חוץ גופית, הנודעת בשם (IVF - In Vitro Fertilization) היא תהליך של הפריה באופן ידני על ידי שילוב של ביצית וזרע בצלחת מעבדה, שילוב זה נקרא הזרעה מלאכותית. הביצית המופרית, שנהפכה בשלב זה לעובר, מוחדרת לתוך הרחם בהליך הנקרא העברת עוברים, או החזרת עוברים.

בהפריה חוץ גופית והחזרת העוברים לרחם מעורבים חמישה שלבים:
שלב ראשון – זריקות להגברת הפוריות וזירוז הביוץ ניתנות לאישה על מנת לשלוט על זמן הבשלת הביצית ולהגדיל את הסיכוי של איסוף מספר גדול של ביציות בזמן אחד המחזורים של האישה. הסיבה לאיסוף מספר גדול של ביציות נובעת מהסטטיסטיקה שקובעת כי לא כל הביציות יופרו או יתפתחו לאחר החזרתן לרחם. התפתחות הביצית מנוטרת על ידי בדיקות אולטראסאונד, בדיקות שתן ובדיקות דם הבודקות את רמת ההורמונים בגוף. כמובן, שבמקרה של תרומת ביצית שלב זה מבוצע אצל התורמת ולא אצל הנתרמת.

שלב שני – הביציות הבשלות נשאבות מהרחם באמצעות הליך כירורגי קטן בו מוחדרת מחט חלולה אל צוואר הרחם תוך כדי הדמיית אולטראסאונד. ההליך מלווה בהרדמה מקומית וטשטוש על מנת למנוע כל אי נוחות. הביצים יוסרו מהשחלות באמצעות המחט בהליך הנקרא שאיבת זקיקים. יש נשים החוות התכווצויות בשעות שלאחר ההליך, אך הן חולפות למחרת. עם זאת, הרגשת מלאות ולחץ בטני הן תופעות שכיחות בשבועות שלאחר השאיבה.

שלב שלישי – הזרע המתקבל בדרך כלל על ידי שפיכה מוכן לשלב ההזרעה המלאכותית עם הביצית.

שלב רביעי – הזרעה מלאכותית. בהליך זה הזרע והביצית ממוקמים באינקובטורים מחוממים בתוך מעבדה המאפשרת את התנאים להתרחשות ההפריה. במקרים בהם עולה חשד כי סיכוי ההפריה נמוך נעשית הזרקת זרע. בהליך זה, זרע יחיד מוזרק ישירות בניסיון להשיג הפריה לתוך הביצית. הביציות המופרות מנוטרות על מנת לאשר כי אכן התבצעה הפריה ומתחילה חלוקת תאים. ברגע שמתבצעת חלוקת תאים זו, הביציות המופרות מכונות מעתה – עוברים.

שלב חמישי – העוברים מוחזרים לרחם האישה תוך יומיים-שלושה מההפריה. בשלב זה הביצית המופרית התפתחה לעובר בן שניים עד ארבעה תאים. בהליך החזרת העוברים, רופא הנשים משתמש בספקולום (מפשק) המוחדר לנרתיק וחושף את צוואר הרחם. מספר קבוע מראש של עוברים השקועים בתוך נוזל מועברים בעדינות דרך קטטר לרחם. בדרך כלל ההליך נעשה בעזרת הדמית אולטרסאונד. ההליך נחשב להיות חסר כאב, אך ישנם נשים שדיווחו על התכווצות מתונה.

לאחר שלבים אלה, האישה מונחית לנוח וכעת נשאר רק לחכות לסימני הריון מוקדמים. בדיקת דם ובדיקת אולטראסאונד יקבעו האם השתלת העוברים וקליטתם ברחם התרחשה.

הפריה חוץ גופית נעשית גם במקרים של תרומת ביצית, אך השלבים הראשונים בתהליך, טיפול בהורמונים המזרז ביוץ ושאיבת הזקיקים מהשחלות, מבוצעים, כמובן, בגוף התורמת. כאשר השלבים האחרים, החל מההזרעה המלאכותית ועד העברת העוברים, מבוצעים בגוף הנתרמת.

הסיכונים בהפריה חוץ גופית קיימים בכל שלב בתהליך. בשלב של שאיבת הזקיקים מהשחלות ייתכן ויגרם גירוי לשחלות והן עשויות להתנפח ולכאוב. מצב זה הנקרא תסמונת גירוי יתר של השחלות הוא נדיר בדרך כלל וכולל את התסמינים הבאים: בחילות, הקאות, אובדן תיאבון ותחושת נפיחות.

תסמינים חמורים יותר הקורים ב-1% מהמקרים הם:
כאבי בטן קשים
בחילות, הקאות חמורות
ירידה במתן שתן
שתן כהה
קוצר נשימה
עלייה חדה במשקל – עשרה ק"ג תוך שלושה עד חמישה ימים
בנוסף, הליך החזרת הביציות עלול לגרום לסיכוי קטן של דימומים, זיהומים, פגיעה במעיים, בשלפוחית השתן או בכלי הדם.

הסיכוי של הריון מרובה עוברים גדול יותר במקרה של הפריה חוץ גופית וכן גם סיכון גבוה ללידה מוקדמת. בטיפולי פוריות מעורבות לרוב מחויבויות פיזיות, כלכליות וכן גם תהפוכות רגשיות. לחץ נפשי ובעיות רגשיות הן תופעות שכיחות, במיוחד אם ההפריה נכשלת.

חוק תרומת ביציות בישראל

חוק תרומת ביציות אושר בכנסת בשנת 2010 לאחר כעשור של דיונים בהצעת החוק שהערימו קשיים רבים על זוגות הסובלים מבעיות פוריות. החוק מסדיר לראשונה את הליך תרומת הביציות ומעגן את זכויות הנתרמת והתורמת על פי חוק. יוזמי החוק מקווים כי הוא יביא לירידה בפנייה לביצוע הליכי תרומת ביצית במדינות זרות.

החוק מתיר תרומת ביצית לאישה עד גיל 54 הסובלת מבעיות פוריות ואינה מסוגלת להתעבר באופן טבעי. החוק קובע כי תורמות מתנדבות חייבות לקבל אישור מוועדת אישורים המורכבת מרופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ונציגי ציבור נוספים. זאת על מנת לאשר כי האישה התורמת נמצאת בדעה צלולה והיא מודעת להשלכות מעשיה. החוק מתיר רק שאיבה אחת של ביציות מהתורמת על מנת לשמור על בריאותה.

במקרים מיוחדים של תרומת ביצית מתורמת נשואה או מתורמת שאינה שייכת לדת התורמת או כאשר הליך ההשתלה ייעשה בחו"ל, תאשר זאת ועדת חריגים. החוק אף שומר על חיסיונה של התורמת מגילוי עתידי של שמה. חוק תרומת ביציות מתיר לתורמת או לנתרמת לחזור בהן מהסכמתן להליך לפני שלב השתלת הביציות ללא נשיאה באחריות אזרחית או פלילית בשל כך.

עם זאת, תרומת ביצית עדיין לא נפוצה בארץ ונשים בישראל ממשיכות לפנות להליכי תרומת ביציות בחו"ל, שכן התקנות לחוק אושרו רק בנובמבר 2011. התקנות לחוק קבעו כי על התורמת לקבל פיצוי מהמדינה על סך של 10,000 ש"ח עבור שאיבת הביציות. במקרה של חזרה מההסכמה על ההליך, יוחזר הפיצוי למדינה. התקנות קובעות גם כי הנתרמת תיאלץ לשלם אגרה בסך 10,000 ש"ח לבית החולים. אך בה בעת, הנתרמת לא תשלם שוב במקרה וההשתלה לא נקלטה ולא התרחשה התעברות.

למי מיועדת תרומת ביצית?

תרומת ביצית מיועדת, כאמור, לנשים שיש להן אחת מבעיות הפוריות הבאות:
כשל שחלתי מוקדם – מצב בו גיל המעבר מתחיל הרבה יותר מוקדם מהרגיל, בדרך כלל לפני גיל ארבעים. כ-8% מאוכלוסיית הנשים סובלות מכשל שחלתי מוקדם ועדיין לא ידועה מהי הסיבה לכך.
רזרבה שחלתית מופחתת – מצב בו איכות הביציות בשחלה יורדת, בעקבות התדרדרות בפוריות אחרי גיל ארבעים.
נשאיות של מחלות גנטיות שונות החוששות ממעבר תורשתי של המחלה לעובריהן.
היסטוריה קודמת של כישלון הפריה חוץ גופית וכאשר חוות הדעת הרפואית סבורה כי איכות הביציות היא הבעיה.
נשים שמפאת גילן נתקלות בבעיות בכניסה להריון, בדרך כלל מגיל 40 ומעלה.

כיצד מתבצעת תרומת ביצית?

הליך תרומת הביצית והשתלתה ברחם הקולט דומים מאוד לטיפולי הפריה חוץ גופית רגילים (IVF). לאחר בדיקות יסודיות, האישה אשר ברחמה תיקלט הביצית תצטרך לעבור קודם לקליטת העוברים טיפולי הורמונים על מנת להכין את הרחם לביצה. במידה ולנתרמת יש עדיין שחלות מתפקדות, היא תצטרך לקבל אסטרוגן ופרוגסטרון על מנת להתאים את זמני המחזור שלה לזמני המחזור של התורמת.

מאידך, התורמת תטופל גם היא בהורמונים המגבירים ביוץ. כאשר התורמת תהיה בשלה, הביצית או הביציות יישאבו ויופרו עם זרע. כעבור כמה ימים, העובר או העוברים יושתלו ברחם של הנתרמת והיא תמשיך ליטול הורמונים למשך עשרה שבועות לאחר ההפריה.

ניתן להקפיא את הביציות שנלקחו מהתורמת, אך הסיכוי להפריה מוצלחת פוחת כאשר נעשה שימוש בביציות מוקפאות.

בחירת תורמת ביצית הוא הליך מורכב בפני עצמו. תרומת ביצית היא לרוב אנונימית, אך ישנם זוגות המעדיפים לדעת מיהי תורמת הביצית שלהם על מנת לנקוט בצעדים משפטיים כמו חתימה על חוזה בינם לבין התורמת המעגן את הזכויות החוקיות של תורמי ביצה ומקבלי ביצה. ישנן הרבה סוגיות משפטיות פוטנציאליות המתעוררות כאשר נעשה שימוש בתרומת ביצית לזוג עם בעיות פוריות.

בעיה יכולה להיווצר במקרה שהתורמת מכירה את הזוג, ותרצה בעתיד לקבל עדכונים על הילד או אפילו לבקש לראותו מדי פעם. החוזה בין התורמת לנתרמת ישים דגש על ביטול זכויותיה של התורמת למערכת יחסים עתידית עם הילד שייוולד. סעיף זה, מדגישים מומחים משפטיים, חשוב גם במקרה של תורמת שהיא קרובת משפחה או חברה קרובה.

מציאת תורם לבד עשויה להיות מהירה יותר מאשר דרך קליניקות עמוסות בפניות אך יש לכך חיסרון בולט. בני הזוג יצטרכו לראיין בעצמם את המועמדות לתרומת ביצית במקום מומחה שיוכל לסנן ולהעריך את המועמדות באופן מקצועי. בדיקת איידס ובדיקה לגילוי מחלות גנטיות הן הכרחיות כחלק מתהליך הסינון של תורמת ביצית.

תוכניות סינון מועמדות לתרומת ביצית שונות זו מזו בקריטריונים אחדים, אך כולן יספקו מידע מפורט על המועמדות באשר להיסטוריה הרפואית, הרקע וההשכלה שלהן. לחלק מתוכניות הסינון יש הגבלות גיל והן לא יקבלו מועמדות מעל אמצע שנות העשרים לחייהן.

זוגות הבוחרים בהליך של תרומת ביצית חייבים לשאת בעצמם בכל העלויות. עם זאת, חשוב לבדוק האם חברת הביטוח יכולה לכסות חלק מההוצאות, ובנוסף לבדוק אלו הטבות מגיעות לבני הזוג על פי חוק. בני הזוג יהיו חייבים לשלם את כלל ההוצאות הרפואיות שלהם ושל תורמת הביצית. וכן, גם במקרה של סיבוכים כמו דימומים, זיהומים, פגיעה בשלפוחית השתן ואיברי הבטן, יהיה עליהם לשלם את ההוצאות הרפואיות של התורמת.

ייתכן וההפריה הראשונה לא תסתיים בהריון, לכן חשוב לשאול מראש את התורמת ואף לעגן זאת בחוזה, אם היא תהיה מוכנה לתרומה נוספת.

כאשר עוברים הליך של תרומת ביצית בפרט וטיפולי פוריות בכלל חשוב לשמור על קשר עם זוגות נוספים העוברים או עברו את אותה החוויה. חברות עם זוגות אחרים תוכל להועיל בייעוץ ומתן כתף תומכת.

תרומת ביצית בחו"ל

כאמור, החוק המעגן את נושא תרומת ביצית בישראל נחקק בשנת 2010 ותקנותיו אושרו רק כשנה לאחר מכן. החוק מאשר תרומת ביצית מתורמת המטופלת גם היא בטיפולי פוריות כמו הפריה חוץ גופית באופן אוטומטי. אך בנוגע לתרומת ביצית מתורמת המתנדבת לכך ושאינה מטופלת בטיפולי פוריות, על התורמת והנתרמת לקבל אישורים על כך מועדת אישורים מיוחדת שתוקם לצורך זה.

הבירוקרטיה, ההתמהמהות הישראלית עם החוק וסיבות נוספות הביאו נשים רבות לפנות למדינות זרות על מנת לקבל תרומת ביצית שתביא להתעברותן המיוחלת. מרכזים רפואיים בישראל נמצאים בקשר עם קליניקות ובתי חולים בחו"ל ורופאים זרים, בשיתוף פעולה עם רופאים ישראלים, מנהלים את תהליך תרומת הביצית מסינון המועמדות וקבלת הביציות ועד העברתן הבטוחה לארץ ולהשתלה אצל האישה המטופלת.

טיפולי תרומת ביצית בחו"ל יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים שכן הם כוללים טיפולי פוריות, טיסות של בני הזוג לחו"ל, תשלום עבור תורמת הביציות ועוד הוצאות רפואיות רבות. המרכזים הרפואיים בישראל מציעים מסלולים שונים של טיסות וטיפולים רפואיים במחירים שונים אך רובם ככולם נעים בין 20,000 ל-40,000 ש"ח, כאשר המחיר לביצית עומד על עד 5,000 אירו.

ביטוח משלים של קופות החולים מציע החזר רפואי של 11,000 שקלים עבור טיפול מסוג זה, ובמקרה של כישלון ניסיון אחד של תרומת ביצית, קופות החולים יחזירו שוב את אותו הסכום למטופלת אם תעבור ניסיון שני.

תרומת ביצית בקייב

כיום, רוב תרומות הביציות לנשים בישראל מגיעות משני מוקדים, קייב, בירת אוקראינה וקפריסין. המרכז הרפואי אסותא נמצא בקשר רציף עם יחידה לפוריות בבית חולים בקייב בכל הקשור לתרומת ביצית. נשים ישראליות נשלחות לטיפולי תרומת ביצית בליווי רופאים מהמרכז בישראל.

תרומת ביצית בקפריסין

המרכז הרפואי לפוריות בישראל מפעיל גם הוא קשרים עם גורמים רפואיים בקפריסין ומלווה נשים ישראליות לטיפולי תרומת ביציות באי לאחר הכנתן במרפאות של המרכז בארץ.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר